מדרשי הלכה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מדרש הלכה הוא פירושי חז"ל בדרי המדרשות למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית. המדרש מקשר בין פסוק לבין הלכה, ובכך מספק ראיה לנכונותה של ההלכה; הבנה של הפסוק בדרך מסוימת מספקת את התמיכה להלכה, ולעתים היא המקור הראשוני שלה (למרות שקיימות הלכות רבות שאין להן מקור בתורה). המדרש משמש גם ליצירה של הלכות חדשות, אם כהסקה ישירה מן הפסוק ואם על פי כללי פרשנות מורכבים.

הקבצים העיקריים של מדרשי ההלכה הקיימים בידינו הם המכילתא על ספר שמות, הספרא על ספר ויקרא והספרי על ספר במדבר ועל ספר דברים. רבים ממדרשי ההלכה מצוטטים בתלמוד.

המדרשים הראשונים

קיים פולמוס בין אם ההלכות מבוססות על הלימוד מהפסוקים באמצעות מדרש הלכה המכונה מדרש יוצר; או להפך, הלימוד מהפסוקים נוצר בשלב מאוחר ובתאום להלכות שהיו קיימות כבר, באמצעות מדרש הלכה המכונה מדרש מקיים.

במשנה אין בדרך כלל מקורות מן התורה שבכתב לדינים המובאים; הקישור הזה נעשה במדרשי ההלכה או בתלמודים.

קבצים של מדרשי הלכה

  • מכילתא - המכילתא היא שם כולל לשלושה מדרשים שבידינו.
    • מכילתא דרבי ישמעאל (מכילתא דר"י) - עוסקת בחלקים ההלכתיים של ספר שמות. היא מדבי ר' ישמעאל, ולכן הציטוטים שלה בתלמודים מועטים יותר.
    • מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (מכילתא דרשב"י) - עוסקת גם היא בחומר ההלכתי שבספר שמות, והוא המדרש מדבי ר' עקיבא על ספר שמות.
    • מכילתא דברים הוא המדרש מדבי ר' ישמעאל על ספר דברים, שכמעט ואבד. נשתמרו ממנו ציטוטים במדרש הגדול וכמה קטעי גניזה.
  • ספרא - מדרש הלכה על ספר ויקרא. מבוסס על שיטתו של רבי עקיבא עם תוספות מבית מדרשו של רבי ישמעאל - מכילתא דעריות ומכילתא דמילואים. מן ההתייחסויות בתלמוד למדרשים על ויקרא קשה להכריע אם הספר היה לפני האמוראים או שהאמוראים והספרא מצטטים ממקור משותף. בתחילת הספר משולבת ברייתא של שלוש עשרה מידות מדבי ר' ישמעאל
  • ספרי - מדרש ההלכה על הספרים במדבר ודברים. זהו שם משותף ומבלבל: הספרי על ספר במדבר הוא מ'דבי ר' ישמעאל', והספרי על ספר דברים הוא מ'דבי ר' עקיבא'. המדרש מכיל גם פרק נכבד של מדרשי אגדה. הקובץ התגבש כנראה באמצע המאה השלישית.
  • ספרי זוטא - סיעה מדרשית עצמאית בתוך דבי ר' עקיבא, שרוב החומר ממנה אבד. יש בידינו ספרי זוטא במדבר, המבוסס על ציטוטים בילקוט שמעוני ובמדרש הגדול.[1]
* שמות ויקרא במדבר דברים
דבי רבי עקיבא מכילתא דרשב"י רוב הספרא ספרי זוטא ספרי וספרי זוטא
דבי רבי ישמעאל מכילתא דרבי ישמעאל חלקים מהספרא - מכילתא דעריות, מכילתא דמילואים וברייתא של שלוש עשרה מידות ספרי מכילתא דברים

סיעות בשיטות הדרישה

מדרשי ההלכה שבידינו מחולקים, באופן גס, לשתי קבוצות: דבי רבי עקיבא (בית מדרשו של רבי עקיבא) ודבי רבי ישמעאל (בית מדרשו של רבי ישמעאל), כאשר לכל בית מדרש יש מאפיינים בתחום דרכי המדרש, הטרמינולוגיה ושמות החכמים.

כדי להסיק מסקנות מן הפסוקים נעשה שימוש בדרכי פירוש מגוונות. בבית מדרשו של ר' ישמעאל משתמשים בדרקי פירוש הנקראים מידות שהתורה נדרשת בהן. יש רשימות של מידות, אך הרשימות הללו אינן ממצות את כל המידות שבשימוש. בבית מדרשו של רבי עקיבא הלימוד נעשה בדרך של לימודים מקומיים, ללא כלי השוואה, כלומר ללא "מידות".

יש שניסו להבדיל בין בתי המדרש בהם נוצרו על מדרשי ההלכה על יסוד רעיוני, באופנים הבאים:

  • לדעת רבי עקיבא, כיוון שהתורה אלוקית, ולא ייתכן שתימצא בה אות או מילה מיותרת, יש להשתמש בכל אות או מילה הנראית כמיותרת, כבסיס לדרשת הלכה. כיוון שכך, דרש רבי עקיבא גם מלות קשור (כגון מן, או, את, אך, גם, רק). כמו כן, לדעת רבי עקיבא, כאשר ישנה פרשה שחזרה ונשנתה, יש לדרוש את העובדה שנשנתה. רבי עקיבא שדייק בכל מילה בתורה, ראה את כל המשפטים בה כמשפטים המלמדים הלכות, וככאלו, משפטים שהם חובות.
  • רבי ישמעאל לעומתו, סובר שהגם שהתורה אלוקית, היא דברה בלשון שבה בני אדם רגילים לדבר, כאילו בלא לדקדק בכל ביטוי. על כן אפשר שתימצא בה אות או מילה כביכול מיותרת. לדעתו, פרשה שחזרה ונשנתה, באה ללמד רק את העניינים המסוימים שנתחדשו בה, ואין ללמוד מן הקטעים שחזרו ונשנו. כיוון שהלשון היא כלשון בני אדם, אין ללמוד חובה הלכתית מכל אחד ממשפטי התורה, וישנם משפטים המציינים קביעת עובדה או אפשרות בלבד.[2]

אמנם, אין הכרח באבחנות הללו. פעמים רבות ר' ישמעאל דורש במידותיו דווקא נגד המשמעות הפשוטה של הפסוק, ור' עקיבא, משום שהוא אינו משווה בין פסוקים יכול להיצמד למשמעות הפסוק. הביטוי "דיברה תורה כלשון בני אדם" הוא נדיר מאוד.

לרוב, המחלוקת ביניהם היא באופני הדרישה, ולא במסקנות הנדרשות, כלומר, המחלוקת ביניהם אינה מחלוקת הלכתית (אם מפני שהמחלוקת המדרשית הנה במדרשים מקיימים, ואם מפני שבאופני הדרישה השונים הגיעו לאותן מסקנות הלכתיות). עם זאת, יש והמחלוקת על אופני הדרישה, הביאה אותם גם לחלוק בשאלות הלכתיות. נראה שלבית המדרש של ר' ישמעאל הייתה משנה, שהשתמרה במדרשים דבי ר' ישמעאל, שאבדה מאיתנו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. לאחרונה גילה מנחם כהנא שרידים של מדרש דומה לו על ספר דברים, שאותו כינה ספרי זוטא דברים, מתוך ציטוטים בכתבי הקראי ישועה בן יהודה ומובאות נוספות.
  2. עוד בנושא, ראו: אברהם יהושע השל, "תורה מן השמים".
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0