נביאים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נביאים הוא שמו של החלק השני בתנ"ך. ספרי הנביאים הינם ספרי נבואות שנמסרו לנביאים מפי ה' לאומרם לבני ישראל, תקופת הנביאים החלה במות משה ע"י תלמידו יהושע, ונסתיימה בתחילת ימי בנית שני, ע"י חגי זכריה ומלאכי. בספרי הנביאים נכתבו תולדות הברית בין ה' לישראל בתקופה זו [1], (כשגם דברים אלו נמסרו לנביאים בנבואה מפי ה', ואינם סקירה היסטורית שנערכה ע"י הנביא). הכינוי נביא מיוחס למי שזכה להתגלות נבואית בה הינו שומע ומקבל את דבר ה'.

ספרי התנ"ך מתחלקים לשלוש רמות של קדושה, על פי הרמב"ם חלוקה זו היא לפי מידת ההשראה האלוקית ששימשה לכתיבתם: ספרי התורה נכתבו על ידי אב הנביאים משה רבנו, שנבואתו מוגדרת כנבואה זכה באספקלריה המאירה, ספרי הנביאים נכתבו ע"י נביאים שקיבלו את נבואתם באספקלריה שאינה מאירה. וספרי הכתובים נכתבו על ידי דרגת התגלות פחותה המוגדרת רוח הקודש.

ספרי התנ"ך המצויים בחלק נביאים: יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ישעיה, ירמיהו, יחזקאל ותרי עשר.

חלוקת הספרים

רגילים לחלק את ספרי הנביאים לשתי חטיבות, שחלוקתן אינה כרונולוגית, אלא תוכנית ועניינית:

  • נביאים ראשונים, הכולל את ספר יהושע, ספר שופטים, ספר שמואל וספר מלכים. ספרים אלו מכילים בעיקר תיאורים היסטוריים.
  • נביאים אחרונים, הכולל את ספר ישעיה, ספר ירמיה, ספר יחזקאל וספר תרי עשר. ספרים אלו מכילים בעיקר נבואות שנאמרו על ידי מחבריהם. מכונים גם "נביאי הספר" או "נביאי הכתב".
    • תרי עשר, כולל את נבואות הושע, יואל, עמוס, עובדיה, יונה, מיכה, נחום, חבקוק, צפניה, חגי ,זכריה ומלאכי. ספר זה הוא צירוף של נבואות קצרות שקובצו יחד לכדי ספר אחד, וכלולים בנביאים אחרונים.

      חלוקה זו ל"נביאים ראשונים" ו"נביאים אחרונים" מקובלת במהדורות דפוס שונות מאז תקופת האחרונים. ראשיתה כנראה במהדורה של ספרי יהושע, שופטים, שמואל ומלכים עם פירוש רד"ק, שיצאה לאור בדפוס שונצינו בשנת ה'רמ"ו תחת הכותרת "ארבעה נביאים ראשונים".[2] במקורות חז"ל מקובלת הבחנה אחרת: הנביאים עד סוף תקופת הבית הראשון, כולל ישעיה ירמיה ויחזקאל ומרבית "תרי עשר", הם "נביאים ראשונים", ואילו חגי זכריה ומלאכי, שהתנבאו בתחילת ימי הבית השני, הם "נביאים אחרונים".[3] חלוקה זו נסמכת, כנראה, על הפסוק להלן:

הֲלוֹא אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר קָרָא ה' בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים בִּהְיוֹת יְרוּשָׁלִַם יֹשֶׁבֶת וּשְׁלֵוָה וְעָרֶיהָ סְבִיבֹתֶיהָ וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה יֹשֵׁב.

ספר זכריה, פרק ז', פס' ז'

מחברי הספרים

חז"ל[4] מייחסים את כתיבת הספרים באופן דלהלן:

תרי עשר

ספר תרי עשר (שנים-עשר, בארמית) הינו קיבוץ של שנים עשר נבואות מנביאים שונים, אשר נערכו וקובצו (מחמת קטנותם) על ידי אנשי כנסת הגדולה , לכדי ספר אחד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ישנם מעט נבואות בחוץ לארץ, אולם בכל הספרים עיקר הנבואות בארץ ישראל.
  2. מיכאל אביעוז, על מקור הכינוי "נביאים ראשונים", JSIS, גיליון 8, 2009
  3. תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מח עמוד ב; ירושלמי מסכת ברכות פרק ה הלכה א; פירוש המשנה לרמב"ם מסכת סוטה פרק ט משנה יב.
  4. ראה תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף יד עמוד א-דף טו עמוד א.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0