פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/תמונה נבחרת/גלריה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
גלריית תמונות
גלריית תמונות נבחרות של פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
1
| |
| הכותל המערבי הוא שריד של קיר של הר הבית שנבנה בסוף תקופת בית שני, על ידי הורדוס. הכותל אינו חומה, שכן לא נועד להגנה, ומצדו הפנימי מילא הורדוס את הר הבית בעפר ובמבנים תת-קרקעיים, כדי להרחיבו לכדי המתחם המקודש הגדול בעולם העתיק. כיום רובו של הכותל קבור תחת פני השטח, מלבד קצהו הדרומי, הנמצא בגן הארכאולוגי הכולל גם את הכותל הדרומי, רחבת התפילה של הכותל המערבי, הכותל הקטן ומספר מקומות בהם הכותל חשוף ומשמש בתור קיר לבתים פרטיים ברובע המוסלמי. מתחת ובינות לבתים אלו, נמצאים מנהרות הכותל, לרוב אורכו של הכותל המערבי. |
2
|
| |
| שער אשתר, משערי הכניסה לבבל המשחוזר במוזיאון פרגמון בברלין |
3
| |
| מסכת המוות של תות ענח' אמון המוצגת במוזיאון המצרי. קברו של תות ענח' אמון בעמק המלכים היה קבר הפרעה הראשון שבו הקדימו הארכאולוגים את שודדי הקברים, ועושר הממצאים שהתגלו בו, יחד עם גופת החנוט עצמו, עוררו גל של התלהבות בעולם. |
4
| |
| יד אבשלום - מבנה הקבורה הגדול והמפואר ביותר ששרד מירושלים בתקופת בית שני. המבנה, המשלב בבניינו סגנונות מצריים ויוונים-רומיים והחצוב ברובו בתוך הסלע, משך את עיניהם של העוברים ושבים, ומתואר על ידי כמעט כל הנוסעים שפקדו את ירושלים, למן המוקדם שבהם. |
5
| |
| "בית האוצר" (אלחיזנה) בפטרה. קבר מלכותי מפואר מעשה ידי התרבות הנבטית, מהמאה הראשונה לספירה. הנבטים הותירו אחריהם קברים חצובים בקירות קניון "סיק", הסגור לחלוטין בין ההרים, ורוחבו לא עולה על מטרים ספורים, בעוד שקירותיו מגיעים לגובה של כמאה מטרים. צלעות הקניון עשויות אבן חול נובית בצבע אדמדם. גובהו של "בית האוצר" 33.77 מטר ורוחבו 24.90 מטר. בשנת 2007 הוכרזה פטרה כאחד משבעת פלאי תבל החדשים. |
6
| |
| הזיגוראת הגדול של אור. הזיגוראת נבנה בתקופת מלכותו של אור-נמו, מלך שומר, שמלך בין 2112 לפנה"ס ובין 2094 לפנה"ס. הזיגוראת הוא מקדש לאלת הירח השומרית, ננה, והוא מורכב משני שלבים הבנויים מלבנים: בשלב התחתון הלבנים מחוברות יחד בביטומן, ובשלב העליון בטיח. יש המזהים את הזיגוראת עם מגדל בבל המקראי. |
7
| |
| מצבה מאבן גיר ובה נראה האליל בעל מחזיק אלה וברק, מהמאות ה15–13 לפנה"ס. נמצאה באקרופוליס של אוגרית. כיום בלובר. |
8
| |
| מכל בצורת ברווז עשוי משן של היפופוטם, ששימש לאחסון איפור, מהמאה ה-13 לפני הספירה, שנמצא בעיר הנמל מינת אל-ביידה, שהייתה שייכת לתרבות אוגרית. המיכל נמצא על ידי הארכאולוג קלוד שייפר ב-1931, והוא מוצג כיום במוזיאון הלובר. |
9
| |
| פסל אביך השני, גבס ולאפיס, ממקדש עשתר במארי, מסביבות 2400 לפנה"ס. מוצג כיום במוזיאון הלובר |
10
| |
| מראה כללי של מצדה, התמונה צולמה מצפון לדרום. בפינה הימנית ניתן לראות את שרידיהם של שניים מהמחנאות הרומאים, את חומת המצור, וכן את הסוללה שבנו הרומאים לכיבוש ההר. בצד שמאל ניתן לראות את הארמון הצפוני של הורדוס. |
11
| |
