נמצא אחד מהן קרוב או פסול
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף ה' עמוד ב' עד ו' עמ' ב' |
|---|---|
| משנה תורה | משנה תורה לרמב"ם, הלכות עדות, פרק ה', הלכות ג'–ז' |
| שולחן ערוך | שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ל"ו |
נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותם בטלה הוא כלל הלכתי-תלמודי האומר שכת של עדים שאחד מהם נמצא פסול לעדות, מתבטלת כל העדות. הכלל נוהג רק בעדים שהצטרפו יחד להעיד. בעלי הדין אינם פוסלים מפני שאינם נחשבים עדים[1].
מקור
המשנה במסכת מכות[2] דורשת מן הפסוק: ”על פי שנים עדים או שלשה עדים”[3] כי יש להקיש עדות של שלושה לעדות של שנים; כשם שבעדות של שני עדים אם נמצא אחד מהם קרוב או פסול בטלה עדותם, כי נשאר רק עד אחד, כך שלשה ואפילו מאה עדים שנמצא אחד מהם קרוב או פסול, בטלה כל העדות, אף שישנם עדים כשרים.
פרטי הכלל
דיני הצטרפות העדים
כוונה להעיד
האופן בו עדות הפסול מבטלת את עדותם של השאר הוא רק באופן שהצטרפו כל העדים לכת אחת. הדרך להצטרף בדיני נפשות היא על ידי שכל העדים שהיו בשעת המעשה התרו בבעל המעשה, דבר המגלה על כוונתם להעיד עליו[4], ובדיני ממונות על ידי שהתכוונו להעיד ולא רראייה סתמית, לפי דעת רבי שהלכה נפסקה כמותו[5]. יש שתי שיטות בראשונים מתי הכוונה להעיד מצרפת; רוב הראשונים סוברים שהכוונה המצרפת היא בשעת ראיית המעשה[6][7], ודעה נוספת היא שהכוונה המצרפת היא בשעת ביאתם לבית דין במטרה להעיד ולא כדי לראות[8]. לדעת הסמ"ע[9] גם במקרה שכל העדים התכוונו לראות ולא להעיד אינם מצטרפים, אבל לדעת הש"ך[10] אם גם העדים הכשרים התכוונו לראות מצטרפים.
ראיית המעשה יחד
מבואר בראשונים[11][12] שנעשים כת אחת רק כשראו אלו את אלו בזמן המעשה, אף אם רק מקצתם ראו אלו את אלו. דעת הראב"ד[13] שכלל זה (שכדי להצטרף לכת אחת צריכים לראות אלו את אלו) נאמר רק בדיני נפשות, אבל בדיני ממונות מצטרפים גם כשלא ראו אלו את אלו, אלא אחד מחלון זה ואחד מחלון אחר באותו הבנין, ודעת הריטב"א[12] שגם בדיני ממונות צריך שיראו אלו את אלו. דעת הקצות החושן[14] שלדעת הראב"ד גם אם לא רואים באותו הזמן אלא בכמה מעשים נפרדים (כגון שראו כמה הלוואות בזמנים שונים) מצטרפים לפסול בדיני ממונות, אבל דעת האחיעזר[15] שבשני מעשים נפרדים שאין צירוף בין העדים בראיה לא מצרפים את העדים לעניין פסילה.
עדות בבית דין
יש דעות[16] שאם העד הצטרף עם הכשרים בשעת המעשה מבטל את שאר העדים גם בלי שיבוא לבית דין להעיד, ויש הסוברים[17] שצריך שיעיד בבית דין, ולהלכה מביא השולחן ערוך את שתי הדעות[18]. דעת התוספות[19] שגם בעדות לקיים דבר כגון בעדי קידושין צריך העד הפסול להעיד בבית דין כדי לבטל את עדות הכשרים, אבל הריטב"א[20] סובר שבעדות לקיומי גם עד שלא מעיד בבית דין מצטרף.
עדות תוך כדי דיבור
יש מן הראשונים הסוברים[21] שכדי להצטרף צריך שיעידו יחד תוך כדי דיבור, והתוספות[22] חולקים וסוברים שדי בכך שהצטרפו בשעת הראיה, וכן נפסק להלכה[23]. וכתב הקצות החושן[24] שבאופן שהעד הפסול היה כשר בשעת הראיה ונפסל בין הראיה להגדה, גם תוספות מודים שצריך שיצטרפו בשעת הראיה בשביל לפסול, כדי שהכשרים יצטרפו עם הפסול בזמן שהוא פסול, אבל הנתיבות המשפט[25] חולק וסובר שגם באופן זה די בכך שהצטרפו בזמן הראיה. הרמ"ה כתב[26] שאם העידו יחד תוך כדי דיבור אף על פי שלא באו כדי להעיד אלא כדי לראות עדותן בטלה, אך הש"ך כתב[23] שמדברי שאר הפוסקים משמע שאין חילוק בין אם העידו תוך כדי דיבור לבין אם לא העידו תוך כדי דיבור, ובכל אופן צריך שיראו כאחד ושיתכוונו להעיד כדי לבטל את עדות העדים הכשרים.
