כתרי דמשק
כתרי דמשק הם קודקסים או מִצְחָפִים,[1] שמוגדרים ככתבים עטופים בעטיפת עור. הספרים כתובים בכתב יד. הם היו שמורים בקהילה היהודית בדמשק. כיום מצויים אחד עשר כתרי דמשק בספרייה הלאומית, חוץ מכתר אחד. קהילת יוצאי דמשק טוענת שכתר אחד נגנב מהקהילה היהודית בדמשק, בזמן כהונת הרב אברהם חמרה כרב ראשי בדמשק.[2] הספרים כתובים על קלף בכתב יד, עם הערות המסורה וחלקם הגדול כולל איורים. הספרים משמרים את נוסח המסורה הקדום ביותר, ולכן נחשבים למקור העתקה מאוד מהימן.
משמעות הביטוי "כתר"
הכינוי "כתר" (בערבית تاج, תאג'), התייחס במקור לכתב יד מסוים של התנ"ך, שנכתב בארץ ישראל במאה העשירית, ונוקד ונמסר בידי אהרן בן אשר. כתב היד הזה קיבל את אישורו של הרמב"ם כמייצג הנוסח המדויק ביותר של המסורה, הגיע בסופו של דבר לרשותה של קהילת חלב. מכיוון שבמקורות היהודיים מכונה חלב בשם ארם צובא, הוצמד לכתר הכינוי כתר ארם צובא. בהלך השנים, הפך הכינוי "כתר" לכינוי כולל למִצְחָפִים או קודקסים של המקרא או חלקים ממנו. קודקסים הללו כללו גם את המסורה, היו מנוקדים, וכללו גם את טעמי המקרא.[3]
המסורה מתייחסת למסורת הכתב והקריאה של המילים במקרא. המסורה מחולקת לשני סוגים: מסורה קטנה ומסורה גדולה. המסורה הקטנה כתובה באופן מצומצם ביותר. היא נכתבת באמצעות ראשי תיבות ושברי מילים בשוליו של הטקסט. המסורה הגדולה מתארת באופן מפורט יותר את הטקסט של המסורה הקטנה ונכתבת בשוליים העליונים או התחתונים של הטקסט. בכתבי יד מפוארים נהוג לכתוב את המסורה הגדולה באמצעות מיקרוגרפיה – רישום של הערות המסורה באמצעות איורים. תצורת הכתרים איננה בתצורת מגילה כמו ספר תורה אלא הם מצחפים – קודקסים שהתצורה שלהם דומה לתצורת ספר. הקודסים היו נכרכים בקונטרסים, כאוספי קבצים.
כתרי דמשק שנמצאים בספרייה הלאומית
קיימים אחד עשרה קודקסים (כתרים):[4]
- תורה עם ניקוד וטעמים, מסורה גדולה ומסורה קטנה (Ms. Heb. 5702=2):[5] ידוע שם חומש דמשק. כולל 229 דפים. נוצר בארץ ישראל במאה העשירית. מתחיל מבראשית פרק ט פסוק כו. החלק החסר בו הוא ספר שמות פרק יח פסוקים א עד יח ופסוק כג. ב-1914 הספר נקנה על ידי האספן היהודי סלימאן ששון בדמשק. בנובמבר 1975 הוא נרכש על ידי בית הספרים הלאומי האוניברסיטאי במכירה פומבית בלונדון.
- .תנ"ך עם ניקוד וטעמים מסורה גדולה ומסורה קטנה (Ms. Heb. 24°790):[6] הועתק בבורגס בספרד בשנת 1260. כולל 428 דפים. נשמר בבית הכנסת של מגרש חוש אלבאשא אלענאבי. הוא נגנב מבית הכנסת ב-1940 לתייר אנגלי. הוא נמכר במכירה פומבית בלונדון ב-1962,ונרכש למען בית הספרים הלאומי בסיועה של קרן תרבות אמריקה ישראל ומר נ"ז ויליאמס.דף נוסף מסופו של כתב היד נקנה על ידי המוזיאון היהודי בטולדו(אנ')]] ב-1987.
