רבי יצחק עראמה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הערך אינו מסודר מספיק.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רבי יצחק עראמה (ק"פ 1420 - רנ"ד 1494), נודע כ"בעל העקידה" על שם ספרו "עקידת יצחק".


דרשותיו, שהיו בסיס לספריו, הן מקור חשוב לתולדות יהדות ספרד לפני גירוש ספרד. השתתף גם בוויכוחים פומביים עם הנוצרים בשאלות האמונה. אחרי גירוש ספרד התיישב בנאפולי שבאיטליה.

בילדותו למד אצל חכמי האיזור וצרפת. התגורר בעיר סאמורה, שם התקבצו סביבו תלמידים רבים. היה מחכמי ספרד בדור הגירוש. שימש רב וראש ישיבה בסמורה אשר בצפון ספרד ומשם הוזמן לרבנות בעיר טרגונה שבדרום קטלוניה. בעקבות מצבם הכלכלי הירוד וכובד המסים לא יכלו בני הקהילה להחזיק לו בית מדרש, אך הם הפצירו בו שידרוש לפניהם בשבתות וחגים.

באותה תקופה הוכרחו יהודי ספרד לבקר בכנסיות ולהקשיב לדרשות הכמרים שהיו מדברים בסגנון פילוסופי מרשים. בעקבות זאת ראה רבי יצחק עראמה צורך לסדר ולהרצות את דרשותיו לפי הסגנון הפילוסופי. לאחר זמן קיבץ את הדרשות וערך את ספרו המפורסם עקידת יצחק, שיצא במהדורות רבות ושימש דוגמה להרבה דרשנים אחריו עד כדי שאמרו ש"כל ספרי הדרשנים בדורות שלפנינו שותים ממימיו".

מטרגונה עבר לשמש כרב בעיר פרגה שבאראגון. לאחר כך נקרא לכהן כרב וראש ישיבה בעיר קלטיוד (Calatayud) שכונתה "קלעת איוב", בה ישב עד לגירוש ספרד. כשגורשו היהודים יצא עם בנו מאיר לפורטוגל, ממנה היגר לאיטליה ונפטר בנאפולי בשנת ה'רנ"ד. בנו מאיר עראמה היה רב ופרשן מקרא.

רבי יצחק עראמה העריץ את הרמב"ם, אך האשים את מפרשי מורה נבוכים, ה"נרבוני" ורלב"ג שהקצינו את דבריו לדעות לא נכונות שהרמב"ם לא התכוון אליהם. יחד עם זאת, לא חשך את שבט ביקורתו, ובמקומות רבים חלק עליו.

הספר עקידת יצחק בנוי ממאה וחמש דרשות על פרשות השבוע, כשכל דרשה מתחילה בפסוק מהפרשה, מצורף אליה מדרש או מאמר מספר הזוהר, שהוא מקשר ומפרש בצורה פילוסופית.

ר' יצחק אברבנאל מצטט בפירושו למקרא חלקים מסוימים מתוך ספר עקידת יצחק. בכל הפעמים (למעט פעם אחת) נעשה הציטוט בלא ציון שמו של רבי יצחק עראמה כמקור הדברים. עקב כך האשים בנו של רבי יצחק, רבי מאיר עראמה, את רבי יצחק אברבנאל בגניבה ספרותית מספרו של אביו. למרבה האירוניה, בספרו מצרף לחכמה רבי יוסף שלמה דלמדיגו הוכיח שרבי יצחק ציטט מספרי רבי אברהם ביבגו (מגדולי ישראל בספרד בדור שלפני הגירוש) מבלי לייחס את הדברים לאומרם.

מלבד ספר זה כתב רבי יצחק גם פירוש על חמש המגילות (שנדפס עם ה"עקידה"), פירוש על משלי בשם יד אבשלום ואת הספר חזות קשה בו הוא דן בנושאי אמונה, תורה ופילוסופיה, ומבקר את עיקרי הנצרות.

מספריו

חיבורים סביב 'עקידת יצחק'

  • מקור חיים, מאת הרב חיים פאללאק.
  • בירורי המידות, מאת ר' ישראל במוה"ר יצחק דוד קיטובר.
  • הר המוריה, מאת ר' יעקב יהושע מרישא.
  • פתרון החזה, מאת ר' אפרים יצחק בארוכאוויץ.
  • כנפי נשרים, מאת ר' אברהם ליכטנשטיין.
  • זרע יצחק, מאת ר' יצחק ב"ר ברוך פריסקעל.

משפחתו

  • בנו רבי מאיר עראמה היה גם רב באראגון. חיבר פירוש "מאיר איוב" על ספר איוב, "מאיר תהלות" על ספר תהלים ו"אורים ותומים" על ספר ישעיהו וירמיהו.
  • חתנו שלמה נפטר בחודש חתונתו ולזכרו קרא הרב עראמה את פירושו למשלי "יד אבשלום" אב - שלום, "כי שלום ושלמה הכל אחד


תקופת חייו של רבי יצחק עראמה על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


לקריאה נוספת

  • ר' יצחק עראמה ומשנתו, מאת שרה אורה הלר וילנסקי, שנת 1956. מטרת הספר היא "להעמיד את משנתו הפילוסופית של ר' יצחק עראמה על בניין שיטתי ולקבוע את מקומות בתולדות הפילוסופיה העברית של ימי-הביניים". בתחילת הספר ישנו פרק המוקדש לתולדותיו של ר' יצחק עראמה.

קישורים חיצוניים


שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0