מונגוליה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים [ שמות מנהיגים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  .svg) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מוטו לאומי | אין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי | מונגוליה המאוחדת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משטר | רפובליקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש מדינה | נשיא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שפה רשמית | מונגולית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עיר בירה |
אולן בטור 47°55′N 106°53′E / 47.917°N 106.883°E (והעיר הגדולה ביותר) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יבשת | אסיה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שטח יבשתי[1] | 1,553,560 קמ"ר (19 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | 0.6% | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +7 עד +8 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הקמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
- הקמת האימפריה המונגולית - עצמאות מודרנית - תאריך |
1206 מהרפובליקה הסינית 11 ביולי 1921 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[2] (הערכה 27 במאי 2021) | 3,325,642 נפש (135 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צפיפות | 2.14 נפש לקמ"ר (233 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג[3] (הערכה לשנת 2019) | 39,723 מיליון $ (124 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 11,944$ (131 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[4] (2019) | 0.737 (99 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטבע | טוגרוג (MNT) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | mn | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קידומת בינלאומית | 976 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מונגוליה (במונגולית: Монгол, תעתיק: mongɣol; Монгол улс, תעתיק: mongɣol uls; "ארצם של המונגולים") היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אסיה. היא גובלת ברוסיה בצפון וברפובליקה העממית של סין בדרום.
היסטוריה
ערך מורחב – היסטוריה של מונגוליה
במהלך המאה ה-13 מונגוליה הייתה חלק מהאימפריה המונגולית, האימפריה היבשתית השנייה בגודלה בהיסטוריה (אחרי האימפריה הבריטית). כשהאימפריה התפצלה, הפכה מונגוליה לחלק מהקיסרות הסינית, והופרדה לשני מחוזות: מונגוליה החיצונית ומונגוליה הפנימית.
בשנת 1911, בעקבות התקוממות ווצ'אנג ומהפכת שינהאי, הכריזו המונגולים על עצמאותם, אולם רק מונגוליה החיצונית קיבלה את עצמאותה בסיוע רוסי. סין הכירה, ב-1913, באוטונומיה של מונגוליה החיצונית, אך לא בריבונותה.[5] לאחר מהפכת אוקטובר באימפריה הרוסית, הסינים כבשו את מונגוליה החיצונית ב-1919, וגורשו משם עד 1921. בשנה זו הכריזה מונגוליה החיצונית על עצמאות מסין אולם לא הוקמה ממשלה עד 1924, כאשר הוקמה הרפובליקה העממית של מונגוליה בסיוע הממשל הסובייטי.
במהלך מלחמת העולם השנייה, ברית המועצות הגנה על מונגוליה מהיפנים, ובתום המלחמה "הרפובליקה העממית של מונגוליה" הוכרה גם על ידי הרפובליקה העממית של סין וגם על ידי הרפובליקה הסינית. ובשנת 1961 היא התקבלה כחברה באו"ם.
עם נפילת מסך הברזל בשנת 1989 התארגנו לראשונה קבוצות מהפכניות במדינה ודרשו דמוקרטיה. ב-1990 הכריזו הסובייטים כי כוחותיהם הצבאיים ייסוגו ממונגוליה עד 1992 ובשנה זו נקבעה חוקה למונגוליה, בה נקבעה שיטת בחירות דמוקרטית ורב-מפלגתית.
הבחירות הדמוקרטיות הראשונות במונגוליה נערכו ב-29 ביולי 1992. ב-1996 נבחרה לראשונה לשלטון מפלגה לא-קומוניסטית.
פוליטיקה
- ערך מורחב – פוליטיקה של מונגוליה
עד ה-27 ביוני 2004 הייתה המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה (MPRP), שנוסדה על ידי הקומוניסטים ב-1921, המפלגה הדומיננטית. את האופוזיציה העיקרית היוותה הקואליציה הדמוקרטית של מונגוליה. בבחירות 2004 הפסידה ה-MPRP ברוב גורף, באחוז ההצבעה הגבוה ביותר בתולדות המדינה. ב-22 במאי 2005 נבחר נמברין אנחבאיאר מה-MPRM לנשיא ברוב של 53.4% מהקולות.
המנגנון הפוליטי במונגוליה הוא עירוב רוסי, סיני, טורקי ומערבי, המשלב מאפיינים של שלטון נשיאותי ופרלמנטרי. הזרוע המחוקקת, החוראל הגדול, מונה 76 חברים והיא נבחרת אחת לארבע שנים. הנשיא הנבחר וראש הממשלה מנהיגים את הזרוע המבצעת.