- כתובים (Ms. Heb. 7088=8):[7] נוצר בספרד כולל 120 דפים. במאה הארבע עשרה כולל את הספרים איוב, משלי, רות, שיר השירים, קהלת, איכה, אסתר ודניאל. היה שייך לקהילה היהודית בדמשק והגיע לספריה הלאומית בסוף שנות התשעים של המאה העשרים.
- תורה (Ms. Heb. 7087=8):[8] תורה עם פירוש רש"י כתב יד מאשכנז מהמאה הארבע עשרה. כולל 173 דפים. בעמוד 22א מופיע ציור של סולם יעקב. היה שייך לקהילה היהודית בדמשק והגיע לספריה הלאומית בסוף שנות התשעים של המאה העשרים.
- תנ"ך עם ניקוד וטעמים מסורה קטנה וגדולה (Heb. 7023=4):[9] נכתב באיטליה כנראה על ידי גולה מספרד בסוף המאה הארבע עשרה. כולל 546 דפים המסורה שנמצאת בו נכתבה לעיתים בטכניקת מיקוגרפיה. היה נמצא בבית הכנסת ראקי בדמשק. היה שייך לקהילה היהודית בדמשק והגיע לספריה הלאומית בסוף שנות התשעים של המאה העשרים
- תנ"ך בניקוד וטעמים ומסורה קטנה (Ms. Heb. 7025=4):[10] נוצר בספרד במאה הארבע עשרה כולל 324 דפים. כולל גם את ספר השורשים של רבי דוד קמחי (רד"ק). היה שייך לקהילה היהודית בדמשק והגיע לספריה הלאומית בסוף שנות התשעים של המאה העשרים. הוא הוחזק בכפר ג'ובר שסמוך לדמשק. הכפר עצמו בנוי על מערה שמיוחסת לאליהו הנביא ולאלישע. סביב כתר זה נקשרו אגדות רבות והוא נחשב למקודש מבין הכתרים. היה בבעלות של משפחת שולאל. משפחת שולאל הייתה משפחה שבניה היו ראשי הקהל במצרים בשלהי התקופה הממלוכית. בסופו של הספר מצויות רשימות משפחתיות של בני משפחת שלאל. בדפים האחרונים של כתב היד ישנם חתימות של אורחים שונים שהגיעו לבית הכנסת בית השנים 1925–1940.
- תנ"ך מגילות והפטרות (Ms. Heb. 7024=24):[11] כתב היד משנת 1300. סגנון הכתיבה הוא אשכנזי. כולל 503 דפים. נכללים בו התורה, חמש המגלות, הפטרות (בין המגלות) ושאר ספרי הכתובים וספר ירמיה (חסר רובו).מצורף גם בתרגום אונקלוס ותרגום ארמי לנביאים אחרי כל פסוק. היה שייך לקהילה היהודית בדמשק והגיע לספריה הלאומית בסוף שנות התשעים של המאה העשרים.
- תנ"ך (Ms. Heb. 24°7026):[12] תנך שמתוארך לשנת1300 בערך. כולל 362 דפים. בסופו רשימה שכתובה בספרדית מהעיר מונזון מכ"ו טבת תקס"ו. היה שייך לקהילה היהודית בדמשק והגיע לספריה הלאומית בסוף שנות התשעים של המאה העשרים.
- תנ"ך עם ניקוד וטעמים מסורה גדולה ומסורה קטנה (Ms. Heb. 28°7153):[13] מתוארך לשנת 1300 מספרד. כולל 362 דפים. בחומש ישנם כמה ביאורי מילים בעברית ובערבית. היה שייך לקהילה היהודית בדמשק והגיע לספריה הלאומית בסוף שנות התשעים של המאה העשרים.
