יחסי ישראל–נאט"ו

ישראל אינה חברה בברית נאט"ו, אך היא מקיימת יחסים מיוחדים עם הארגון וזכתה למעמד של בעלת ברית עיקרית שאינה בנאט"ו מטעם נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש, בשנת 1989.

בעקבות אירועי משט לעזה ב-2010 הטילה טורקיה, החברה בנאט"ו, וטו על השתתפות ישראל בתרגילי נאט"ו. הווטו הוסר בעקבות הסדרי הפיצויים עם משפחות משתתפי המשט ב-2016.^[1] בתחילת 2012 מסרה דוברות נאט"ו כי הם בוחנים את הצעת העסקה הבאה עם ישראל: חיל הים הישראלי יוכר כחלק מן הברית, כך שאם יותקף, יוכל לקבל סיוע מכל אחת מן המדינות החברות בברית. בתמורה לכך, אם ייפתח עימות בים התיכון, חיל הים הישראלי יידרש להתערב בעימות זה ככל שיידרש על מנת להביא לפתרונו. נכון ל-2016, עדיין לא התקבלה החלטה בנושא.^[2]^[3]

ב-3 במאי 2016 הודיעה נאט"ו כי נציגי ישראל יוכלו להשלים את תהליך האמנה ולפתוח משרד במטה הארגון בבריסל.^[4] בספטמבר 2016 הגיש אהרון לשנו-יער, שגריר ישראל הראשון לנאט"ו (משמש גם כשגריר ישראל לאיחוד האירופי) את כתב האמנתו.^[5] ב-9 בפברואר 2018 חתמו ישראל ונאט"ו על הסכם לשיתוף פעולה המאפשר לחברות ישראליות להתמודד במכרזים של נאט"ו.^[6]