רבי יוסף בנסולי
ר' יוסף בנסולי או בנשולי או אלבנשולי או אבן אלבנסולי[1] או אבן סולי היה פייטן, סופר וחזן ספרדי בראשית המאה ה-14.
ביוגרפיה
ר' יוסף בנסולי נולד לר' דוד, כנראה בטולדו. ידוע לנו מעט על קורות חייו. חי בטולדו ובנוסף לעיסוקו כפייטן שימש כחזן וכסופר. נודע כבר בשנת 1306 כפייטן וחזן מפורסם בטולדו.[2] תקופתו נחשבת לתקופה ירודה בתחום השירה והפיוט, בעיקר יחסית לימי הזוהר של השירה הספרדית. אף על פי כן, בלט רבי יוסף בנסולי באיכות שירתו וברגש המצוי בשיריו.[3]. חוקר הפיוט חיים שירמן כתב על התוכחה "שובי נפשי לקונך": "אילולא שידענו מי מחברה, יכולנו ליחסה למשורר מתקופת ימי הזוהר של האסכולה הספרדית".[3]
פיוטיו
בידינו כחמישה עשר שירי קודש שהודרו על ידי פרופ' יונה דוד בשמונה סוגות:[4]
- שלוש קינות - שתיים מהן לתשעה באב.
- שתי תוכחות.[5]
- שני פזמונים לשמחת תורה.
- אופן לשבת איכה.
- פיוט סילוק.
- רשות לנשמת לשבת איכה.
- פיוט מי כמוך - הפיוט הארוך ביותר מר' יוסף שהגיע לידינו.[6]
- ארבעה פיוטים מסוג מוסתג'אב, אחד מהם לערב יום הכיפורים, ואחד לברכת זכרונות.
הקינה איך משכני עליון, נאמרת בחלק מקהילות הספרדים בליל תשעה באב,[7] והקינה שכינה צועקת בהרע נאמרת ביום תשעה באב בחלק מקהילות הספרדים והתימנים.
לקריאה נוספת
- פיוטי יוסף בנסולי : יוצאים לאור על פי כתבי-יד ודפוסים בצירוף חילופי נוסח וביאורים בידי יונה דוד. ירושלים: ר. מס, 1979.
- חיים שירמן. השירה העברית בספרד ובפרובאנס : מבחר שירים וסיפורים מחורזים ערוכים ומבוארים, בצירוף מבואות מפתחות וציורים, בידי חיים שירמן, ספר שני, כרך ב', תשס"ו, עמ' 485.
- ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט, ד', עמ' 400.
קישורים נוספים
הערות שוליים
- ^ בכל שמות אלו נהג לחתום בעצמו בשיריו. יונה דוד, פיוטי יוסף בנסולי : יוצאים לאור על פי כתבי-יד ודפוסים בצירוף חילופי נוסח וביאורים בידי יונה דוד. ירושלים: ר. מס, 1979, עמ' 5 ו-50.
- ^ יונה דוד. פיוטי יוסף בנסולי : יוצאים לאור על פי כתבי-יד ודפוסים בצירוף חילופי נוסח וביאורים בידי יונה דוד. ירושלים: ר. מס, 1979, עמ' 57
- ^ 3.0 3.1 חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובאנס: מבחר שירים וסיפורים מחורזים ערוכים ומבוארים, בצירוף מבואות מפתחות וציורים, בידי חיים שירמן, ספר שני, כרך ב', תשס"ו, עמ' 485.
- ^ יונה דוד, פיוטי יוסף בנסולי : יוצאים לאור על פי כתבי-יד ודפוסים בצירוף חילופי נוסח וביאורים בידי יונה דוד. ירושלים: ר. מס, 1979, עמ' 8.
- ^ בספריה הלאומית מצוי כתב יד ובו תוכחה נוספת לר' יוסף בנסולי שלא נמנתה ע"י דוד. https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001443530205171/NLI#$FL49275276
- ^ יונה דוד, פיוטי יוסף בנסולי : יוצאים לאור על פי כתבי-יד ודפוסים בצירוף חילופי נוסח וביאורים בידי יונה דוד. ירושלים: ר. מס, 1979, עמ' 30.
- ^ סדור תפילת ישרים סדר תפילה כמנהג ספרדים, אמסטרדם 1740, ב', עמ' 98, סדר חמשה תעניות, אמסטרדם 1715, עמ' 128, ברנשטין, שמעון גרשון, על נהרות ספרד, עמ' 142.