- תנ"ך (Ms. Heb. 4°7205):[14] מתוארך לשנת 1309. כולל 360 דפים. סגנון הכתיבה הוא סגנון כתיבה ספרדי. היה שמור בבית הכנסת שמעא בדמשק. ובערבית. היה שייך לקהילה היהודית בדמשק והגיע לספריה הלאומית בסוף שנות התשעים של המאה העשרים.
- תנ"ך עם ניקוד וטעמים מסורה קטנה וגדולה (Ms. Heb. 7236=28):[15] כולל 360 דפים. מתוארך למאה החמש עשרה (שנת 1430 בערך). בספר ישנה עדות על האופן בו נקנה הספר. נכתב כנראה על ידי יהודי ספרדי שעבר לאיטליה. הספר הועבר לאחר מכן אל ספרד ונראה שהועבר אל האימפריה העות'מאנית על ידי מגורשי ספרד.
קדושת כתרי דמשק
היחס לכתרי דמשק בקרב חברי הקהילה היהודית היה יחס של קדושה עצומה. הכתר נתפס כקמע ששומר על הקהילה ועל אחדות הקהילה. חברי הקהילה האמינו שכתרי דמשק הצילו את הקהילה בתקופת עלילת דמשק הכתרים נשמרו בארונות נפרדים, קטנים יותר והם לא היו חלק מארון הקודש בבתי הכנסת. בתוך הארונות הוקם הדום מיוחד שעליו שמו את הספרים הכתרים נעטפו במטפחות משי וקטיפה. רק אנשים בודדים בקהילה נחשפו אל ספרי הכתר. בתשעה באב הייתה מגילת איכה נקראת מאחד מספרי הכתר, וכן היו קוראים בספרי הכתר באירועים מיוחדים.[16] בשנת 1944 נעלם אחד מה"כתרים,[17] לא ברור אם הכתר נבזז, נגנב או נמכר על ידי אחד מחברי הקהילה. חברי הקהילה בדמשק התאבלו בעקבות היעלמות אחד מספרי הכתר. הם קרעו את בגדיהם, וקראו בספר איכה. שמש הקהילה התאבד בעקבות היעלמות הכתר.[18] הכתר עצמו נמצא לאחר עשרים שנה בלונדון. הוא נמכר לתייר בריטי. אספן יהודי קנה אותו והעביר אותו אל הספרייה הלאומית.
מאמצי ההצלה של כתרי דמשק כחלק מהצלת יהודי דמשק
בשנות השבעים הוחמר מצבם של יהודי דמשק. בעקבות כך, החלו יהודים ברחבי העולם לדאוג ולעזור ליהדות דמשק. אחת מן הפעילות שעזרה ותרמה רבות לרווחתם של יהודי סוריה הייתה ג'ודי פלד קאר, מוזיקולוגית מקנדה. היא יצרה קשרים סודיים עם יהודים בסוריה, וניסתה לעזור להם באמצעות איסוף כסף וסיפוק צורכיהם הדתיים. היא עזרה ליהודים שרצו בכך להגר מסוריה ושיחדה לשם כך פקידים. בנוסף כך, ג'ודי פלד קאר הצליחה להבריח את אחד הכתרים אל מחוץ לסוריה בשנת 1993, ולהעביר אותו אל הספרייה הלאומית. כתרי דמשק נוספים הוברחו לישראל על ידי הרב אברהם חמרה ובסיועו של המוסד הועברו לספרייה הלאומית.[19]
הסכסוך המשפטי בנוגע לבעלות על כתרי דמשק
בשנת 2014 הגיש הרב חמרה תביעה כנגד הספרייה הלאומית בנוגע לאחזקתם של כתרי דמשק. הרב חמרה טען כי עוד בעת שהיה בסוריה ניתנה לו הבטחה שלטונית על ידי נציגי המוסד וכן הביא לדבריו הסמכתא בכתב מאת ראשי המוסד דאז . ההבטחה השלטונית הייתה שאם יצליח להוציא את כתרי דמשק מסוריה ויזכה לצאת בעצמו מסוריה תסייע לו המדינה בהקמת מרכז מורשת יהודי סוריה בראשותו. במרכז זה אמורים היו לשכון הכתרים.