שנת שבתון
שנת שבתון (מלטינית: sabbaticus, מעברית: שבת) היא הפסקה מהעבודה לשם מנוחה, הנמשכת לרוב לאורך מספר חודשים עד שנה. מקורו של רעיון השבתון הוא במצוות השמיטה המתוארת בתנ"ך; לדוגמה, בספר ויקרא מוצגת השמיטה כמצווה לחדול מעיבוד השדות במהלך כל השנה השביעית (לפי תיאור זה, השבתון נמשך שנה שלמה).
היסטוריה
מקורו הראשוני של רעיון השבתון הוא במושג יום השבת, המתואר בתנ"ך בספר בראשית (פרק ב', פסוקים ב'-ג'); בשבת אלוקים נח וחדל מעבודתו לאחר יצירת היקום. מצוות שמירת השבת היא אחת מעשרת הדיברות (המתוארים בספר שמות). ביום שבת מופסקות עבודות החקלאות, כך שגם לאדמה ניתנת מנוחה פעם בשבוע. כן נקבעו במסורת היהודית ימי שבתון - ימי חג ויום טוב שבהם בין השאר מופסקת העבודה.
בתקופה המודרנית, הורחב השימוש במושג השבתון כך שהוא מתאר היעדרות ממושכת בקריירה של האדם, שמטרתה לנוח או להשיג משהו שונה מהתפוקות הנדרשות ביומיום בשגרת העבודה שלו. עובד עשוי לצאת לשבתון כדי למלא מטרה מסוימת, למשל כתיבת ספר או עריכת מסע ארוך למטרות מחקר. הדבר נחשב מקובל באוניברסיטאות ומוסדות מחקר ורפואה רבים, המציעים לעובדים הזדמנות לצאת לשבתון על חשבון המעסיק ולעסוק בפרויקט מחקר מסוים. חברות מסוימות מציעות לעובדים אפשרות לצאת לשנת שבתון ללא תשלום, לאנשים שמעוניינים לקחת תקופה של הפסקה בקריירה; בבריטניה, למשל, זו מגמה גוברת: ל-20% מהחברות יש מדיניות שמאפשרת תקופה של שבתון בקריירה.[1]
בישראל מקובלת יציאה לשנת שבתון בין השאר במוסדות אקדמיים ובקרב עובדי הוראה (מורים וגננות). בתקופת השבתון מקבלים מורים וגננות תשלום חודשי פטור ממס מקרן ההשתלמות.[2]
קישורים חיצוניים
- שבתון, אתר מידע לעובדי הוראה היוצאים לשבתון
- שבתון לחברי סגל אקדמי, באתר אוניברסיטת תל אביב
הערות שוליים
- ^ סקר התאחדות התעשייה הבריטית, 2005
- ^ קרנות השתלמות, זכויותיך תשע"ו, באתר של הסתדרות המורים