| מבט מן האוויר על ההרודיון, מבצר דמוי גבעה ועיר מלכותית שנבנו על ידי המלך הורדוס כ-12 קילומטרים דרומית לירושלים. בשנת 2006 הכריז הארכאולוג אהוד נצר כי מצא במקום את קברו של הורדוס. טרם נמצא ממצא אפיגרפי (כתובת חרוטה) כלשהו באתר שיוכיח באופן חד משמעי שאכן מדובר בקברו של הורדוס. |
12
| |
| "שער האריות" בחתושש. חתושש הייתה בירת הממלכה והאימפריה החתית. הריסות חתושש שוכנות בצמוד לכפר בואזקיי (Boğazköy) בלולאת נהר הקיזילאירמאק אשר במרכז אנטוליה, כ־145 קילומטרים ממזרח לאנקרה. חתושש היא אחת מתשעת אתרי המורשת העולמית מטעם אונסק"ו בטורקיה. |
13
| |
| כתובת השילוח היא כתובת בנקבת השילוח הכתובה בכתב עברי עתיק שהתגלתה ב-1880, המנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חופרים, עם פריצת הנקבה שהוליכה את מי הגיחון אל שטח עיר דוד בירושלים. הנקבה נחפרה ביוזמתו של חזקיהו מלך יהודה, בערך בשנת 703 לפנה"ס. הכתובת נעקרה ממקומה בשנת 1890 ומוצגת כיום במוזאון הארכאולוגי של איסטנבול. |
14
| |
| אלי תדמור: אל הירח, האל הנעלה ואל השמש. מוצג במוזיאון הלובר. |
15
| |
|
קראק דה שבלייה הוא מבצר צלבני במערב סוריה. המבצר הוא אחד האתרים היחידים בהם השתמרה היטב אומנות צלבנית ובכלל זה פרסקאות. בשנת 2006 הוכר קראק דה שבלייה כאתר מורשת עולמית יחד עם מצודת צלאח א-דין.
|
16
| |
| התיאטרון הרומי בבוסרה שוחזר באמצע המאה ה-20, ואחת הבעיות שניצבו בפני העוסקים במלאכה הייתה שהתיאטרון הרומי נחבא בינות לקירות המצודה הערבית משך כ-700 שנה. למבני המצודה נודעה חשיבות אדריכלית בזכות עצמם, ובסופו של דבר פונה פנים התיאטרון מהתוספות הערביות, אך מבני המצודה שמחוצה לו נשמרו. המקום הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 1980. |
18
| |
| מקטע ממפת מידבא בה מתוארת ירושלים. המפה היא רצפת פסיפס שהתגלתה בכנסייה בעיר מידבא שבירדן. המפה, המתוארכת בין המאה השישית עד השביעית, מתארת באמצעות מפה את ארץ ישראל. המפה מהווה את העדות הוויזואלית המוקדמת ביותר לבנייתה של כנסיית הקבר בירושלים. |
19
| |
| הפרוור ההרודיאני ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים מציג מספר בתים רחבי היקף של שכונת פאר שעמדה במקום (העיר העליונה של ירושלים בתקופת הבית השני) בתקופת שלטונו של המלך הורדוס ובתקופה שלאחר מכן עד חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה. הבניינים התגלו בעת שיקום הרובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים. |
20
| |
| "הספינקס הגדול של גיזה" הוא פסל אבן הניצב ליד הפירמידות בגיזה. דמות הספינקס המצרית התגלגלה אף למיתולוגיה היוונית לסיפורו של המלך היווני אדיפוס. |
21
| |
| "המסגד הלבן" ברמלה - מבנה אסלאמי קדום, ששורשיו נעוצים בראשית המאה ה-8, בתקופת שלטונם של ח'ליפי בית אומיה. |
22
| |
| "נבמון צד" - סצנת ציד, מקבר נבמון מתקופת השושלת ה-18 של מצרים העתיקה. |
23
| |
| שרידי כנסייה בשבטה. שבטה היא יישוב נבטי שהיה נושב בין המאה ה-1 למאה ה-8, וממוקם באזור הנגב בין ניצנה לשדה בוקר. היישוב שוכן על דרך הבשמים העתיקה, וכיום הוא משמש כאתר ארכאולוגי ומוכר כאתר מורשת עולמית. |
24
| |
| מצבת קבר משכם, המוצגת במוזיאון רוקפלר, מן המאה ה-2 עד ה-3 לספירה. על המצבה כתובת לטינית המוקדשת לפרש מהפרובינקיה מאוריטניה. |
25
| |