יחסים עם ישראל
- ערך מורחב – יחסי ישראל-מונגוליה
באוקטובר 1991 נקשרו יחסים רשמיים בין מונגוליה לישראל.
אריאל שרון ביקר במונגוליה ב-1998, כשכיהן כשר בממשלת הליכוד. ב-2008 בא נשיא מונגוליה, נמברין אנחבאיאר, לביקור היסטורי ראשון של נשיא מונגולי בישראל, כשהוא מלווה בשרת החוץ של מונגוליה ובפמליה שכללה חברי פרלמנט ואנשי תקשורת. הביקור נמשך 4 ימים, ובמהלכו נפגש אנחבאיאר עם נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה אהוד אולמרט ושרת החוץ ציפי לבני.
באוגוסט 2010 ביקרה במונגוליה, כאורחת רשמית של האוניברסיטה הלאומית של מונגוליה, משלחת אקדמית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך הביקור נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין האוניברסיטאות.[6]
ביולי 2012 ביקר במונגוליה סגן שר החוץ דני איילון וחתם עם שר החינוך המונגולי על הסכם שיכלול שיתוף פעולה בין אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה, במסגרתו ילמדו במונגוליה על ישראל ועל השואה ובישראל ילמדו על המורשת וההיסטוריה המונגולית. כמו כן, סוכם על הרחבת הקשרים בין שתי המדינות וניתנה הצהרת כוונות על פתיחת שגרירויות.
לישראלים המבקשים להיכנס למונגוליה קיים פטור מהצטיידות באשרת כניסה מראש. רשויות ההגירה במונגוליה נוהגות להעניק למבקרים במדינה אשרה ל-30 יום בעת כניסתם. ניתן להאריך את תוקף האשרה (בתשלום) והארכתה היא בהתאם לשיקול דעת הרשויות.
כלכלה
- ערך מורחב – כלכלת מונגוליה
הכלכלה המונגולית מתרכזת בעיקר בנפט, פחם ונחושת, ותעשיות קטנות של מוליבדן, טונגסטן ופוספט. בעשור האחרון עוברת מונגוליה שינוי בשיטה הכלכלית שלה - מתעשיות בניהול המדינה כיאה לכלכלה ממשלתית (ריכוזית) לשיטה קפיטליסטית. כיום ישנם כ-10,000 עסקים עצמאיים במונגוליה, רובם באזור אולן בטור. באזורים הכפריים, עוסקים עדיין רוב המונגולים בחקלאות וברעיית צאן.
התמ"ג לנפש הוא $4,717 בשנה, נכון ל-2012. על אף שהוא נמצא בעלייה מתמדת מאז 2002, המדינה נאבקת עדיין בגרעון ובחובות גדולים (כ-11 מיליארד דולר) לרוסיה. מונגוליה הצטרפה לארגון הסחר העולמי (WTO) ב-1997 וכיום מייצאת קשמיר ומוצרי מזון שונים לרוסיה, סין, יפן ומדינות אחרות.
גאוגרפיה
- ערך מורחב – גאוגרפיה של מונגוליה
מונגוליה ממוקמת בצפון יבשת אסיה. והיא גובלת ברוסיה מצפון וברפובליקה העממית של סין מדרום. למרות שהיא גובלת רק עם שתי מדינות, יש לה קו גבול ארוך במיוחד המסתכם ב-8,114 ק"מ.
המדינה ברובה מישורית. בחלקה הדרומי שולט מדבר גובי וחלקה הצפוני של המדינה הוא הררי.
למונגוליה אין גישה לים, ועל כן אין לה קו חוף. כמו כן, האזור הגאוגרפי של המדינה סובל ממחסור במקורות טבעיים של מים מתוקים.
האקלים המונגולי הוא קיצוני מאד - חם מאד בקיץ וקר מאד בחורף.
במונגוליה נהרות רבים, בהם נהר טול.
מחוזות
- ערך מורחב – מחוזות מונגוליה
מכיוון שמונגוליה החיצונית הייתה פרובינציה של סין, היא חולקה על ידי השלטונות ל-21 מחוזות, והדבר השתמר גם לאחר שהכריזה מונגוליה על עצמאותה.
