צאר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צאר (רוסית: царь, להאזנה (מידעעזרה); בולגרית: цар) הוא תואר בו השתמשו שליטיהן של בולגריה (החל משנת 913), סרביהמאה ה-14) ורוסיה הצארית והקיסרות הרוסית (בשנים 15471917). השם נגזר מהמילה "קיסר" (caesar), צאר בהגייה בשפות סלאביות. כאשר עמדה בראש הקיסרות הרוסית אישה, היא כונתה צארינה.

ברוסיה שלאחר פלישת המונגולים שימש, כנראה, התואר לתיאור שליט עצמאי. בתואר הזה נקראו קיסר ביזנטיון ושליטי אורדת הזהב. שליטי רוסיה החלו להשתמש בתואר זה במאה ה-15, בעיקר לצורך האדרת שם ממלכתם ביחסי חוץ לאחר פריקת העול המונגולי על ידי איוון השלישי.

את התואר החלו לשאת שליטי רוסיה באופן קבוע הן לצרכי פנים והן לצרכי חוץ החל משנת 1547, עת איוון האיום הוכתר כצאר רוסיה. הצאר האחרון, ניקולאי השני משושלת רומנוב, נרצח בעת מלחמת האזרחים ברוסיה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

P history.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0