ועידת ורשה
ועידת ורשה הייתה ועידה ציונית של יהודי רוסיה. היא התקיימה בין ה-19 באוגוסט 1898 ל-22 באוגוסט.
רקע
לקראת הקונגרס הציוני השני החליטו ציוני רוסיה לכנס ועידה ארצית ראשונה. המטרה של הוועידה הייתה לקבוע עמדה לגבי שאלות שיעמדו לדיון בקונגרס. סמוך לקונגרס השני פעלו ברוסיה 373 אגודות ציוניות, 350 מתוכן התארגנו לאחר הקונגרס הראשון[1]. מספר האגודות הציוניות ברוסיה היוו כמעט 41% מכלל האגודות הציוניות בעולם שהתקיימו ערב הקונגרס השני[2].
הוועידה הייתה בלתי לגלית, מאחר שמארגניה לא הצליחו להשיג רישיון מאת השלטונות לכינוס הוועידה. היא התנהלה בבית פרטי בין ה-19 באוגוסט 1898 ל-22 באוגוסט. שישה ימים לאחר סיום הוועידה נפתח הקונגרס השני בבזל. בוועידה השתתפו כ-160 צירים מ-93 יישובים מרחבי רוסיה[3].
הוועידה
ליושב ראש הוועידה נבחר יעקב ברנשטיין כהן.
חילוקי דעות התעוררו בנושא התרבות בעקבות הרצאתו של אחד העם, שלא בא אל הוועידה כציר, אלא כאדם פרטי. הוא הוזמן לוועידה כדי להרצות בנושא תרבותי-חינוכי, הרבנים התנגדו להרצאה, מכיוון שהתנגדו לכל פעילות של התנועה הציונית בנושא תרבותי-חינוכי. זאת הייתה הוועידה הראשונה בה השתתפו רבנים אורתודוקסיים. הם התכוונו לנסוע בתור צירים לקונגרס הציוני עתיד להתקיים, כנראה לאחר שקיבלו הזמנה מהרצל[4]. הרבנים היו תומכים נלהבים של הציונות המדינית, אך התנגדו לכל פעולה בנושא חינוכי תרבותי וראו בזה פגיעה הדת ומסורת.
הייתה מתיחות רבה כשהגיעו לדון בשאלת התרבות ורבנים דרשו להסירה ולהעלות אותה כלל בקונגרס העתידי. הם טענו כי התנועה הציונית לא הוקמה לשם תיקונים תרבותיים של העם היהודי, אלא לשם שינוי מצבו. הם יסכימו לפעילות תרבותית מטעם התנועה הציונית רק בתנאי שיוקם הוועד הרבני שיפקח על כל פעולה תרבותית חינוכית[5].
ויכוח נוסף עסק בשאלת ההתיישבות בארץ ישראל והבנק הקולוניאלי. להתיישבות בארץ ישראל היו הישגים מועטים. היו קשיים רבים בתחום זה, כמו כן היו הגבלות מצד ממשלת טורקיה, אך נושא זה היה קרוב ללבם של ותיקי תנועת חיבת ציון. הרצל ושותפיו לדעה ראו באור שלילי התיישבות בתנאים אלו. תוך כדי הוויכוחים התברר שיש שני זרמים, פוליטי ומעשי. הזרם הפוליטי דגל בכך שיש להמשיך את ההתיישבות רק לאחר שיהיה בסיס פוליטי משפטי לעלייה והתיישבות, ועל פי הזרם המעשי על התנועה הציונית להקדיש את כל כוחותיה למפעל ההתיישבות, גם בלי בסיס פוליטי משפטי.
החלטות הוועידה
בנושא ההתיישבות הוחלט לנהל על פי הרישיון הניתן מטעם ממשלת טורקיה ולפעול לפי תוכניתו והדרכתו של גוף שימונה למטרה זו.
הוחלט לנסח באופן ברור את תפקידיו ואופי פעולתו של הבנק הקולוניאלי, כדי שלא יסטה מהפעילות הציונית.
לקריאה נוספת
- יצחק מאור, התנועה הציונית ברוסיה, ירושלים: הספרייה הציונית, הוצאת מאגנס, תשמ"ו-1986, עמ' 156-151.
- יוסף גולדשטיין, בין ציונות מדינית לציונות מעשית - התנועה הציונית ברוסיה בראשיתה, ירושלים: הוצאת מאגנס, 1991.
- אריה רפאלי (צנציפר), פעמי הגאולה: ספר הציונות הרוסית מראשית "חיבת ציון" עד מהפכת 1917, תל אביב: נ’ טברסקי, תשי"ב-1951, עמ' 108.
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] ועידת ורשה24513996