דרך ארץ (חז"ל)
"דרך ארץ" בלשון חז"ל, ובעקבותיהם אצל הראשונים, הוא האופן המתוקן והסדיר שכך אמור האדם להתנהג, כשהדבר מתייחס בייחוד להתנהגות האדם במוסר המידות ובנימוס, וכן ביישוב העולם ובעיסוק ומסחר. למונח יש השלכות בין על מצוות שבין אדם למקום ובין על מצוות שבין אדם לחברו.
הגדרה
בהגדרת המושג "דרך ארץ" שבחז"ל, קיימות שתי משמעויות מרכזיות חופפות:
- המשמעות הפשוטה בחז"ל: טוהר המידות, אצילות ונימוס, וכהגדרת הרמב"ם: ”שתהיה חברותו עם בני אדם חברות נאה בעדינות ובנמוס”[1], וכן תרבות[2]. יש הרואים בכלל זה גם את כל "המצוות השכליות" (מצוות המוסכמות גם אילולא ציוותה אותם התורה)[3], ובייחוד את שבע מצוות בני נח[4].
- השתתפות בחברה האנושית בבניין העולם, עיסוק, מסחר והשׂתכרות[5].
משמעות נוספת בחז"ל ל"דרך ארץ" היא תשמיש המיטה[6].
חשיבות וחובה
חז"ל כורכים את "דרך ארץ" עם קיום מצוות התורה, בכך שלא ניתן להסתפק בקיום המצוות תוך זלזול בסעיפים הנכללים בדרך ארץ, ואף רואים בדרך ארץ דבר בסיסי ויסודי לקיום כל המצוות. בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, מביאה הגמרא:
דרש בר קפרא: איזו היא פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה? הוי אומר: דרך ארץ. שנאמר: בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ[7]
חז"ל ראו בדרך ארץ חשיבות זהה ומקבילה לחשיבות התורה, קיומית כלפיה ולפעמים אף עודפת ממנה, וביטאו זאת במספר מקומות במשנה:
- במסכת אבות: ”רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רבי רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן”[8]. המפרשים הקלאסיים מבארים את המושג "דרך ארץ" כעיסוק במלאכה ומסחר לשם פרנסה[9].
- בדיוק הלשון "תורה עם דרך ארץ", יש שרואים בזה אף תנאי מקדים לדרך ארץ לפני תורה, שהבסיס הוא דרך ארץ ועליו נוספת התורה. זאת בדומה לפתגם של דרך ארץ קדמה לתורה.[10].
- עוד במסכת אבות: ”רבי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה”[11]. במשנה זו יש המפרשים את המושג "דרך ארץ" כעיסוק במלאכה ומסחר לשם פרנסה[12], ויש המפרשים זאת כהתנהגות במידות טובות ובנחת[13].
- במשנה במסכת קידושין: ”כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּמִּקְרָא וּבַמִּשְׁנָה וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ, לֹא בִמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק'[14]. וְכָל שֶׁאֵינוֹ לֹא בַמִּקְרָא וְלֹא בַמִּשְׁנָה וְלֹא בְדֶרֶךְ אֶרֶץ, אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב”[15].
בביטוי "דרך ארץ קדמה לתורה", המבוסס על דברי חז"ל במדרש רבה, אף עולה נקודת קדימה או העדפה לדרך ארץ על פני תורה[16].
גוי - שנענש אף על עבירה שעשה מחמת אי ידיעה[17] - נענש גם אם אי ידיעה זו היא מחמת אי ידיעת דבר הנכלל בדיני דרך ארץ, וזו הסיבה שהתחייב אבימלך מלך גרר מיתה בעת שלקח לעצמו לאישה את שרה אשת אברהם[18].
