איירבוס זפיר
| מאפיינים כלליים | |
|---|---|
| סוג | כלי טיס בלתי מאויש חשמלי ארוך טווח |
איירבוס זֵפִיר (באנגלית: Airbus Zephyr) היא סדרה של כלי טיס בלתי מאוישים קלים, המונעים על ידי אנרגיה סולארית.
פיתוח
הזפיר תוכנן ונבנה במקור בשנת 2003 על ידי קבלן ההגנה בריטי, QinetiQ.[1]
בהדגמה שנערכה בשנת 2008 עבור צבא ארצות הברית, גרסה קטנה יותר של הזפיר (זפיר 6) ביצעה שיא עולמי בלתי רשמי לטיסה בילתי מאוישת הארוכה ביותר, אולם הטיסה, שנמשכה 82 שעות בגובה 61,000 רגל (19,000 מטרים) לא קבעה שיא רשמי מכיוון שפקידי הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה לא היו מעורבים בטיסה.[2]
הזפיר 7 מחזיק בשיא הסיבולת הרשמי של כלי טיס בלתי מאויש ללא טייס. בטיסה בין התאריכים 9–23 ביולי 2010, שנמשכה 336 שעות, 22 דקות ו -8 שניות (14 יום, 22 דקות, 8 שניות).כלי זה יכול לטוס במשך חודשים בזכות האנרגיה הסולארית והסוללות הנטענות שלו.[3][4][5]
תביעות שיא אומתו על ידי הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה למשך טיסה[4] ולגובה, בגובה 21,562 מטר. שיא זה יותר מהכפיל את שיא הסיבולת הקודם בטיסה בלתי מאוישת.[6][7][8]
מערכת זפיר נמכרה ל-EADS Astrium (כיום איירבוס הגנה וחלל) במרץ 2013, שם הוטסה מחדש בהצלחה כחלק מתוכנית הפסאודו-לווינית בגובה רב (HAPS).[9][10]
בשנת 2014 המטוס טס במשך 11 ימים בחורף,[11] ומאוחר יותר בסמוך למרחב האווירי האזרחי.[12]
בנובמבר 2015, בבית הנבחרים, ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון בנאום הצהיר כי בריטניה אמורה להציב כלי טיס בלתי מאויש בפיתוח בריטי שיטוס בקצה האטמוספירה של כדור הארץ ויאפשר לפקח על יריבינו במשך שבועות ארוכים, ולספק מודיעין קריטי לכוחות המזוינים שלנו.
בפברואר 2016 דווח על רכישה של שני מטוסי זפיר 8.[13] באוגוסט 2016 אישר משרד הביטחון הבריטי את רכישת פלטפורמת זפיר 8 השלישית.[14]
בקיץ 2018 בטיסת הבכורה מאריזונה, זפיר S טס במשך 25 יום 23 שעות 57 דקות, כמעט כפליים מטיסת השיא הקודם- של 14 יום.[15]
המל"ט השתמש בסוללת Amprius ליתיום-יון עם סיליקון nanowire אנודות בחוזק 435 וואט שעה לק"ג אנרגיה לעומת 300–320 וואט שעה לק"ג עבור אנודות גרפיט קונבנציונלי.[16] יעילות גבוהה, קל משקל וגמיש מטאמורפי הפוך (IMM) מרובה צומת אפיטקסיאלי (ELO) GaAs גיליונות תאים סולאריים המיוצרים על ידי MicroLink Devices סיפקו לאנרגיה הסולארית כוחות ספציפיים העולים על 1,500 וואט/ ק"ג ועוצמות שטח הגדולות מ -350 וואט/מ"ר.[17]
