מערכת הגנה אווירית נישאת ע"י אדם
מערכת הגנה אווירית נישאת על ידי אדם (באנגלית: Man-portable air-defense systems; בראשי תיבות: MANPADS או MPADS) היא אמצעי לחימה לשיגור טיל קרקע-אוויר אשר ניתן להחזיק על הכתף. מערכת זו בעלת טילים מונחים והיא מאיימת על כלי טיס שטסים קרוב לקרקע, במיוחד מסוקים וטילי שיוט. ניתן להשתמש בה גם כנגד כלי רכב, אמצעי לחימה אחרים או ספינות מלחמה. אמצעי לחימה אלו היו בשימוש במהלך מלחמת אבחזיה, מלחמת קונגו השנייה, מלחמת אוקראינה–רוסיה ומלחמת האזרחים בסוריה.[1][2][3]
סקירה כללית
מערכת הגנה אווירית ניידת פותחה לראשונה בשנות ה-50 של המאה ה-20 על מנת לספק הגנה לכוחות צבא יבשתיים מפני מטוסי סילון. מערכות אלו זולות לייצור והיו בשימוש נרחב בסכסוכים צבאיים במהלך העשורים האחרונים. גם ארגוני טרור השתמשו באמצעי לחימה אלו.
25 מדינות, ביניהן הרפובליקה העממית של סין, איראן, פולין, רוסיה, שוודיה, הממלכה המאוחדת וארצות הברית מייצרות מערכות הגנה אוויריות ניידיות. המסחר של אמצעי לחימה אלו נעשה בפיקוח רב, מפני שהם יכולים לגרום לנזק רב.[4][5]
לרוב, הטילים של מערכות אלו הם באורך של 1.5 עד 1.8 מטרים, והם שוקלים בין 17 ל-18 ק"ג. מערכת הגנה אווירית ניידית מסוגלת לירות טילים למרחק של עד כ-6 ק"מ (תלוי בדגם).
סוגים
ביות תת-אדום
ערך מורחב – ביות תת-אדום
מערכת ביות תת-אדום (באנגלית: Infrared homing) היא מערכת הנחיה פסיבית לנשק, שנעזרת בפליטת האור בתחום התת-אדום (IR) של המטרה כדי לעקוב ולהתחקות אחריה.
היכולת של חומרים מסוימים לפלוט אלקטרונים כאשר פוגע בהם אור תת-אדום נתגלתה לראשונה על ידי איש האשכולות ההודי המפורסם ג'אגדיש צ'נדרה בוס ב-1901. בעידן שאחרי מלחמת העולם השנייה, כאשר הפיתוחים הגרמניים הפכו לידועים יותר, החלו מגוון של פרויקטי מחקר במטרה לפתח ראשי ביות המבוססים על חיישן PbS. מערכת אחת כזאת, שפותחה על ידי חיל האוויר האמריקאי, נודעה בשם "עוקבת השמש" (Sun Tracker).
ראש הביות הראשון שנבנה מחוץ לארצות הברית היה ה-de Havilland Firestreak של הממלכה המאוחדת. גם הצרפתים והסובייטים פיתחו אמצעי לחימה דומים.
מונחה לייזר
מערכות הגנה אוויריות ניידות מונחות לייזר משתמשות בחיישן לייזר או במספר של חיישני לייזר בשביל לקלוט ולפגוע במטרה מסוימת. שוודיה מייצרת מערכת הגנה מונחת לייזר בשם RBS 70 והממלכה המאוחדת מייצרת מערכת דומה בשם סטארסטריק.[6]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Thomas Newdick, Russian Shahed-136 Kamikaze Drones Now Carrying MANPADS Missiles, The War Zone, 2026-01-05 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Eric Woods, Proliferation of MANPADS in Syria - Relevant Actors and Applicable Treaties for Policymakers, Bellingcat, 2016-06-09 (באנגלית בריטית)
- ↑ Anti-Aircraft Missiles A Threat To Sub-Saharan Africa, ISS Africa (באנגלית)
- ↑ MANPADS Proliferation, Federation of American Scientists
- ↑ The proliferation of MANPADS, Jane's
- ↑ Ensuring the security of your connection, dspace.lib.cranfield.ac.uk
מערכת הגנה אווירית נישאת ע"י אדם43061270