כשהוזמו
לפי רוב הראשונים[27] אם העדים הוזמו אין מתבטלת עדות השאר, אלא אם הצטרפו בשעת העדות על ידי שהעידו בתוך כדי דיבור, שמכיון שהוזמו התברר שלא היו שם ולא הצטרפו עמהם בשעת הראיה[28], אבל הרמב"ם[29] סובר שגם אם לא העידו בבת אחת כל העדות מתבטלת.
ידיעת העדים הכשרים את פסול הפסולים
דעת הרי"ף[30] שרק אם הכשרים ידעו את הפסול של הפסולים מצטרפים, אבל רוב הראשונים סוברים שבכל מקרה מצטרפים, והשולחן ערוך[31] הביא את שתי הדעות.
ייחוד עדים
אם בעל הדבר הזמין את העדים להעיד אין ראיית הפסולים פוסלת את עדותם, כיון שייחד את עדיו והוציאם מכלל העדות[32].
אם יכולים העדים הכשרים לחזור ולהעיד
אין העדים הכשרים יכולים להעיד שוב ללא הפסולים, מפני הכלל של כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד.
בעדות בשטר נחלקו הדעות; לפי הסמ"ע[33] יכולים לחזור ולהעיד, ולפי הש"ך [34] אינם יכולים.
מקרים שיש נידון אם אומרים בהם את הכלל או לא
- עד טריפה, מבואר בתוספות[35] שעדותו פוסלת, למרות שכל פסולו הוא רק משום שעדותו היא עדות שאי אתה יכול להזימה[36].
- עדות אישה, כתב התומים[37] שאינה מבטלת את שאר העדות משום שלא נחשבת עד כלל.
- בפסול נוגע, לפי הריב"ש דינו כבעל דבר שגם בו לא נאמר כלל זה, ובספר התרומות מובא שיש בו פסול נמצא אחד מהם קרוב או פסול[40].
- בפסול עדות מדרבנן, נחלקו אחרונים אם הכלל נאמר רק בפסול דאורייתא או גם בפסול מדרבנן.[41]
- באחד אומר איני יודע, לשיטת הרמב"ם[42] כשאחד אומר איני יודע בחקירות עדותו פסולה, אבל אינו מבטל את שאר העדים. בביאור דבריו של הרמב"ם יש שתי שיטות; לפי המאירי[43] הטעם משום שעדותו לא נחשבת עדות, ולפי הנחל יצחק משום שאין הפסול בגוף העד אלא בעדות. התוספות[44] חולקים וסוברים שבכזה מקרה העדות בטלה.
- בעד שהעיד שלא בפני בעל דין, כתב רבי יצחק אלחנן ספקטור[45] שלפי הרמב"ם העדות לא בטלה, משום שהפסול אינו בגוף העד אלא בעדות.
- בעד שחתם בגט שלא לשמה, כתב רבי עקיבא איגר[46] שאינו פוסל את שאר העדים משום שהפסול אינו בגוף העד, ובקהילות יעקב[47] כתב שהטעם הוא משום שהפסול הוא בהלכות הגט ולא בחיסרון נאמנות העד.
- בעדות על אשה שמת בעלה, כתבו האחרונים שאין דין נמצא אחד מהם קרוב או פסול, משום שלעדות כזו לא נדרשים דיני עדות[48][49].
נמצא אחד מהם קרוב או פסול בדיינים
במשנה למלך[50] כתב בשם שו"ת מוהרח"ש[51] שגם בדיינים אם נמצא אחד מהם קרוב או פסול, גם אם היו חמישה דיינים הדין בטל, וכן כתב הכנסת הגדולה[52]. ודעת הקצות החושן[53] שבפסיקת דין גם אם יש בהם אחד פסול אם נשארו שלושה דיינים כשרים, לא מתבטל הדין, אך אם חתמו על שטר ראיה לעדות על פסק הדין העדות בטלה.
