יחסי חוף השנהב – ישראל
| יחסי ישראל – חוף השנהב | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| ישראל | חוף השנהב |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 322,463 |
| אוכלוסייה | |
| 10,137,533 | 32,845,452 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 540,380 | 86,538 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 53,305 | 2,635 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה |
| שגרירים | |
| איזי ינוקא | באקה דאסיס |
נכון לשנת 2016 למדינת ישראל יש יחסים דיפלומטיים מלאים עם רפובליקת קוט דיבואר הכוללים שגרירות דיבוארית ברמת גן ושגרירות ישראלית באבידג'אן.
היסטוריה
היחסים בין השתיים החלו בשנות השישים המוקדמות כאשר ישראל עזרה לחוף השנהב בתחומים מדעיים. בשנת 1962 החלו המגעים להתקדם וכוננו יחסים דיפלומטיים מלאים בין השתיים וקשרים הדוקים נוצרו. בשנת 1973 לאחר מלחמת יום הכיפורים היחסים בין השתיים נותקו לאחר החלטה של רבות ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה לנתק את היחסים עם ישראל.
מה שייחד את היחסים של ישראל וחוף השנהב בתקופה זו הוא שהם לא ניתקו את קשריהם לגמרי, שתי המדינות המשיכו לשתף פעולה במגוון תחומים אך באופן חשאי. שתי המדינות החזירו שגיריהן אחת לשנייה ויחסיהן חזרו למוטב בשנת 1986 עם הכרזתה הפתאומית של חוף השנהב על כך שהיא מעוניינת בקשרים עם ישראל.[1]
התקרית בשנת 2011
לאחר העימותים הקשים שפקדו את המדינה האפריקנית, במהלכה פונו מחוף השנהב הדיפלומטים הישראלים תחת אש בחזרה ארצה, הורד דגל הנציגות מסיבות ביטחוניות. בחודש ספטמבר חזרה הנציגות לעבוד במתכונת מלאה, כשגם משפחות הדיפלומטים חזרו לאבידג'אן.
לאחר ההתארגנות מחדש של אנשי השגרירות, החלו אסף מורן, קונסול ישראל בחוף השנהב דא"ז וקצין הביטחון הישראלי בחיפושים אחר הדגל האבוד בשטחי הנציגות, ומצאו אותו לאחר זמן קצר. השניים פנו מיד לשגריר ישראל דא"ז במקום, בני עומר, שנתן את בירכתו להחזרת הדגל. בסיוע עובד מקומי של השגרירות הותקן הדגל מחדש, ובטקס סמלי זה נחתם פרק נוסף ביחסי המדינות.
מאז סיום המשבר חוף השנהב נמצאת במגמת התאוששות ומושכת השקעות מגורמים בינלאומיים, ביניהם גם אנשי עסקים ישראלים רבים שמנצלים את ההזדמנות בתחומי התקשורת, הבניין, החקלאות וההיי-טק.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
תבנית:יחסי החוץ של חוף השנהב תבנית:יחסי החוץ של ישראל
