משה דוד קאסוטו

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "קאסוטו" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קאסוטו (פירושונים).
משה דוד קָאסוּטוֹ
Umberto Cassuto
Cassuto2.jpg

קאסוטו, שנות ה-40
תרומות עיקריות
פרשנות המקרא, ביקורת נוסח המקרא, אשורולוגיה

משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (Umberto Cassuto;‏ י"ד באלול תרמ"ג, פירנצהי"ט בכסלו תשי"ב, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית. עסק בפרשנות המקרא, ובאשורולוגיה.

קורות חייו

משה דוד קאסוטו נולד בשנת ה'תרמ"ג בפירנצה שבאיטליה. למד באוניברסיטת פירנצה. ב-ה'תרפ"ב נתמנה לרב ומנהל בית המדרש של פירנצה. ב-ה'תרפ"ה התפטר, והתמנה לפרופסור לעברית באוניברסיטת פירנצה. ב-ה'תרצ"ג נתמנה לפרופסור באוניברסיטת רומא, ובשהותו שם קטלג את הכתבים היהודיים בספריית הוותיקן.

התגברות הפאשיזם באיטליה מנעה ממנו להמשיך לשרת בתפקידו באוניברסיטת רומא. ב-ה'תרצ"ט עלה לארץ ישראל ונתמנה כפרופסור למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים.

ערך וכתב ב"rivista israelitica", כתב לאנציקלופדיה "יודאיקה" הגרמנית, "האנציקלופדיה העברית", "Enciclopedia Italiana" והיה עורך ראשי של "האנציקלופדיה המקראית".

נפטר בירושלים בי"ט בכסלו ה'תשי"ב, בגיל 68, ונקבר בבית הקברות סנהדריה.

משפחתו

לקאסוטו ולאשתו שמחה (באיטלקית: ביצ'ה, Bice) היו ארבעה ילדים:

עבודותיו, פירושיו ומחקריו

חקר המקרא

קאסוטו השקיע שנים רבות מחייו לחקר המקרא. בהיותו בקי בספרות המזרח הקדום השתמש בידע שלו רבות כדי לנתח ולהאיר פרשות רבות במקרא. קאסוטו השתמש בכליה המודרניים של ביקורת המקרא, אך חלק מכל וכל על השערת התעודות של יוליוס ולהאוזן, שלפיה התורה הורכבה מ"תעודות" וקטעים שונים עפרא לפומיה. שיטתו הייתה פילולוגית-היסטורית-הרמונית. בסדרת הרצאות שנשא (שיצאו לאחר מכן כספר "תורת התעודות וסידורם של ספרי התורה" הוצאת י"ל מאגנס תשי"ט) טען לפרוך אחד לאחד את העמודים שעליה עומדת התאוריה. לדוגמה, הוא ראה בחילופי שמות האלוהים במקרא כחילופים סגנוניים בלבד, כדרכם של סופרים.

קאסוטו טען כי טרם ניגש לבחון את הנושא, קיבל עליו להסכים לכל מסקנה שתצא מחקירה אובייקטיבית ושקולה, גם אם לא תהיה נעימה לרוח המסורתית.

תזה כוללת אחת של קאסוטו הייתה כי מטרתה הראשית של התורה היא לחנך כנגד העבודה הזרה (בדומה לרוח דברי הרמב"ם במורה נבוכים), ופרשות רבות במקרא הסביר לאור זאת. כך ביאר את הפסוק "ויברא אלהים את התנינים הגדולים" כמדגיש שהתנינים, שלהם עבדו בימי קדם, גם הם נבראו בידי האל;[1] כך ראה את סיפור בני האלוהים אשר בוחרים בנות אדם כסיפור שהמקרא מרמז על המסורות הכנעניות של נישואי אלים עם בנות אדם ושולל אותם, בטענה כי הנפילים נולדו ממלאכים מדרג נמוך שהתחתנו עם בנות אדם;[2] גם בסיפור המבול סבר קאסוטו שבניגוד לתפיסה האלילית של המבול בעלילות גילגמש, "ההוראה היסודית של הפרשה, שבצדק העולם נידון, ושופט כל הארץ מתנהג תמיד בצדק, גם כלפי רשעים וגם כלפי צדיקים...שדבר ה' יעמוד לעד.. ואת האהבה האבאית של אלהים לנבראיו, ואת מידת הרחמים שאינה בטילה אף בזמן שמידת הדין דורשת את שלה..."[3]. וכך ראה את פרשת מגדל בבל כמתייחסת לזיקורת בבבל אשר אותו ראו הבבלים כמגדל פלאי שרק ידי האלים יכולים לבנותו, ושעל כן מדגישה התורה כי זהו המגדל "אשר בנו בני האדם".

