נחלת שבט בנימין

נחלות שבטי ישראל. נחלת שבט בנימין צבועה בתכלת

נחלת שבט בנימין נקבעה על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים. תיאור התיישבותו של שבט בנימין בנחלתו מופיע בספר יהושע, פרק י"ח, פסוקים י"א-כ'. נחלת השבט השתרעה מן הירדן ויריחו עד לאזור קריית יערים, ירושלים ובית אל.

נחלת השבט

נחלת בנימין השתרעה בין נחלת שבט יהודה מדרום, מנשה ואפרים מצפון, דן ממערב ונחלת שבט גד ממזרח. בצד המזרחי השתרעה נחלת השבט באזור נהר הירדן. בצד הצפוני מיריחו עד להר ימה, מדבר בית אוון ובית אל. בצד המערבי החל מעטרות אדר באזור בית חורון עד לקריית יערים. בצד הדרומי החל ממעיין "מי נפתוח", גיא בן הינום, כתף היבוסי, עין רוגל, עין שמש, אבן בהן בן ראובן, בית חוגלה עד לים המלח.

הנחלה השתרעה על שטח קטן יחסית, בעיקר ממזרח לקו פרשת המים, אורכה היה כ-40 ק"מ ורוחבה כ-20 ק"מ.

בספר יהושע מוזכרים שני עשר ערים שהיו בנחלתו:

יְרִיחוֹ וּבֵית-חָגְלָה, וְעֵמֶק קְצִיץ. וּבֵית הָעֲרָבָה וּצְמָרַיִם, וּבֵית-אֵל. וְהָעַוִּים וְהַפָּרָה, וְעָפְרָה. וּכְפַר העמני (הָעַמֹּנָה) וְהָעָפְנִי, וָגָבַע: עָרִים שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. גִּבְעוֹן וְהָרָמָה, וּבְאֵרוֹת. ְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה, וְהַמֹּצָה. וְרֶקֶם וְיִרְפְּאֵל, וְתַרְאֲלָה. וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלִַם, גִּבְעַת קִרְיַת-עָרִים אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן

— ספר יהושע, פרק י"ח, פסוקים כ"א-כ"ז

נחלת שבט בנימין ממוקמת במרכז ארץ ישראל. על-פי ספר יהושע, כיבוש הארץ בידי יהושע החל באזור שהפך בהמשך לתחום התיישבות שבט בנימין. גלגל הנמצאת באזור זה היא העיר ממנה יצא יהושע למלחמותיו ואליה חזר עם צבאו.

בימי שאול, סופחו לנחלת בנימין ערי הגבעונים ואזור השוכן ליד העיר רמה אשר היה שייך לנחלת שבט אפרים. שאול קבע את בירתו בנחלת שבטו בנימין בעיר גבעה, שנודעה גם בשם גבעת שאול, ומזוהה היום עם תל אל-פול, בצפון ירושלים.

לאחר כיבוש ירושלים והמלכתו של דוד על ממלכת ישראל המאוחדת, נקבע גבולה של הממלכה מדרום לבירה תוך כדי חלוקה מחדש של השטח בין שבט יהודה לשבט בנימין. בתקופת שלמה הנחלה הייתה לחלק מנציבות בנימין ובעת פילוג הממלכה המאוחדת סופחה הנחלה לממלכת יהודה.

בתחומי יישובו של השבט (וגם מחוץ לתחומים אלה) קיימת כיום המועצה האזורית מטה בנימין.

בית המקדש

בתלמוד מוזכרת העובדה כי כל שלושת המקומות שבהם שהה המשכן והמקדש, ירושלים, נוב ושילה, היו בנחלתו של בנימין. במקום אחר בתלמוד מסופר כי דוד המלך ושמואל הנביא, זיהו את מקומו של בית המקדש בנחלת בנימין, וזאת בשל העדרה של המילה "וירד" בפסוקים המתארים את נחלתו.

אמנם חלקים נרחבים של בית המקדש לא היו בשטח הנחלה אל בנחלתו של יהודה. לפי רש"י, מסכת זבחים, דף נ"ג עמוד ב' חלקו של יהודה כלל את הר הבית עזרת ישראל, הלשכות, ועזרת הכהנים עד המזבח. ורק המזבח עצמו, האולם, ההיכל ובית קודשי הקדשים היו בשטחו של בנימין, ו”רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסה בחלקו של בנימין”. רצועה זו כללה אמה בדרום המזבח שהייתה בנחלת שבט יהודה. זריקת הדם על המזבח הייתה כשרה רק בזוויות הממוקמות בנחלת בנימין.

התלמוד מתאר את צערו הגדול של בנימין על שנלקחה ממנו רצועה משטח המזבח, ומבאר בכך את הפסוק ”חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם” (ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק י"ב) המוזכר בברכת משה על בנין בית המקדש בחלקו של בנימין.

תרשים הנחלה

קישורים חיצוניים

• נחלת שבט בנימין באתר ויקישיבה.