| חייל מארינס אמריקאי מתבונן בשרידיה הדוממים של חאטרה בצפון עיראק. העיר נוסדה בעת שלטון הסלאוקים במאה ה-3 לפנה"ס, והתקיימה משך כחמש מאות שנה, עד שחרבה בידי הסאסאנים בשנת 241. בשנת 1985 הוכרזו שרידיה כאתר מורשת עולמית. |
26
| |
| בריכת הסטרותיון היא בריכת מים בעיר העתיקה בירושלים, שראשיתה בתקופת הורדוס. הבריכה התגלתה במקרה בעת חפירת היסודות למנזר האחיות ציון בשנות ה-60 של המאה ה-19. בשנת 1867 נחקר המקום ותועד על ידי החוקר צ'ארלס וורן. |
27
| |
| יציאה מחלל תת-קרקעי בתל חנתון, הממוקם בחלקה הדרום-מערבי של בקעת בית נטופה. התל היה מיושב החל מתקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופה הצלבנית. החלל התת-קרקעי שבתמונה הוא שרידי חווה חקלאית מבוצרת בשם חוצפית שהוקמה במאה ה-11, ונועדה יחד עם ציפורי לשלוט ולהגן על מפעל החקלאות הצלבני שהתקיים לכל אורך ממלכת ירושלים הראשונה, השנייה ועד לנפילת עכו הצלבנית. |
28
| |
| פרט מפסיפס בית הכנסת בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות, ארבע התקופות ובמרכזו הליוס, הרוכב במרכבת השמש. המאה ה-5 לספירה |
29
| |
| נלסון גליק היה בין ראשוני הארכאולוגים של ארץ ישראל. בין 1,000 האתרים שסקר במזרח התיכון ניתן למנות את מכרות הנחושת של בקעת תמנע, אותן ייחס למלך שלמה (כיום סוברים רוב המומחים כי אין לטענה זו תוקף) ואת עבר הירדן המזרחי. |
30
| |
| הארכאולוג שמריהו גוטמן ידוע במיוחד בשל חפירותיו באזור מצדה, סוסיא וגמלא. |
31
| |
| הארכאולוג בנימין מזר בחפירות בית שערים, 1936 |
32
| |
| הארכאולוג אברהם נגב, הידוע בשל חקירותיו בתרבויות המדבר ובמיוחד בתרבות הנבטים, ובחפירות שביצע בעבדת, קיסריה, ממשית וחלוצה |
33
| |
| כיפת הסלע בירושלים. ממבני האסלאם המפוארים ביותר, והעתיק שבהם שעודו עומד על תילו |
36
| |
| פרספוליס הייתה עיר הבירה הרשמית של הממלכה הפרסית. היא נבנתה בתקופת שלטונו של כורש, בסביבות 560 לפני הספירה. ישנם מדענים המאמינים כי פרספוליס מעולם לא נבנתה במלואה ולא שוכנה או שומשה מעולם |
37
| |
| שדו (שור מכונף בעל פני אדם) שנמצא בחפירות דור שרוכין, בירת אשור. הפסל נמצא על ידי פול-אמיל בוטה בשנת 1843 והוא מוצג כיום במוזיאון הלובר. |
38
| |
| פרט מאסטלת אשורבניפל השני, המוצגת כיום במוזיאון הבריטי בלונדון |
39
| |
| לוחמים פרסים, ממצא מלפני המאה ה-4 לפנה"ס, מוצג כיום במוזיאון פרגמון בברלין |
40
| |
| חריטה על גבי קונכייה. הכתובת נושאת את שמו של רימוש, מלך כיש, בערך 2,270 לפנה"ס. מקור הקונכייה בים סוף או במפרץ הפרסי. |
41
| |
| צמיד מהממלכה האחמנית, 559 - 530 לפנה"ס, מוצג כיום במוזיאון הבריטי |
45
| |
| אבן רוזטה היא סלע דיוריט מסוג גרנדיוריט שתודות לטקסט קדום שנחקק עליה בכמה שפות, אפשרה את פענוח הכתב ההירוגליפי. האבן התגלתה בעיר הנמל המצרית רוזטה (כיום ראשיד) ב-15 ביולי 1799 על ידי קפטן פייר בושר (Pierre Bouchard), במהלך המערכה המצרית של נפוליאון בונפרטה. על האבן חקוק טקסט בשתי שפות - יוונית ומצרית קדומה, ושלושה סוגי כתב - כתב הירוגליפי, כתב דמוטי וכתב יווני. כיוון שיוונית היא שפה מוכרת היטב, שימשה האבן כמפתח לפענוח הכתב ההירוגליפי בשנת 1822 על ידי ז'אן פרנסואה שמפוליון ובשנת 1823 על ידי תומאס יאנג. פענוח הכתב איפשר תרגום טקסטים הירוגליפיים נוספים. האבן מוצגת במוזיאון הבריטי בלונדון מאז 1802. |
במוזיאון הבריטי בלונדון מאז 1802.