נוסח המקרא

קאסוטו השקיע רבות בחיפוש אחרי כתבי יד עתיקים של המקרא. ב-1944 ביקר בבית הכנסת הגדול בחלב, שבסוריה, כדי לחקור את כתר ארם צובה, וערך רשימות שונות על פיו, שמהן הסיק (ככל הנראה בטעות, בשל טעות בגרסה בספר משנה תורה) שאין הוא הספר שעליו דיבר הרמב"ם ש"הגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה". קאסוטו היה אחרון החוקרים שזכו לבחון כתב יד חשוב זה בשלמותו, לפני שרוב דפי התורה שבו אבדו בפרעות שהתחוללו בחאלב עם הקמת מדינת ישראל ב-ה'תש"ח.

פירוש "קאסוטו" לתנ"ך

קאסוטו תכנן לכתוב פירוש מקיף לכל חלקי התורה, אך בחייו השלים רק חלק קטן מתוכנית זו – פירוש ארוך ומקיף לתחילת ספר בראשית ופירוש קצר יותר לכל ספר שמות.

את הפירוש המקיף כתב גיסו ותלמידו, פרופ' אליה שמואל הרטום פירוש תמציתי לתנ"ך כולו. פירוש זה הוצג מטעמים שיווקיים כ"פירוש שנעשה על פי שיטת קאסוטו", שכן ההוצאה בחרה למתג פירוש זה באמצעות שמו של פרופסור קאסוטו. לימים, זוהתה מהדורה זו על ידי הכול כ"תנ"ך קאסוטו", על אף שקאסוטו עצמו לא נטל בה כל חלק. בשנת 2006 נידונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת יורשי של קאסוטו והרטום נגד הוצאת יבנה, שלא לעשות שימוש בשמו בסדרה המכונה "קאסוטו זהב", יורשיו טענו בין היתר כי הדבר "פוגע בזכותו המוסרית ובמוניטין שלו, ומהווה גניבת עין". בית המשפט דחה את התביעה בשל התיישנות וטעמים נוספים[4].

פרסומיו

  • היהודים בפירנצי בתקופת הרנסאנס, (1918 באיטלקית)
  • תולדות הספרות העברית הבתר מקראית, (1938 באיטלקית)
  • תורת התעודות, (תש"א)
  • פירוש על ספר שמות, (תש"ב)
  • פירוש על ספר בראשית א-ב, (תש"ד-תש"ט)
  • האלה ענת, עוסק בחקר טקסטים אוגריתיים והשוואתם לטקסטים תנ"כים. הוצאת מוסד ביאליק, 1951, תורגם לאנגלית.
  • ספר בראשית ומבנהו (1990)
  • Biblical and Oriental Studies (volumes I and II) )1976
  • ספרות מקראית וספרות כנענית (1979)
  • היהודים בפירינצי בתקופת הרניסאנס, מכון בן-צבי, האוניברסיטה העברית וחברת יהודי איטליה לפעולה רוחנית על ידי הוצאת קריית ספר, ירושלים, 1967

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. קאסוטו, פירוש על ספר בראשית, עמוד 30–31.
  2. שם, עמ' 205, וכן במאמרו "מעשה בני האלוהים ובנות האדם" בספרו "ספרות מקראית וספרות כנענית" בהוצאת מאגנס.
  3. קאסוטו, פירוש על ספר בראשית, סדר נח, עמוד 1-2.
  4. ראו פסק דין מיום 11 באפריל 2006 (צפייה חלקית באתר psakdin); ראו גם בבש"א 158357/02 (צפייה חלקית באתר תקדין לייט).
הערך באדיבות ויקיפדיה, קרדיט, cc 0.3