דימונה
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | הדרום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | בני ביטון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 463 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1955 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 34,135 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה | 60 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.4% בשנה עד סוף 2018 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 195 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות | 209 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 173,010 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג שטח שיפוט | 24 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
31°04′11″N 35°02′06″E / 31.0695916925518°N 35.0350106994734°E | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015[2] |
4 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2016[2] |
0.4258 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג מדד ג'יני | 80 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל דימונה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
http://www.dimona.muni.il |
דימונה היא עיר במחוז הדרום בישראל. העיר נמצאת 35 ק"מ דרומית-מזרחית לבאר שבע, ו-35 ק"מ מערבית לים המלח. דימונה ממוקמת ברמת הנגב, בגובה 550 מ' מעל גובה פני הים. סמוך לדימונה נמצאת הקריה למחקר גרעיני.
תוכן עניינים
היסטוריה
דימונה הוקמה בספטמבר 1955 כאשר הובאו למקום 36 משפחות של עולים מצפון אפריקה. בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים של המאה העשרים הגיעו עולים ממזרח אירופה והשתלבו בעשייה המקומית. הקמת היישוב בלב המדבר לוותה בפסימיות, ויש שקראו ליישוב "דמיונה" או "דמעונה".
שמה של העיר דימונה לקוח מספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים כ"א-כ"ב: "(כא) וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר.(כב) וְקִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה...."
העיר הוקמה בסמוך למפעלי ים המלח, שהחלו לפעול כבר ב-1952, בסוף שנת 1958 נפתח בעיר מפעל הטקסטיל "כיתן". דימונה הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1958 וכעיר בשנת 1969.
לאחר שאוכלוסיית העיר פחתה באופן הדרגתי, הגיעו אליה בשנות השבעים ובשנות התשעים עולים מברית המועצות וכן מארצות אחרות, ותרמו לגדילתה.
בשנת 2016 חנכה קק"ל בעיר פארק המותאם לבעלי מוגבלויות ובו אגם מלאכותי, במימון ידידי קק"ל הולנד.
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בדימונה 34,135 תושבים (מקום 60 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.4%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לדימונה דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-2017) היה 68.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 8,616 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[3]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בדימונה, על פי נתוני הלמ"ס:

קהילת העבריים
ערך מורחב – העבריים מדימונה
בדימונה מתגוררים למעלה מ-2,500 בני קהילת העבריים, המכונה חבר משה, זוהי הקהילה הגדולה ביותר שלהם בישראל. העבריים בדימונה מתגוררים במרכז קליטה לשעבר ומקיימים קהילה שיתופית ומאוחדת.
הקהילה הוקמה בשנת 1969 כאשר תושביה החזיקו רק אשרות של תיירים, ללא כל מעמד של קבע. בשנת 1990 קיבלו חברי הקהילה מעמד של תושבים ארעיים, מעמד זה התיר להם ישיבה חוקית בארץ, אך לא נתן להם מעמד של קבע וגם לא אזרחות ישראלית. בשנת 2003 קיבלו בני הקהילה מעמד של תושבי קבע.
קהילות נוספות של העבריים מתגוררות בערד ומצפה רמון הסמוכות וכן בטבריה.
כלכלה
באזור דימונה ממוקמים מספר מפעלי תעשייה גדולים, ובהם מפעלי ים המלח, רותם אמפרט נגב, פריקלאס והקריה למחקר גרעיני, חיפה כימיקלים ומפעל סיליקט. אזורי התעשייה בדימונה מסווגים כאזור פיתוח עם עדיפות לאומית גבוהה. בכניסה לעיר שוכן קניון פרץ סנטר המשתרע על פני שטח של 16,000 מ"ר,
תרבות וקהילה
בעיר מספר מוסדות תרבות וקהילה:
- מרכז קהילתי (מתנ"ס) הפועל מאז 1971.
- מרכז תרבות וחינוך לקהל הרחב עם פעילויות לבעלי צרכים מיוחדים בספרייה העירונית.
- פרויקט להב"ה, מרכז מיחשוב חדיש המספק חוגים ופעילויות מחשב לילדים ולמבוגרים.
- יעדים, מרכז הצעירים ופיתוח ההון האנושי בדימונה המקיים אירועי תרבות לצעירים.
- מרכז תקשורת ובו מגמות תקשורת שונות ורדיו מקומי "רדיו דימונה".
- סינמטק הממוקם במתנ"ס.