כל מחוז נקרא איימאג, ובכל איימאג יש מספר תת-מחוזות הנקראים בשפה המקומית סום.
עיר הבירה אולן בטור היא בעלת מעמד מיוחד ואינה נכללת באיימאג מסוים.
| 22. אולן בטור (*)
Click to Shrink Back
   מחוזות מונגוליה. למידע על מחוז, לחצו עליו |
דמוגרפיה
אוכלוסיית מונגוליה מונה 3,179,997 תושבים (נכון לשנת 2012). מונגוליה היא המדינה הריבונית הפחות צפופה בעולם (1.91 נפשות לקמ"ר). האוכלוסייה עוברת תהליך איטי אך יציב של עיור. כמחצית האוכלוסייה נמצאת בעיר הבירה אולן בטור. שאר התושבים מרוכזים בעיקר בערים המרכזיות בפרובינציות. האפיון המסורתי של המונגולים כנוודים עדיין מופיע באזורי הספר, אך קהילות חקלאיות הופכות נפוצות יותר ויותר.
שיעור הילודה מוערך ב-1.4% (בשנת 2000). כשני שלישים מאוכלוסיית המדינה מתחת לגיל שלושים, 36% מהם מתחת לגיל 14. קצב הילודה במונגוליה גבוה - לכל אישה בממוצע 2 עד 3 ילדים, ושיעור הילודה הכולל הוא 21.53 לידות לכל 1,000 תושבים. תוחלת החיים במונגוליה נמוכה יחסית, ועומדת על ממוצע של 63 שנים (שיעור התמותה הוא 6.14 מיתות לכל 1,000 תושבים). כתוצאה מכך, 65% מאוכלוסיית מונגוליה הם צעירים יחסית - בין הגילאים 16-24.
בנוסף לאוכלוסיית מונגוליה, מתגוררים כ- 3.4 מיליון מונגולים במחוז מונגוליה הפנימית בסין. במזרח רוסיה חיים עוד כחצי מיליון מונגולים.
הרוב האתני המונגולי מהווה 85% מהאוכלוסייה, וכולל בתוכו את הח'לח'ים וקבוצות נוספות, המאופיינות בראש ובראשונה באמצעות הניב של השפה המונגולית. הח'לח'ים מהווים 90% מהקבוצה האתנית המונגולית. עשרת האחוזים הנוספים מתפלגים בין הדורבט (Dörvöt) בצפון והדאריגאנגה (Dariganga) במזרח. כ-90% מהאזרחים דוברים את השפה הרשמית - הניב הח'לח'י (Khalkha). 7% מהאוכלוסייה הם דוברי שפות טורקיות כקזחית, טובאנית ואוזבקית, ושאר המיעוטים הלשוניים דוברים שפות טונגוסיות, סינים ורוסים.[7]
בין המיעוטים במדינה נמנים קזחים, טורבינים, סינים ורוסים (שמרביתם עזבו לאחר התמוטטות ברית המועצות).
תרבות
- ערך מורחב – תרבות מונגולית
מכיוון שרבים מתושבי מונגוליה חיים עדיין באופן מסורתי, ניתן גם כיום לראות מאפיינים של תרבות הנוודים העתיקה במונגוליה המודרנית. מאפיינים מסורתיים אלו מתבטאים בכל תחומי התרבות - לדוגמה, כלי הנגינה מותאמים למסעות ארוכים. החוקרים חלוקים ביניהם האם התרבות הסינית השפיעה על המונגולית או להפך, אך ברור כי בין התרבויות הייתה קיימת אינטראקציה משמעותית.
דת
96% מאזרחיה הם בודהיסטים מהפלג הלמאיסטי, ו-85% מהם משתייכים לקבוצה האתנית המונגולית. הבודהיסטים דוכאו בעקבות השלטון הקומוניסטי במדינה עד 1990 וכיום עוברת הדת הבודהיסטית תהליך של תחייה מחדש בעקבות הליברליזציה. מיעוטים במדינה משתייכים לדתות האסלאם והנצרות.
