סיביר
סיביר (ברוסית: Сиби́рь (מידע • עזרה)) הוא אזור גדול ברוסיה הכולל את כל צפון אסיה. גבולות האזור הם הרי אורל במערב, האוקיינוס השקט במזרח, אוקיינוס הקרח הצפוני בצפון, ובדרום - האזורים ההרריים בצפון-מרכז קזחסטן, מונגוליה וסין. רוב רובו של האזור, מלבד הקצה הדרום מערבי, שייך לרוסיה. שטחו של חבל סיביר 13.1 מיליון קמ"ר והוא מהווה כ-77% משטחה של רוסיה. חבל סיביר גדול יותר מהמדינה השנייה בשטחה בעולם (קנדה). האקלים בסיביר הוא ממוזג יבשתי, עם הפרשי טמפרטורות חדים בין קיץ לחורף. בסיביר חיים 40 מיליון תושבים, כ-28% מאוכלוסייתה של רוסיה[1].
יש להבדיל בין האזור הגאוגרפי סיביר לבין האזור המנהלי הרוסי, אשר אינו "גולש" לקזחסטן ושגבולו המזרחי הוא נהר קולימה.
בשל היותו אזור מבודד וקשה לחיים היה חבל סיביר זמן רב מקום להגליית אסירים, הן בתקופת שלטון הצארים והן בתקופת השלטון הקומוניסטי (במסגרת גולאגים). עם זאת, אסירים לא היו התושבים היחידים של סיביר. חיו בה גם ציידי פרוות מרוסיה, וגם עמים מהאזור כגון: יקוטים, אוונים, צ'וקצ'ים וכו'.
אף על פי שסיביר מיושבת בדלילות, בדרומה יש ערים גדולות, בהן נובוסיבירסק בה מתגוררים מעל מיליון תושבים.
בסיביר ישנם אוצרות טבע רבים: זהב, יהלומים, נפט, ברזל, פחם אבן ומתכות נדירות. לכן בתקופת השלטון הקומוניסטי הוחל בפיתוח תשתיות וביישוב מאסיבי של סיביר.
בסיביר זורמים נהרות גדולים רבים: נהר האוב, נהר הלנה, הנהר אנגרה האמור והיניסיי.
בסיביר נמצא הכפר אוימיאקון (63°15′N 143°9′E / 63.250°N 143.150°E) מקום היישוב הקר ביותר בעולם, להוציא אנטארקטיקה. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה באופן רשמי הייתה 71.2° מתחת לאפס (26 בינואר 1926) ואילו הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה באופן לא רשמי היא 81.2° מתחת לאפס (1916).
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "געגועים לקומוניזם", על סיביר. מאת: דודו גואטה, אייל נוני - הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- "סִיבִּירְיָא", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 172, באתר HebrewBooks