לקריאה נוספת
- הרב שמעון שקופ, שערי יושר, שער ו' פרק ו'
- אנציקלופדיה תלמודית, ערך פסולי עדות
- הרב אלכסנדר סנדר פרידנברג, דרשו משפט - על שיטה עמוקה במסכת מכות בדין נמצא אחד מן העדים קרוב או פסול, ורשה תרנ"א
- הרב רפאל שטרן, קונטרס עדותו של הפסול לעדות, גבעת שמואל תשע"ז
- הרב חיים משולם וידר, עדות - גדריה ודיניה, חמ"ד
קישורים חיצוניים
- הערך "נמצא אחד מהן קרוב או פסול", באתר ויקישיבה
- נמצא אחד מהם קרוב או פסול באתר מנחת אשר
- נמצא אחד מהם קרוב או פסול בדיינים? באתר פורטל הדף היומי
- נמצא אחד מהם קרוב או פסול בשטר באתר פורטל הדף היומי
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף ו' עמוד א'
- ^ משנה, מסכת מכות, פרק א', משנה ז'.
- ^ ספר דברים, פרק י"ז, פסוק ו'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף ו' עמוד א' במשנה.
- ^ במשנה תורה לרמב"ם, הלכות עדות, פרק ה', הלכה ד'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות עדות, פרק ה', הלכה ה'.
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ל"ו, סעיף א'.
- ^ ריטב"א מכות ו' עמ' א'.
- ^ חושן משפט סימן ל"ו ס"ק ב'
- ^ חושן משפט סימן ל"ו ס"ק ג'
- ^ תוספות, מסכת מכות, דף ו' עמוד ב', ד"ה הרי אלו עדות אחת.
- ^ 12.0 12.1 ריטב"א מכות ו' עמ' ב'.
- ^ מובא בריטב"א הנ"ל
- ^ סימן ל"ו ס"ק ב'
- ^ שו"ת אחיעזר חלק א' סימן כ"ה אות י"ב
- ^ רשב"ם בבא בתרא דף קי"ד עמ' ב'.
- ^ תוספות, מסכת מכות, דף ו' עמוד א', ד"ה שמואל.
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ל"ו, סעיף א'.
- ^ תוספות, מסכת מכות, דף ו' עמוד א'.
- ^ קידושין דף מ"ג עמ' א' ד"ה איתמר.
- ^ רש"י, מסכת מכות, דף ו' עמוד ב'.
- ^ תוספות, מסכת מכות, דף ו' עמוד ב', ד"ה אמר.
- ^ 23.0 23.1 ש"ך חושן משפט, סימן ל"ו, ס"ק ו'.
- ^ סימן ל"ו ס"ק ד'
- ^ חושן משפט סימן ל"ו ס"ק א'
- ^ מובא בטור חושן משפט סימן ל"ו.
- ^ תוספות, מסכת מכות, דף ו' עמוד א', ד"ה אמר רבא, השגות הראב"ד, על משנה תורה לרמב"ם, הלכות עדות, פרק כ', הלכה ג' ועוד ראשונים המובאים בש"ך חושן משפט סימן לו ס"ק ו.
- ^ תוספות, מסכת מכות, דף ו' עמוד א', ד"ה אמר רבא
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות עדות, פרק כ', הלכה ג'.
- ^ בתשובה הובא ברא"ש מכות פרק א' סימן י"א
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ל"ו, סעיף ב'.
- ^ רא"ש מכות פרק א סימן יא, שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ל"ו, סעיף א'.
- ^ חושן משפט סימן ל"ו ס"ק ז'
- ^ חושן משפט סימן ל"ו ס"ק י"ב
- ^ תוספות, מסכת סנהדרין, דף ט' עמוד ב', ד"ה לרצונו.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ע"ח עמוד א'.
- ^ סימן ל"ו ס"ק ט'
- ^ מצווה ד' אות י"ז
- ^ סימן ל"ה
- ^ שתי השיטות מובאות במשנה למלך הלכות עדות פרק ה' הלכה ג'
- ^ מובא בפתחי תשובה חושן משפט סימן ל"ו ס"ק א'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות עדות, פרק ב', הלכה ג'
- ^ מאירי סנהדרין מ"א עמ' ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"א עמוד ב'
- ^ נחל יצחק סימן ל"ג בהשמטות
- ^ גיטין דף ג' ע"ב
- ^ גיטין סימן ג'
- ^ שו"ת נודע ביהודה קמא אבן העזר סימן מ"ה, באתר היברובוקס.
- ^ שו"ת רבי עקיבא איגר סימן קכ"ד, באתר היברובוקס
- ^ הלכות עדות פרק ט"ז הלכה ה'
- ^ סימן י"ח ד"ה ועוד כי אפילו
- ^ הגהות טור אות ו'
- ^ סימן ל"ו ס"ק ז'
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.