49
| |
| מקדש הנראידות (נימפות ים) בקסנתוס. המקדש נבנה ב-380 עד 390 לפנה"ס, והוא שוחזר ומוצג במוזיאון הבריטי |
50
| |
| קשת רובינסון הוא כינויו של מחלף מדורג ששכן בכניסה להר הבית בירושלים, בימי בית המקדש השני. המחלף אפשר להולכים מחוץ להר הבית, במפלס הרחוב הנמוך, לעלות ולהיכנס למפלס הר הבית הגבוה. קשת רובינסון נחשבת לאחד המחלפים הראשונים בעולם. היא נקראת על שם המגלה שלה במאה ה-19, הארכאולוג אדוארד רובינסון, שאיתר את שרידי הקשת הגדולה ששולבה במחלף. |
51
| |
| מבצר הים בצידון הוא הוא מבצר צלבני בעיר צידון השוכן על אי זעיר בכניסה הצפונית אל מעגן צידון, ומחובר אל היבשת שמדרום לו באמצעות גשר אבן באורך 80 מטר שבו תשע קשתות. המבצר הוקם בתחילת המאה ה-13 בידי צלבנים מאנגליה ומצרפת על שרידיו של מקדש פיניקי שהוקדש לאל מלקרת. |
52
| |
| הארמון המלכותי באבלה, עיר מדינה חשובה בצפון סוריה של היום. |
53
| |
| פפירוס נאש הינם ארבעה מקטעי פפירוס שנתגלו בשנת 1898 במצרים על ידי הארכאולוג וולטר ל' נאש, ופורסמו לראשונה בשנת 1903. בפפירוס הכתוב בכתב עברי מרובע מהצורה של שלהי תקופת בית שני, מופיע נוסח קדם-מסורה של עשרת הדיברות כשלאחריו מופיעה תחילתה של פרשת שמע ישראל. נוסח זה היה עד לגילוי מגילות מדבר יהודה ולוחיות ברכת כהנים לטקסט המקראי הקדום ביותר שהתגלה. ובעל משמעות רבה לחקר נוסח המקרא. |
54
|
| |
| פסל אשה מן התרבות הבדרית, שפעלה במצרים העליונה בסביבות 4,000 לפנה"ס, המגולף משן של היפופוטם, ומוצג במוזיאון הבריטי. סוג זה של פסלון נמצא בקברים של נשים וגברים בני התרבות הבדרית, שהיא התרבות הקדומה ביותר שזוהתה במצרים הקדם שושלתית |
56
| |
| קברו של כורש בפסארגאדה, בירת הממלכה האחמנית |
57
| |
| ראש סוס מאזור קרמאן באיראן, דוגמה לאמנות האימפריה הסאסאנית. מוצג כיום במוזיאון הלובר. |
58
| |
| חלק מאפריז ארכיטקטוני, עם מוטיבים איסלמיים, מקשאן, איראן תחילת המאה ה-13, מוצג כיום במוזיאון לאמנות יפה בליון. |
59
| |
| לוח גזר הוא לוח אבן גיר בגודל 11.1X7.2 ס"מ מן המאה ה-10 לפנה"ס (תקופת שלמה המלך), שעליו חרוטה בניב שמי צפוני-מערבי כלשהו כתובת בת תשע שורות, הנראית כלוח שנה חקלאי. הלוח, שנמצא על ידי רוברט מקאליסטר בתל גזר ב-1908, מוצג כיום במוזיאון הארכאולוגי באיסטנבול, לשם נלקח על ידי העות'מאנים. |
60
|
| |
| מטמון מטבעות זהב מימי הרקליוס שנתגלה בחניון גבעתי בעיר דוד בירושלים |
61
| |
| המתחם הביזנטי בתוך הגן הארכאולוגי ירושלים |
62
| |