- קונסרבטוריון עירוני, בניהולה של אורלי חרותי. לקונסרבטוריון תזמורת נוער המייצגת את דימונה בארץ ובעולם.
- שני כפרי סטודנטים של עמותת איילים המקיימים פעילויות העשרה ותמיכה בקהילה
- תיאטרון דימונה, שהוקם בשנת 2009 (עבר למבנה חדש בשכונת כובשי אילת ב-2011), פועל בשם "מעבדת תרבות", והוקם למען עידוד היצירה בפריפריה.
מספר פסטיבלים ואירועי תרבות מתקיימים בדימונה מדי שנה:
- פסטיבל דימונה לתקשורת ולקולנוע צעיר – אירוע תקשורת וקולנוע לנוער הנמשך שלושה ימים.
- כנס דימונה לתקשורת – כנס יומי המתקיים מדי שנה ומעלה לדיון נושאי תקשורת וחברה.
- פסטיבל המחול והפולקלור הבינלאומי – פסטיבל ריקוד בינלאומי.
- פסטיבל אורות המחול ע"ש מוטי אלפסי - פסטיבל מחול המתקיים בעיר דימונה מדי שנה בחג החנוכה החל משנת 2009.
- פסטיבל העדות – מציג ביתני אוכל של עדות שונות ומופעי מוזיקה.
- הפסטיבל לקולנוע צעיר ע"ש יוסי עזריאל - מתקיים מספר שנים בדימונה ומאפשר לכל בני הנוער היוצרים סרטים קצרים במגמות הקולנוע בתיכוניים בארץ להציג את יצירותיהם ולהתחרות על פרס האוסקר הצעיר.
דת
חלק גדול מתושבי דימונה הם יהודים המקפידים על מסורת ישראל[דרוש מקור]. בדימונה ישנם כחמישים בתי כנסת, וארבעה מקוואות.
רבני העיר הם הרב יצחק אלפנט (הרב האשכנזי) והרב שלום דיין (הרב הספרדי).
בדימונה קיימות מספר ישיבות: ישיבה תיכונית "צביה", ישיבת הסדר, ישיבת "נחלת אפרים" וכולל אברכים של תנועת ש"ס.
בית חב"ד בעיר אחראי על אגף הסברה יהודית בעירייה[דרוש מקור].
ראשי המועצה והעירייה
- 1956 – 1959 אליעזר מילרוד - ראש המועצה הראשון. ממייסדי כפר ביל"ו. ב-1956 נשלח על ידי משרד הפנים והסוכנות היהודית להקים את המועצה המקומית בדימונה. הוא עבר עם משפחתו לעיירה והקים את המועצה הממונה. ב-1959 התקיימו הבחירות הראשונות לראשות מועצת דימונה. אחריהן חזר לכפר ביל"ו.
- 1959 – 1966 ערמון לרדו (עמרם) - ראש המועצה הנבחר הראשון.
- 1966 – 1969 גבי סבג
- 1969 – 1971 ישראל נבון
- 1971 – 1974 יצחק פרץ
- 1974 – 1978 ערמון לרדו (עמרם)
- 1978 – 1983 יעקב ז'אק אמיר
- 1983 – 1989 אלי (אליהו) הללי
- 1989 – 2003 גבי ללוש
- 2003 – 2013 מאיר כהן (מחליף עד לסוף הקדנציה אלי ברונשטיין)
- 2013 - בני ביטון
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.
- אתר רשמי של עיריית דימונה
- דימונה, במרכז המידע להתיישבות בנגב של תנועת אור
- דף הפייסבוק של עיריית דימונה
תושבות דימונה לומדות עברית וניהול משק בית, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, 1956 (התחלה 8:26)
סרטו של נתן גרוס דימונה 1962
- מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית מצולמת על שכונת הניצחון, באתר 'חלון אחורי', 23 באפריל 2016
- יעל דראל, "תושבי דימונה הם ליכודניקים, וההסכם הזה הוא השטר שהמדינה פורעת", באתר TheMarker, 1 בפברואר 2018
- מידע על אתר דימונה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ↑ פרופיל דימונה באתר הלמ"ס
מחוז הדרום | ||
---|---|---|
נפות | נפת אשקלון • נפת באר שבע | |
ערים | אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות | |
מועצות מקומיות | חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקיה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה-בנגב • נאות חובב • שגב שלום • תל שבע | |
מועצות אזוריות | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
מועצות אזוריות שבוטלו | אבו בסמה |