יישומים
במקומות רבים במשנה ובתלמוד הזכירו חז"ל הנהגות רבות שהן בכלל "דרך ארץ". במסכתות קטנות קיימות שתי מסכתות העוסקות כולן בנושא זה: דרך ארץ רבה (בהתנהגות שבין אדם לחברו ובנימוסין) ודרך ארץ זוטא (הדרכות מוסר המיועדות לתלמידי חכמים, בענייני צניעות והתנהגות כללית, וכן בביקורת עצמית). הנהגות אלו שבחז"ל מכונות בשם "הלכות דרך ארץ", והן כוללת בין דברים שבינו לבין עצמו - עם בוראו, ובין דברים שבינו לבין הזולת; הן מקיפות את חיי האדם בדיבורו, באכילתו ובאופן התלבשותו, אופן הליכתו והופעתו, חייו מחוץ לביתו, עיסוקו במלאכה ובמסחר, ועוד. בחיבורו המקיף של הרמב"ם - "משנה תורה" - הן מופיעות בעיקר ב"הלכות דעות" שבספר "מדע".
ראו גם
לקריאה נוספת
- משנה תורה לרמב"ם, הלכות דעות, פרק א'-ז'.
- רבי ישעיה הלוי הורוביץ, שני לוחות הברית, שער האותיות, אות דל"ת - דרך ארץ.
- אנציקלופדיה תלמודית, כרך ז', ערך "דרך ארץ", טור תרע"ב-תש"ו.
הערות שוליים
- ^ רמב"ם, פירוש המשנה לרמב"ם, סוף פרק א', תרגום הרב יוסף קאפח. בתרגום הישן (מרבי יעקב בן רבי משה עכסאי): "התחברות עם בני אדם בנחת ומוסר".
- ^ שמחה בן שמואל מוויטרי, מחזור ויטרי, משניות אבות, פרק ג', משנה י"ז.
- ^ רבי מנחם מנדל מרימנוב, מנחם ציון, פרשת בשלח, ד"ה ולתרץ; ראה רבי צדוק הכהן מלובלין, ישראל קדושים, אות ז', ד"ה ואף, ועוד; רבי יהודה אריה ליב אלתר, שפת אמת, פרשת לך לך, תרנ"ד, ד"ה במדרש.
- ^ רבי צדוק הכהן מלובלין, דובר צדק, עמ' כ"ח ועמ' קי"ב; פרי צדיק, פרשת שמות, אות א', ד"ה אבל; צדקת הצדיק, אות קכ"א, ועוד.
- ^ ראה משנה, מסכת קידושין, פרק א', משנה י'; מסכת אבות, פרק ב', משנה ב'; פרק ג', משנה ה'.
- ^ ספרי, דברים, פרק כ"ו, פסוק ז'; תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"ד עמוד ב'; הגדה של פסח.
- ^ ספר משלי, פרק ג', פסוק ו'.
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ב'.
- ^ ראה רש"י, רבינו יונה ורבי עובדיה מברטנורא בפירושם על המשנה.
- ^ רבי יום-טוב ליפמן הלר, תוספות יום טוב, מסכת אבות, פרק ב' משנה ב'; פרק ג', משנה י"ז.
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ז.
- ^ רש"י; מהר"ל מפראג, דרך חיים; רבי יום-טוב ליפמן הלר, תוספות יום טוב; רבי חיים יוסף דוד אזולאי, פתח עיניים. וראה אצל אביגדור שנאן, פרקי אבות - פירוש ישראלי חדש, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמ' 41, שמציין לארבע פעמים בהן מופיע המושג "דרך ארץ" במסכת אבות, ולדעתו "בכולן הכוונה היא ככל הנראה למלאכה, למקצוע שניתן להתפרנס ממנו".
- ^ רבינו יונה; רבי מתתיה היצהרי; רבי יוסף אלאשקר, מרכבת המשנה; רבי משה אלמושנינו, פרקי משה; רבי ישראל ליפשיץ, תפארת ישראל (וראה בדבריו כי מפרש את "תורה" כדתיות, ולאו דווקא של דת ישראל). וכך בחר לבאר בפירושו הרב פנחס קהתי.
- ^ מגילת קהלת, פרק ד', פסוק י"ב.
- ^ משנה, מסכת קידושין, פרק א', משנה י'.
- ^ ראה עוד בערך.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות, פרק י', הלכה א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף צ"ב עמוד א', וברש"י ד"ה שהיה.
