י-ה א-לי וגואלי
י-ה אלי וגואלי
|
|---|
|
יָ-הּ אֵלִי וְגוֹאֲלִי דַּק עַל דַּק וְתוֹדָה... זְכוֹר ... אֲדוֹן צְבָאוֹת |
י-ה א-לי וגואלי הוא פיוט המושר בקהילות אשכנז, בשלוש הרגלים. הפיוט נאמר בתפילת מוסף, קודם אמירת 'אשרי יושבי ביתך'. והוא משמש 'רשות' לתפילת המוסף.
מקור הפיוט ומחברו
מחבר הפיוט אינו ידוע, יש שכתבו שהאקרוסטיכון של הפיוט הוא 'יהודה'[2], בעקבות כך יש שייחסו את הפיוט לרבי יהודה הלוי מאחר שהאקרוסטיכון של הפיוט הוא 'יהודא', אך אחרים דחו טענה זו מאחר שרבי יהודה הלוי היה חותם את שמו 'יהודה' עם האות ה"א בסוף השם, ולא באל"ף.
וכפי הנראה הוא נדפס לראשונה בהגהות לספר המנהגים של יצחק אייזיק מטירנא, (שנת ה'קפ"ה) אך אין ידוע מידי מי יצאו הגהות אלה, ואפשר שזמנם מאוחר יותר. לאחר מכן נדפס בספרי יוצרות נוספים[3] ולאחר מכן אף נדפס בסידור שער השמים לבעל השל"ה.
מהות הפיוט ותוכנו
רבים התקשו בכוונתו של הפייטן, למה רמזו דבריו, ויש שכתבו בעקבות כך, שהפיוט מיוסד על פי הקבלה. אך אחרים טענו שהפיוט סובל משינויים רבים בעקבות הצנזורה ששלטה בה, ולכך קשה להבין כוונתו.
מדיני אמירתו
כאמור פיוט זה נאמר בשלושת הרגלים קודם התחלת תפלת המוסף לפני אמירת ה'אשרי', והוא משמש כעין פתיחה ונטילת רשות. יש נוהגים שלא לומר את הפיוט בשבת, וכן בימים שבהם אומרים 'יזכור', אין נוהגים לאומרו. בטעם הדבר יש שכתבו מאחר שבימים אלה ישנו הפסק בין קריאת התורה למוסף ('יקום פורקן', ו'יזכור'), לא רצו להפסיק בפיוטים נוספים. יש שטענו[דרוש מקור] שהסיבה לכל דיני אי אמירתו, היא שהפיוט נתקן בחוץ לארץ, שבו נהוג יום טוב שני, ויש ימים מרובים שאפשר לאומרו, אבל בארץ ישראל שאין יום טוב שני, נוהגים לאומרו בכל חג, מלבד חגים שאומרים בהם יזכור.
שינויי נוסחאות ומנהגי אמירתו
בחג הפסח יש שנהגו להשמיט את המילים 'ותודה' מאחר שאין מקריבים קרבן תודה בפסח[4], (וכפי שמטעם זה אין אומרים 'מזמור לתודה' בימי חול המועד של פסח). אחרים דחו טענו זו מאחר שאף קרבן אשם אינו קרב ביום טוב, וכוונת הפייטן כפי הנראה הייתה על כל סוגי הקרבנות באופן כללי[5].
בחלק מהנסחאות הגרסה היא "בנתיבות לב, עולם לבלב", אך בהרבה נוסחאות אחרות הנוסח הוא "בנתיבות לב, לבלב", וכך הוא בנוסח הנפוץ כיום.
בנוסח סידור השל"ה נדפס: "כל אדמתך", אך ברוב הדפוסים הנוסח הוא "כל גוי אדמתך".
לחנים
לחנים רבים נתחברו על פיוט זה, ואף נשתמרו לו כמה לחנים עתיקים בקהילות שונות.
בשנת 2008 חידש הזמר ניצן-חן רזאל לחן ששמע מהרב צפניה דרורי, אשר התוודע אליו במסגרת תפקידו כתחקירן באתר הזמנה לפיוט. לחן זה זכה אף לגרסאות כיסוי שונות.
לקריאה נוספת
- מוסף תורני, קולמוס - 105, תשע"ב, באתר אוצר החכמה
- פירוש על הפיוט מאת הרב אשר זאב ורנר, טעם זקנים, באתר היברובוקס
- הרב נפתלי גוט, 'סלה אהללך' - פירוש על פיוט.
קישורים חיצוניים
הפיוט יה אלי וגואלי, באתר הפיוט והתפילה
הערות שוליים
- ^ בנסחאות המצויות כיום חסרה תיבה זו, אך היא מצויה בקצץ מדפוסים הישנים.
- ^ החוקר דניאל גולדשמיד, דניאל גולדשמיד, מחזור ר"היוה"כ-סוכות -, באתר היברובוקס.
- ^ החוקר דניאל גולדשמיט בהקדמתו למחזור לסוכות, כתב שסידור השל"ה הוא המקום הראשון שנדפס פיוט זה, אך כפי הנראה טעה בזה מאחר שספר יוצרות זה נדפס כמאה שנה קודם בשנת ה'שנ"א.
- ^ כך כתב בלוח ארץ ישראל (בשחרית ליום א' ש פסח) בשם הרב חיים ברלין.
- ^ הובא בספר 'שערי הפסח', להרב יהודה טשזנר.
