מוהומאה

מוהומאה (Muhumaa, בגרמנית: Moon) הוא האי השלישי בגודלו באסטוניה (אחרי היומאה וסארמאה) והאי המרכזי בנפת מוהו שבמחוז סארה. האי ממוקם בים הבלטי, צפונית-מזרחית לאי סארמאה.
גאוגרפיה
שטחו של האי הוא 198 קלומטרים מרובעים. בינו לבין אסטוניה עצמה מפרידים מצרי סור (Suur Väin) ובינו לבין סארמאה - מצרי וייקה (Väike Väin). בשנת 1896 נבנה סכר במצרי וייקה ומעליו נסלל כביש, המחבר את מוהומאה לסארמאה.
היסטוריה
האי נוצר על שלוש שוניות אלמוגים, זיכרון לזמנים יותר חמימים. המתיישבים הראשונים של מוהו הם משנת 2,500 לפני הספירה לערך ובאי נתגלו קברי-אבן המעידים על כך. כמו כן, נמצאו באי ראשי-חניתות מתקופת הברונזה במאה ה-15 לפני הספירה. בסוף העת העתיקה נבנו מבצרים בלינוסה (Linnuse) ובפדלה (Päedla).
בשנת 1227 התרחש קרב עקוב מדם על האי מוהו, בין מסדר נזירי ליבוניה Livonian) Brothers of the Sword) וצבא אסטוני פגאני. הקרב נמשך שבעה ימים, ונחשב לקרב גורלי שהביא את אסטוניה תחת שלטון זר למשך שבע המאות הבאות. כנסייה בסגנון גותי נבנתה במרכז מוהו זמן קצר לאחר מכן, בסוף המאה ה-13, ושמה "קתדרלת פהה קאטרינה" (Püha Katariina Kirk).
במאה ה-19 בערך 70% מאנשי האי המירו את דתם לנצרות אורתודוקסית, בידי הצאר ניקולאי הראשון. שתי כנסיות אורתודוקסיות מרשימות נבנו בתקופה: בהלמאה וברינסי.
בתחילת המאה ה-20 מנתה אוכלוסיית מוהומאה כ-6,000 תושבים, אך בעקבות שתי מלחמות העולם הצטמצמה האוכלוסייה לגודלה הנוכחי, כ-2,000.
פלורה ופאונה
משום שבתקופה הסובייטית נאסר להיכנס לאי, ומכיוון שמעולם לא הייתה פעילות חקלאית אינטנסיבית באי, במוהו מסתובבים איילים, יעלים, ושועלים בחופשיות. עיקר העניין הוא בצפרות; ברבורים, אווזים וברווזים נודדים ועוצרים באי. שלושה זוגות של זנים נדירים של נשרים שוהים על האי. הנוף כולל בעיקר שדות, יערות, ביצות ומצוקים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר אגודת התיירות של מוהו (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] מוהומאה19349600