בשנת 2018 תוכננה ל- זפיר 8, הידוע גם בכינויו זפיר S, בדיקת טיסה בקנה מידה מלא עבור גרסת זפיר T בעלת הזנב כפול שמטרתה יכולת מעקב ותקשורת ימית.[18]
עיצוב
ה-זפיר 6 בנוי מסיבי פחמן ומשתמש באנרגיה סולארית כדי להטעין סוללת ליתיום-גופרית במהלך היום, שמפעילה את המטוס בלילה. המטוס תוכנן לשימוש כממסר תצפית ותקשורת.[19]
הכטב"ם יכול לטוס באזור מסוים לתקופות ממושכות תוך דגש מיוחד על יישומיו האזרחיים והצבאיים הפוטנציאליים כפלטפורמת תצפית ותקשורת בכדור הארץ. במהלך היום, זפיר משתמש בתאים הסולארים הנפרשים על כנפיו כדי להטעין סוללות ליתיום-גופרית בעלות הספק גבוה ולהניע שתי מדחפים. בלילה, האנרגיה המאוחסנת בסוללות מספיקה כדי לשמור על הכטב"ם בשמיים. הגרסה הראשונה קיבלה סוללה של 3 קוט"ש.[20][21]
זפיר 7 היה גדול כבד ב53 ק"ג[22] ומסוגל לטוס בגובה מרבי של בין 65,000 ל-70,000 רגל,[23] נדרשים חמישה אנשי צוות קרקעיים בשיגור, לעומת שלושה שנצרכו בעבר לזפיר 6.[24]
לזפיר 8 יהיו בערך 24 ק"ג סוללות ו- 5 ק"ג מטען,[13] ויהיה קל יותר ב-30 אחוז וסוחב 50 אחוז יותר סוללות מאשר הזפיר 7.[25] מוטת כנפיו באורך 28 מטר.
מפרט
| דֶגֶם |
|
|
| |||
|---|---|---|---|---|---|---|
| צוות | אין | |||||
| מטען | 2.5 ק"ג (5.5 ליברות) | 5 11 ק"ג (11 ליברות) | ||||
| סוללות | 24 ק"ג (53 ליברות) סוללות ליתיום-יון | |||||
| טכנולוגיה סולרית | סיליקון אמורפי | צומת טריפל
מטמורפי הפוך (IMM) הרמה אפיטקסיאלית (ELO) תאים סולאריים מבוססי GaAs | ||||
| מוטת כנפיים | 22.50 מטר (73 רגל ו-10 אינץ') | 28 מטר (92 רגל) | ||||
| משקל המראה מרבי | 53 ק"ג (117 ליברות) | |||||
| מנועים | 2 × מנוע סינכרוני מותאם אישית של אוניברסיטת ניוקאסל | |||||
| כוח | 0.45 קילוואט (0.60 כ"ס) כל אחד | |||||
| מהירות שיוט | 30 קשר (56 קמ"ש) | |||||
| סייג רום | 21,562 מטר (70,741 רגל) | |||||
| סיבולת | 3.4 ימים | 14 ימים | 26 יום | |||
תאונות ואירועים
נכון למאי 2020 דווחו שתי התרסקויות:
- מרץ 2019, ווינדהאם, וושינגטון[26]
- 28 בספטמבר 2019, ווינדהאם, וושינגטון, שהייתה הטיסה הראשונה לאחר האירוע הראשון במרץ 2019[27][28]
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של איירבוס זפיר- Ben Sampson (17 ביולי 2018). "Zephyr S high-altitude persistent drone could achieve 100-day flight during tests". Aerospace Testing International.
{{cite news}}: (עזרה) - 'Eternal planes' to watch over us (באנגלית)
- פגסוס
הערות שוליים
- ^ Amos, Jonathan (24 ביוני 2003). "Strato-plane looks forward". BBC News.
