הסכם קיל

הסכם קיל (בנורווגית: kieltraktaten) או שְלום קיל (בנורווגית ובשוודית: Kielfreden או freden i Kiel) היה הסכם שלום שנחתם בין הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד וממלכת שוודיה בצד אחד לבין דנמרק-נורווגיה בצד השני ב-14 בינואר 1814. ההסכם נועד לכלות ולסיים את ההתנגשויות בין שני הצדדים במלחמות הנפוליאוניות, בהן בריטניה ושוודיה היו חלק מהקואליציה האנטי-צרפתית השישית, ואילו דנמרק-נורווגיה הייתה שותפה לנפוליאון. הסכם זה הוביל לאיחוד השוודי נורווגי.

רקע

בראשית מלחמות נפוליאון, ניסו דנמרק-נורווגיה וממלכת שוודיה לנטור עמדה נייטרלית, אך עד מהרה היו מעורבות בזירת הלחימה. בשנת 1805 כרת גוסטב הרביעי אדולף, מלך שוודיה ברית עם הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד והאימפריה הרוסית ויחד הכריזו מלחמה נגד צרפת הנפוליאונית. בריטניה אשר הכריזה מלחמה על נפוליאון ב-1803 שילמה סובסידיות לשוודיה. טרם הורה לצבאו לנסוג מפרובינציית פומרניה בשוודיה, ניהל גוסטב הרביעי אדולף משא ומתן שיוביל להסכמה מצד פרוסיה שלא תתקוף אותה. דנמרק נשארה נייטרלית.

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] הסכם קיל26541941