| פרט מפסיפס הציפורים. הפסיפס מעטר רצפת חדר המתוארכת למאה הששית, וממוקמת כ-350 מטרים צפונית לשער שכם בירושלים. כתובת המתנוססת בראש הפסיפס, וכן סגנונו האמנותי העשיר בציפורים שונות, בכלים ובפירות, מלמדים כי נעשה בידי אמנים ארמניים. הפסיפס התגלה בשנת 1894, במהלך הנחת יסודות לבית. |
63
| |
| מטבע מימי מרד בר כוכבא. בחזיתו - בית המקדש |
64
| |
| הספינה של ח'ופו נמצאה בבור חתום בפירמידה הגדולה של גיזה . היא עשויה לוחות ארז, ויועדה כדי שפרעה ח'ופו יפליג בה אל ארץ המתים. הספינה מוצגת במוזיאון מיוחד שנבנה עבורה בקהיר. |
66
| |
| כד מאזור ג'ירופט (כיום באיראן), האופייני לתרבות העילמית ועליו דמות מקורננת הנאבקת בשני נחשים. כד זה התגלה על ידי משטרת הגבול האיראנית, כאשר מבריחים ניסו להבריחו לטורקיה, והוחרם. |
67
| |
| תבליט של סמל הפרוואשי האופייני לדת הזורואסטרית מחורבות פרספוליס באיראן. |
68
| |
| אחד מ-13 "דיסקיות שמש" שנמצאו בקברים באלג'הויוק באנטוליה. הקברים הם מתקופת הברונזה הקדומה. יש להניח כי לדסקיות חשיבות טקסית כלשהי, אך הסיבה המדויקת בשלה הונחו בקברים אינה ידועה. |
69
| |
| ספינקס מהמאה ה-14 לפני הספירה בשערי העיר החיתית הקדומה שנחשפה באתר אלג'הויוק באנטוליה. |
70
| |
| תמונה המצוירת על לוח עץ של שני אחים מפיום במצרים, מהמאה ה-2 לספירה, המוצגת במוזיאון המצרי בקהיר. תמונות מסוג זה המכונות דיוקנאות המומיות מפיום הם ממצא אופייני לתקופה הרומית במצרים העתיקה, וקשורות יותר למסורת ההלניסטית של ציור דיוקנאות מאשר למסורת פולחן המתים ממצרים השושלתית. |
71
| |
| שתי וולוטות של כותרות יוניות גדולות המוצגות במוזיאון הרובע ההרודיאני בירושלים |
72
| |
| "לדה והברבור" - פרט מארון קבורה מהמאה השנייה לספירה שנמצא בבית שערים, המוצג במוזיאון רוקפלר בירושלים. |
73
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||
הסירה מגינוסר או הסירה מהגליל או סירתו של אותו האיש היא סירת עץ שהתגלתה באקראי בשנת 1986 בין קיבוץ גינוסר למושבה מגדל, כאשר מי הכנרת היו בשפל. אופיה של הסירה ובדיקה באמצעות פחמן 14 איפשרו לתארכה לתקופה שבין שנת 50 לפנה"ס ועד שנת 70 לספירה. הסירה מוצגת במוזיאון בית יגאל אלון בגינוסר.
74
75
76
77
78
84
85
87
88
89
90
91 מגדל אֶלהָבֶּל היה מגדל בעל ארבע קומות ששימש כקבר בעיר העתיקה תַּדְמוֹר שבסוריה, הנחשבת כאתר מורשת עולמית. המגדל, שנבנה בשנת 103 לספירה, שימש כאחוזת קבר לאצילי תדמור והיה חלק מהנקרופוליס של העיר. המבנה נהרס בחודש אוגוסט 2015 על ידי ארגון המדינה האסלאמית. בחודש זה פוצצו אנשי הארגון מבנים עתיקים נוספים בתדמור: מקדש בל, מקדש בעל שמין והאריה של אל-לאת.
|
.JPG)