British engineers are preparing to push the limits of aeroplane technology
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Amos, Jonathan (24 באוגוסט 2008). "Solar plane makes record flight". BBC News.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Amos, Jonathan (23 ביולי 2010). "'Eternal plane' returns to Earth". BBC News.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 "FAI Record ID No. 16052". הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה. אורכב מ-המקור ב-4 באפריל 2014. נבדק ב-4 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "UK drones to spy from the stratosphere | The Times". The Times. נבדק ב-4 בפברואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hanlon, Mike (23 ביולי 2010). "QinetiQ Zephyr solar powered unmanned aircraft to land after 14 days aloft". GizMag. נבדק ב-4 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Amos, Jonathan (17 ביולי 2010). "Zephyr solar plane flies 7 days non-stop". BBC News.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Amos, Jonathan (14 ביולי 2010). "Zephyr solar plane set for record endurance flight". BBC News.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "First flight of Astrium's Zephyr solar HAPS". איירבוס. אורכב מ-המקור ב-5 באוקטובר 2013. נבדק ב-31 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "United Kingdom Ministry of Defence places order for two solar-powered Airbus Zephyr 8s". איירבוס. אורכב מ-המקור ב-13 בינואר 2017. נבדק ב-13 בפברואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tovey, Alan (31 באוגוסט 2014). "Fly 11 days non-stop? Now that's long-haul". Daily Telegraph.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bellamy, Woodrow III. "Airbus Zephyr Proves Value For Civil Operations in Middle East" Aviation Today, 1 October 2014. Accessed: 2 October 2014.
- ^ 13.0 13.1 " MoD to buy high-flying solar planes" Feb 2016
- ^ "MOD buys third record-breaking UAV". UK MOD. 17 באוגוסט 2016. נבדק ב-17 באוגוסט 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Dan Thisdell (8 באוגוסט 2018). "Airbus sets flight endurance record with Zephyr UAV". Flightglobal.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Graham Warwick (13 בדצמבר 2018). "Record-Breaking Zephyr's Battery Holds eVTOL Potential". Aviation Week & Space Technology.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Devices, MicroLink. "MicroLink Devices Powers Successful Stratospheric Flight of Airbus Defence and Space Zephyr S HAPS Solar Aircraft". www.prnewswire.com (באנגלית). נבדק ב-2020-09-02.
- ^ "Farnborough 2016: Airbus releases Zephyr T details, outlines CONOPS for systems". Janes. 14 ביולי 2016. אורכב מ-המקור ב-25 באוגוסט 2016. נבדק ב-31 באוגוסט 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ QinetiQ Group (14 בספטמבר 2008). "Zephyr - QinetiQ High-Altitude Long-Endurance (HALE) Unmanned Aerial Vehicle (UAVs)". אורכב מ-המקור ב-26 באוגוסט 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ QinetiQ Group (16 ביולי 2010). "QinetiQ's Zephyr solar powered unmanned aircraft soars to new world records". אורכב מ-המקור ב-23 ביולי 2010. נבדק ב-17 באוגוסט 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bush, Steve (28 בספטמבר 2007). "Inside Qinetiq's Zephyr solar powered plane". Electronics weekly. אורכב מ-המקור ב-22 בינואר 2013. נבדק ב-4 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Wing-to-tail guide to Zephyr, the 'eternal' plane". BBC News. 23 ביולי 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Andrew Chuter, British MoD Acquires Solar-Powered Zephyr UAV, Defense News, 2016-02-17 (באנגלית)
- ^ Goodier, Rob (7 ביולי 2010). "Solar Plane Aims for New Record: 3 Months Aloft Without a Pilot or Fuel". Popular mechanics. נבדק ב-4 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ministry of Defence places order for two solar-powered Airbus Zephyr 8s. Feb 2016
- ^ "Aviation safety investigations & reports: In-flight break-up involving Airbus Zephyr unmanned aerial vehicle, near Wyndham Airport, Western Australia, on 28 September 2019" ATSB, 28 September 2020. Retrieved: October 1, 2020.
- ^ Outback aviation incident linked to UK Ministry of Defence, www.9news.com.au
- ^ "Collision with terrain involving Airbus Zephyr unmanned aerial vehicle, near Wyndham Airport, Western Australia on 28 September 2019" ATSB, 02 December 2019. Retrieved: December 24, 2019.