[20] הספרייה הלאומית לעומת זאת, טענה שמדובר בנכס בעל חשיבות תרבותית והיסטורית, שצריך להיות בבעלותו של העם היהודי ושל הציבור במדינת ישראל. הספרייה טענה כי הגדרת מטרות הספרייה וכן היכולות החומריות שברשותה מקנים לה את היכולת לשמר את הכתר בצורה מיטבית[21] הספרייה תיארה בבית המשפט את תהליך השימור של כתרי דמשק. במהלך השנים 1993–1995, לאחר שהובאו הכתרים לישראל, הפקידו אותם נציגי המוסד בידי הספרייה הלאומית. מאז ועד היום נתונים כתרי דמשק במשמורת הספרייה הלאומית. הכתרים הגיעו לספריה הלאומית במצב תחזוקתי ירוד וכשחלקם נגועים במזיקים שונים. מחלקת השימור של הספרייה הלאומית פעלה להסרת הנגעים ולשימור הכתרים תוך הקפדה על תחזוקתם בתנאים פיזיים מתאימים (טמפרטורה, לחות, תאורה וכו'), באופן שהביא להשתמרותם במצב טוב. משום כך, הדגישה הספרייה את יכולותיה המתקדמות בשימור והטיפול בכתרים.[22] כמו כן, הספרייה טענה שעל פי חוק הספרייה הלאומית, מטרתה של הספרייה היא "איסוף, שימור, טיפוח והנחלה של אוצרות ידע, מורשת ותרבות בכלל, ובזיקה לארץ ישראל, למדינת ישראל ולעם היהודי בפרט" (סעיף 3 בחוק). לדעתה של הספרייה, שימור הכתר בידי הספרייה עולה בקנה אחד עם מטרות אלו.[23]הספרייה הלאומית ביקשה שבית המשפט יצהיר כי תשעת כתרי דמשק יהיו בבעלות הקדש ציבורי, וכי בית המשפט יקבע את תנאי ההקדש ומטרותיו. הספרייה הלאומית ביקשה שהיא תהייה נאמן ההקדש, ושתייעץ לה ועדת היגוי שתהיה מורכבת מנציגי הספרייה, נשיא האוניברסיטה העברית, רבנים ונציגים של ארגון יוצאי סוריה ודמשק[21] היועץ המשפטי לממשלה ,אביחי מנדלבליט, ידד בעמדת הספרייה, וקבע כי "כתרי דמשק – אשר היו בבעלות קהילות ישראל בדמשק אשר חרבו, הוצלו על ידי המוסד לתפקידים מיוחדים ושוקמו בספריה הלאומית – הינם אוצר בעל אופי ציבורי-לאומי. כתרי דמשק, אינם רכושו הפרטי של איש, ואף לא של הרב חמרה או של מרכז המורשת שהוא מבקש להקים למעלה מעשרים שנים. לכתרי דמשק אופי "ציבורי-לאומי", וככאלה יש לדאוג כי הם יוותרו בידי המוסדות הלאומיים של העם ולא בידי הפרט".[24] בית המשפט קיבל את עמדת היועץ המשפטי והספרייה הלאומית וקבע את התנאים להקמת הקדש ציבורי לכתרי דמשק. מתוך דברי השופט דוד גדעוני: "לאחר שנתתי דעתי לכלל טענות הצדדים סבורני כי יש לקבוע את נאמני ההקדש בהתאם למתווה שהציע היועץ המשפטי לממשלה. נאמני ההקדש במתווה זה מייצגים קשת ציבורית רחבה. הם כוללים אנשי תורה והשכלה, נציגים של יוצאי יהדות סוריה, אנשי מקצוע ומומחיות מטעם הספרייה הלאומית. מדובר בהרכב מאוזן, שיש בו כדי להביא לידי ביטוי את עמדות הגורמים השונים במישור הערכי והמקצועי ולסייע בהגשמת תכלית ההקדש לטובת הכלל. מינויו של הרב חמרה כנאמן באופן אישי נסמך על פועלו ותרומתו המובהקת להצלת הכתרים וכמי ששימש אחרון רבני דמשק. מדובר במינוי ראוי ומתבקש. לאחר אריכות ימיו, או לאחר שיפנה את מקומו מטעם כלשהו, יבוא תחתיו רב אחר מקהילת יוצאי סוריה בישראל שיאושר על ידי בית המשפט.[25]
