כיתן
כיתן היא חברה לייצור ושיווק אריגים.
היסטוריה
בית חרושת כיתן ברמת גן בדרך פנחס רוזן בתל אביב נוסד בשנת 1945 על ידי זלמן ירושלמי[1][2]. בראשית 1950 נסגר המפעל לצורך התארגנות מחדש ואיחוד עם אריגי ציונה[3][4]. באפריל-מאי 1950 נפתח המפעל מחדש עם 150 נולים חדשים[5]. בספטמבר 1950 התאחד כיתן עם מספר חברות אחרות[6].
החברה הייתה שותפה בהקמת מפעל גדול בדימונה[7][8].המפעל נקלע לקשיים וממשלת ישראל הזרימה לו כסף ורכשה מניות שלו[9]. בשנת 1973 אוחד מפעל כיתן דימונה עם מפעל טקסטיל בית שאן[10][11]. בעקבות האיחוד נסגרה המחלקה לייצור אריגים בבית שאן ועובדיו פוטרו[12]. הממשלה שילמה לכיתן 2 מיליון ל"י לחודש תמורת הפעלת המפעל[13].
בשנות ה-70 וה-80 הייתה כיתן על שלושת מפעליה בבעלות קונצרן כלל[14].
עד לשנת 2012 צבר המפעל הפסדים רבים ונותרה בו פעילות האשפרה בלבד. בשנת 2012 נסגר המפעל שבשיאו העסיק כ-2000 עובדים, ו-40 עובדיו פוטרו[15].
הערות שוליים
- ↑ דוד תדהר (עורך), "זלמן ירושלמי (ירוזלימסקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1511
- ↑ ספר העיתונאים 1959, עמ' 388
- ↑ נסגר ביח"ר כיתן, על המשמר, 6 במרץ 1950
- ↑ נסגר כיתן, הבוקר, 6 במרץ 1950
- ↑ 150 נולים אוטומטיים לביח"ר כיתן, דבר, 12 במאי 1950
- ↑ התאחדו ארבעה מפעלי טכסטיל, מעריב, 1 באוקטובר 1950
- ↑ יורחב מפעל כיתן דימונה, דבר, 17 במאי 1961
- ↑ דן מרגלית, מה מתחדש במפעלו של ג'ימי לוי בנצרת?, חרות, 22 במרץ 1962
- ↑ הממשלה קנתה מניות במפעל "ביתן דימונה", על המשמר, 8 בנובמבר 1964
- ↑ טקסטיל בית שאן וכיתן דימונה ימוזגו, דבר, 20 במרץ 1973
- ↑ הושלם מיזוג כיתן עם טקסטיל בית שאן, מעריב, 10 ביולי 1975
- ↑ פוטרו 77 פועלי־האריגה במפעל הטקסטיל בבית־שאן, מעריב, 1 בספטמבר 1976
- ↑ פת מציע להפסיק תמיכת הממשלה ב"כיתן בית־שאן", דבר, 22 באפריל 1979
- ↑ בית שאן על המפה של כיתן, מעריב, 1 באוקטובר 1986
- ↑ גיל קליאן, דנקנר יצא, והמפעל נסגר: כיתן מפסיקה את פעילות בדימונה; 40 עובדים יפוטרו, באתר כלכליסט, 2 בדצמבר 2012
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] כיתן23145348