היוריסטיקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־13:10, 28 באוגוסט 2019 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

היוריסטיקה (Heuristic) היא כלל חשיבה פשוט, מעין כלל אצבע המבוסס על הגיון פשוט או אינטואיציה, המציע דרך קלה ומהירה לקבלת החלטות ופתרון בעיות, ללא התעמקות ובמחיר דיוק נמוך.

חוקריהן החשובים של ההיורסטיקות היו הפסיכולוגים הישראלים דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, שהדגימו כיצד המח האנושי נוהג להשתמש בטכניקות היוריסטיות שונות על מנת לקבל החלטות במהירות.

ג'ורג' פוליה כתב את ספרו "כיצד לפתור זאת" הכולל מערכת היוריסטית לפתרון בעיות במתמטיקה.

היוריסטיקת הזמינות

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – היוריסטיקת הזמינות

היוריסטיקת הזמינות מאפשרת לענות על שאלות באמצעות בחינת זמינות בזיכרון. למשל, האם יש בארץ יותר רופאי שיניים או יותר חקלאים? הנשאל ינסה להיזכר ברופאי שיניים ובחקלאים ששמע עליהם ויבדוק אילו בעלי מקצוע זמינים יותר בזיכרון.

דניאל כהנמן ועמוס טברסקי ערכו ניסוי שבו נתבקשו נבדקים להעריך מה יש יותר - מילים שמתחילות ב-K, או שהאות השלישית שלהן היא K. מאחר שקל בהרבה למצוא מילים שמתחילות ב-K, זמינותן בזיכרון גבוהה יותר, ועל כן מרבית הנבדקים העריכו שהן שכיחות יותר, אף שבמציאות מספר המילים באנגלית שבהם האות השלישית היא K כפולה ממספר המילים המתחילות ב-K.

בהתחשב בהיוריסטיקה זו ניתן לשער שמסעות פרסום יכולים להשפיע על ידי הפיכת אירוע או אובייקט מסוים לזמינים יותר בזיכרון ובכך לחולל שינויים באומדנות שעורכים אנשים. למשל, אם מפעל הפיס יציג בפרסומות משפחות רבות שזכו בפרס הראשון, הסיכוי לזכות ייראה בעיני הצופה גבוה יותר מכפי שהוא במציאות.

היוריסטיקת ההדמיה

לפי היורסטיקת ההדמיה, ככל שקל יותר לדמיין אירוע, כך הוא נחזה כסביר ורלוונטי יותר. היוריסטיקה זו יכולה להסביר מדוע אדם מתרגש אם "כמעט" נכח במקום אסון. ההסבר לכך הוא שברצף האירועים שהביאו את האדם לקרבת האסון, קל לו לדמיין מצב שבו אירוע אחד ברצף היה מתרחש באופן מעט שונה ובכך היה מביאו להיות נוכח באסון. כלומר, מאחר שהאדם נדרש לדמיין רק שינוי קטן באירוע אחד שבו נכח הוא חש "שניצל בנס" (לדוגמה: לדמיין שרץ והספיק לעלות על אוטובוס שעצר בתחנה ושלאחר מכן היה מעורב בתאונת דרכים, לעומת האירוע האמיתי שבו רץ אך לא הספיק לתפוס את האוטובוס).

בייחוס סיבתיות נוטים להשליך את האחריות הסיבתית לגורם שקל לדמיין את המצב בלעדיו. אם התרסק מטוס, וידוע שעלו עליו נוסעים בעלי מראה חשוד, טבעי יותר להצביע עליהם כגורם האחראי, גם אם בנוסף מציינים שמצב התחזוקה של המטוס היה גרוע ביותר.

היוריסטיקת הייצוגיות

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – היוריסטיקת הייצוגיות

היוריסטיקת ייצוגיות הוא מצב שבו בני אדם שופטים דברים כדומים על בסיס הדמיון לכאורה ביניהם, לעיתים קרובות על בסיס תכונות שטחיות כמו מאפיינים עיקריים וסטריאוטיפים.

לפי טברסקי וכהנמן, החוקרים הראשונים שזיהו היוריסטיקה זו, היוריסטיקת ייצוגיות יכולה להסביר את הקושי שחווים אנשים בזיהוי רצפים אקראיים באמת, משום שאנשים מצפים לשינויים רבים יותר מאשר קיימים בפועל ברצף אקראי, במיוחד בציפייה שרצף קצר של אירועים אקראיים יהיה דומה או מייצג לרצפים ארוכים הרבה יותר של אותם אירועים. תופעה זו אחראית להטיות קוגניטיביות כמו אשליית הצֶבֵר ולכשלים לוגיים כמו כשל המהמר וכשל רגרסיה.

היוריסטיקת העיגון והתיקון

היורסיטיקה זו משמשת לפתרון שאלות אומדן מספרי. שכשאדם מחפש לאמוד מספר כלשהו, כגון תאריך, עלות, זמן וכדומה, שאינו ידוע לו במדויק, הוא מסתמך פעמים רבות על מספר קיים, ה"עוגן", אשר נראה בעיניו כסביר. תשובתו של הנשאל תסתמך על עוגן זה, ותתוקן במקרה הצורך כלפי מעלה או כלפי מטה, אך תישאר קרובה במידה רבה לעוגן.

בניסוי מפורסם ביקשו מכלכלנים להעריך שיעורי ריבית. לקבוצת כלכלנים אחת נתנו עוגן באמצעות השאלה:"האם לדעתך שיעור הריבית יפחת מ-8%" ומיד אחר כך שאלו אותם לשיעור הריבית הצפוי לדעתם. לקבוצה שנייה הוצגה השאלה האחרונה, אחרי שנשאלו האם לדעתם ייפחת שיעור הריבית מ-14%. הכלכלנים שניתן להם עוגן גבוה יותר, 14%, חזו בממוצע שיעור ריבית צפוי גבוה יותר מאלו שהוצגה בפניהם השאלה על ה-8%. ממצא זה מעיד על חשיבותה של ההיוריסטיקה, אפילו כאשר מדובר בבעלי מקצוע.

הרגש כרמז היוריסטי

אחת ההשפעות של הרגש על החשיבה באה לידי ביטוי כאשר הוא משמש כרמז היוריסטי המאפשר לאדם לפרש את התגובה שלו לגירוי, אדם או מצב כלשהו[1].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היוריסטיקה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.