דובק
דובק בע"מ הוא המפעל היחיד לייצור סיגריות הפועל כיום בישראל, והוא מייצר ומשווק גם טבק למקטרת, סיגרים, מצתים ונייר גלגול.
היסטוריה
החברה נוסדה בשנת 1935 על ידי מספר תעשיינים, ובהם מרטין גהל (Martin Gehl) שעלה מגרמניה. מפעל החברה הוקם ברמת גן. בשנת 1960 החלו מניותיה להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ובשנת 1971 רכשה את שתי מתחרותיה, סיגריות מספרו ומטוסיאן, והשיגה מונופול בשוק המקומי. מאמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 ניהל את החברה זרח גהל בנו של מרטין, וחקירה שנוהלה נגדו ונגד החברה באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 גרמו לטלטלה בחברה[1]. בשנת 2003 הפכה החברה לחברה פרטית, ושנה לאחר מכן הייתה למשווק הבלעדי בארץ של מוצרי החברה הדנית "האוס אוף פרינס" ("House Of Prince"). הרחוב בו שוכנים מפעל החברה ומשרדיה בפתח תקווה קרוי על שמו של מרטין גהל.
פעילות
מפעלה העיקרי של דובק, כמו גם הנהלתה, שוכנים כיום בקריית אריה בפתח תקווה, ומפעל ייצור הטבק נמצא בבני ברק, כיום חלק ממתחם המפעל העתיק את פעילותו למפעלים האחרים של דובק, ועל המגרש שנמכר ליזם פרטי נבנה קניון. ברשותה של דובק מנגנון הפצה משלה המגיע לכ-10,000 נקודות מכירה ברחבי הארץ, וכן עוסקת החברה בייצוא חלק ממותגיה. מנגנון השיווק משרת גם את משקאות האנרגיה רד בול ובלו. החברה מעסיקה כ-300 עובדים.
מותגים
- "נובלס" - מותג סיגריות זול יחסית שהושק בשנת 1952, וזכה לפופולריות בקיבוצים, בנח"ל, ובבתי הכלא.
- "טיים" - מותג שהושק בשנת 1965 והיה משך שנים מותג הסיגריות הפופולרי בארץ.
- מותגים אחרים - נלסון (1943), שרתון (1965), ברודוויי (1969) אירופה (1971), מונטנה (1980), גולף (1988), מוסטנג (1992), No9 (2007) ורויאל (2012).
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של דובק- י. זונדר, "דובק" - מותיקי מפעלי התעשיה בארץ, דבר, 1 באוקטובר 1952
- אודות דובק באתר dundb
- שחר סמוחה, מסע בעקבות הסיגריה הישראלית. גלובס, 13 בנובמבר 2015.
הערות שוליים
- ↑ מיכל הולצמן, "דובק:" מאבק בדרך הטבק, מעריב, 20 בפברואר 1987
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] דובק23491577