קבוע הכבידה

קבוע הכבידה העולמי (קבוע הגרוויטציה האוניברסלי, קבוע ניוטון) המסומן לרוב באות $G$ , הוא קבוע פיזיקלי אמפירי המבטא את הקשר בין גודלה של מסה לבין עוצמת תופעות הכבידה שהיא מחוללת במרחב בהתאם למרחק ממנה. לדוגמה, בנוסחת הכבידה של ניוטון $\vec{F} = G \frac{m_{1} m_{2}}{r^{2}}$ קושר קבוע הכבידה בין תופעת כוח הכבידה שמפעילות זו על זו מסות מרוחקות, לבין גודלן והמרחק ביניהן.

על־פי תוצאות ניסויים עדכניים ערכו של קבוע הכבידה העולמי שווה:

G = 6.67408 (31) \times 1 0^{- 11} \frac{m^{3}}{s^{2} \cdot k g}

ערכו הקטן של קבוע זה מעיד על כך שכוח הכובד הוא כוח חלש מאד יחסית לכוחות הגרעינים (החזק והחלש) ולכוח החשמלי.

לשם השוואה, כוח הכבידה שיפעילו בין שתי מסות של קילוגרם (אשר בכל אחת מהן בקירוב 10²⁶ נוקליאונים) זהה לכוח שיפעילו ביניהם שני מטענים של כ-‎10^-10‎ קולון (בקירוב מטען של רק 10⁹ פרוטונים) באותו מרחק. אולם יש לזכור שרוב הגופים נייטרליים מבחינה חשמלית ועל כן שדה הכבידה של גופים גדולים ניכר ומשמעותי, בעוד השדות החשמליים והמגנטיים שלהם זניחים או אפסיים.

הקבוע חושב לראשונה בעקבות ניסויים שערך הנרי קוונדיש בסוף המאה ה-18.