.jpg)
ראו גם
לקריאה נוספת
- מכאן ומשאם – כתב העת למורשת יהדות דמשק, אביב 2015 – פסח תשע"ה
- ת"א 14-12-17135 הספרייה הלאומית בע"מ )חל"צ (ואח' נ' משרד המשפטים/ רשם ההקדשות ואח
- תצוגת מגילות תורה וספרי תנ"ך: השייכים לקהילת יוצאי סוריה בישראל : בית נשיא המדינה, ירושלים טז בחשון תשס"א - 14 בנובמבר 2000 / תצוגת מגלות תורה וספרי תנ"ך (תשס"א: ירושלים)
קישורים חיצוניים
- הסכת הספרנים | הפודקאסט של הספרייה הלאומית, האזינו: סיפורם המופלא של כתרי דמשק, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 22.8.2021
הערות שוליים
- ^
ערך מילוני בנושא מצחף בוויקימילון
- ^ מכאן ומשאם – כתב העת למורשת יהדות דמשק, אביב 2015 – פסח תשע"ה, עמ' 17
- ^ https://www.nli.org.il/he/discover/judaism/jewish-people-treasures/damascus-keter- הסבר על כתר דמשק באתר הספרייה הלאומית
- ^ המידע מתבסס על אתר כתיב של הספרייה הלאומית ועל תצוגת מגילות תורה וספרי תנ"ך: השייכים לקהילת יוצאי סוריה בישראל: בית נשיא המדינה, ירושלים טז בחשון תשס"א – 14 בנובמבר 2000 / תצוגת מגלות תורה וספרי תנ"ך (תשס"א: ירושלים).
- ^ תורה: עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ תנ"ך: עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ כתובים, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ תורה, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ תנ"ך: עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ תנ"ך, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ תורה, מגלות והפטרות, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ תנך, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ תנ"ך: עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ תנ"ך, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ תנ"ך: עם ניקוד וטעמים, מסורה קטנה וגדולה, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ פס"ד ת"א 14-12-17135 הספרייה הלאומית בע"מ )חל"צ (ואח' נ' משרד המשפטים / רשם ההקדשות ואח') עמ' 2.: תצוגת מגילות תורה וספרי תנ"ך: השייכים לקהילת יוצאי סוריה בישראל: בית נשיא המדינה, ירושלים טז בחשון תשס"א – 14 בנובמבר 2000 / תצוגת מגלות תורה וספרי תנ"ך (תשס"א: ירושלים)
- ^ תנ"ך עם ניקוד וטעמים מסורה גדולה ומסורה קטנה,(Ms. Heb. 24°790 )
- ^ הסכת: סיפורם המופלא של כתרי דמשק, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, אוגוסט 2021
- ^ הסכת: סיפורם המופלא של כתרי דמשק, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, אוגוסט 2021
- ^ פס"ד ת"א 14-12-17135 הספרייה הלאומית בע"מ )חל"צ (ואח' נ' משרד המשפטים/ רשם ההקדשות ואח),עמוד 4.
- ^ 21.0 21.1 שם.
- ^ שם,עמ' 3.
- ^ שם, עמ' 4.
- ^ שם,עמ' 5.
- ^ שם, עמ' 11-12.