יהדות
מונגוליה היא בין הארצות הבודדות שבהן לא התיישבו יהודים לאורך ההיסטוריה, פרט לקהילה יהודית קטנה שישבה בה משך זמן קצר מאוד; זאת כיוון שרוב הקהילות היהודיות היו עירוניות ופרנסתן ממסחר ושירותים, ורוב אוכלוסיית מונגוליה הייתה נוודית ועד המאה ה-18 לא היו בה יישובים עירוניים. לקראת סוף המאה ה-18 הפך המנזר הגדול במונגוליה, גַאנדַאנטֶגצִ'ינלֶן, ליישוב קבע, ולאורך המאה ה-19 והמאה ה-20 התגבשה ההתיישבות סביבו ליישוב הגדול במונגוליה - הוא בירתה כיום. עיר מתהווה זו, שנקראה תחילה אִיח-חוּרֵי ("המקדש הגדול") ולאחר מלחמת העצמאות של מונגוליה ועליית הקומוניזם בה קיבלה את השם הנוכחי, אוּלַאן-בַּאטר ("גיבורים אדומים"), החלה למשוך סוחרים רבים מסין ומרוסיה, בנוסף לדיפלומטים וספקי שירותים נוספים.
בסוף המאה ה-19 התפתח המסחר בין רוסיה, דרך הערים הרוסיות שקמו בסיביר, ובין מונגוליה וסין, והביא להתיישבותן של מספר משפחות יהודיות באִיח-חוּרֵי ובגבול רוסיה-מונגוליה. בשנות ה-20, לאחר המהפכה הרוסית, היגרו למונגוליה יהודים נוספים שברחו ממוראות המלחמה ומחשש מרדיפות על רקע דתי ולאומי.
בשנת 1921, עם דחיקת הכוחות המתנגדים לקומוניזם מזרחה ופלישתם אל מונגוליה לאחר שהובסו במרכז-אסיה, נמחתה הקהילה היהודית. מפקד הכוחות הרוסיים האנטי-בולשביקיים, אציל רוסי ממוצא גרמני בשם רומן אונגרן פון שטרנברג, שבתפישת עולמו האנטישמית היו היהודים תומכי הקומוניזם ואויבי המונרכיה הרוסית שאותה ביקש להשיב, הורה על הוצאתם להורג של כל היהודים במונגוליה.
לאורך התקופה בה מונגוליה הייתה חלק מגוש המדינות הקומוניסטיות ("הגוש המזרחי"), התיישבו בה לתקופות קצובות אזרחים רבים ממדינות אלה, ובהם יהודים. עם זאת, לא הוקמה בה קהילה יהודית של ממש, בין היתר כיוון שבכל המדינות הנמנות עם הגוש הסובייטי, ומונגוליה ביניהן, הפולחן הדתי נאסר. עם התמוטטות הגוש הסובייטי, שבו רוב היהודים ממונגוליה לארצות מוצאם, כמו רוב הזרים האחרים שהתיישבו בה.
חסרות תעודות אודות הקהילה היהודית במונגוליה לאורך השנים, ולכן הידוע אודותיה מועט ואף מוטל בספק - אין הערכות ברורות באשר לגודלה ודבר כמעט אינו ידוע אודות מוסדותיה, אם היו כאלה. עם זאת, ישנה הערכה כי טרם השמדתה, מנתה הקהילה כ-600 נפשות.
נכון לראשית המאה ה-21, במונגוליה אין קהילה יהודית, אך בבירתה מתגוררים אזרחים זרים, בהם ישראלים בודדים, וייתכן שאף יהודים אזרחי ארצות אחרות.
בשנת 2013,ייצג אָנְגַרַג סָנְדַג, טניסאי יהודי את מונגוליה במשחקי המכבייה.[8]
קישורים חיצוניים
- אתר משרד החוץ על מונגוליה
- אתר התיירות הרשמי של מונגוליה
- אתר מקיף על מונגוליה
- דגלים וסמלים מונגוליים
- אתר ממשלת מונגוליה, במונגולית ואנגלית
- אתר הקונסול הכללי (הכבוד) בישראל
- דמוגרפיה מונגולית - מחושב לעתיד
הערות שוליים
- ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2018
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2019 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם ב-2021
- ^ האתר של פרונט פרס (ברומנית)
- ^ ממונגוליה באהבה: משלחת של חברי סגל ותלמידים מהאוניברסיטה העברית יצאה לסיור במרכז אסיה
- ^ מפקד האוכלוסין המונגולי לשנת 2010.
- ^ משלחת מונגוליה למכבייה ה-18; Hillel Kuttler, Angarag Sandag is first Maccabiah athlete from Mongolia, JTA, July 24, 2013
| מחוזות מונגוליה | ||
|---|---|---|
|
| מדינות אסיה | ||
|---|---|---|
|
