רלב"ג

מתוך המכלול
(הופנה מהדף רבי לוי בן גרשום)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רלב"ג
רלבג.PNG
תאריך פטירה ה'ק"ד
מקום פעילות Flag of France (XII-XIII).svg צרפת
השתייכות ראשונים, אשכנז
חיבוריו מחוקק ספון, שערי צדק, מעשה חושב, חכמת התשבורת, מלחמות ה', פירוש על התנ"ך

רבינו לוי ב"ר גרשום[1] בר"ת: רלב"ג, (ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס) (ה'מ"חה'ק"ד) היה מגדולי חכמי ישראל וממפרשי התורה.

רבינו היה איש אשכולות, מדען, רופא, מהנדס, מתמטיקאי ומחשובי הפילוסופים האלוקיים . חיי בחבל פרובאנס שבדרום צרפת.

רבינו היה בקיא במתמטיקה ובאסטרונומיה. הוא פיתַּח שני מכשירי תצפית אסטרונומיים משוכללים, ובשל כך זכה לשם בין מלומדי דורו מאומות העולם. עניינו באסטרונומיה השפיע רבות על הפילוסופיה שלו. היו לו תרומות גם בתחום בחכמת המתמטיקה. מחקריו באסטרונומיה זכו להערכה רבה בין האומות ותורגמו ללטינית בפקודת האפיפיור קלמנס השישי, וכן קרוי על שמו מכתש בירח - המכתש Rabbi Levi. בספרו "מעשה חושב" , הוכיח משפטים שונים בקומבינטוריקה, בהם חישוב מספר הצירופים והתמורות, ואף כתב הוכחות באינדוקציה מתמטית. כמו כן הוכיח את אחד השלבים להשערה שנקראה ברבות הימים השערת קטלן.


תולדתיו

רבינו נולד לאביו רבי גרשון, בעיר בניולס (Bagnols) אשר בלנגדוק, בצרפת ולאחר מכן התגורר בערים שונות בפרובינציה (אביניון, אורנוש ופירפינין). סבו הוא רבי רבי לוי בן אברהם בן חיים הכהן מווילפראנש (Villefranche).[2] מקובל כי הוא היה גם נכדו של הרמב"ן דרך אביו, רבי גרשון בן רבי שלמה, שהיה חתנו של הרמב"ן.[3] אך היו שערערו על כך.[4]

רבינו נפטר בו' באייר ה'ק"ד,[5] ועל פי המסורת, נקבר בבית החיים בעיר מץ בצרפת. ככל הנראה עצמותיו הועברו מבית העלמין העתיק שבמץ.

תקופת חייו של הרב רלב"ג על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

פירושיו למקרא

פירושיו לתורה

בפירושו למקרא משלב רבינו את הידע הנרחב שלו בפילוסופיה, במתמטיקה ובאסטרונומיה, אולם במיוחד בולט העיסוק הנרחב בתחום ההלכתי. בפירושו מחבר רבינו בין מדרשי ההלכה ומסורת התורה שבעל פה לבין פשוטם של הפסוקים, וכן מקדיש מקום רב לפסיקת ההלכה. רבינו מחלק את פירושו לשלושה חלקים: ביאור המילים, ביאור דברי הפרשה והתועלות, שהן סיכום והפקת לקחים בעיקר בדעות, במידות ובמצוות. בפירושו למקרא מפנה רבינו פעמים רבות לספרו הפילוסופי "מלחמות ה'". פירושו של רבינו לתורה היה בתקופתו אחד הפירושים הפופולריים לתורה, ועדות לכך הדפסתו כבר בעשור הראשון לדפוס העברי (מנטובה רל"ו). למרות הפופולריות הרבה לה זכה הפירוש, לא הוכנס פירוש הרלב"ג במהדורת מקראות גדולות בבית הדפוס של דניאל בומברגי בונציה, אך נדפס שם כספר נפרד בשנת ש"ז. פירושיו לחלק מספרי המקרא נכללו במהדורת "מקראות גדולות" של שלמה נטר ובמהדורות המבוססות עליו. בדורנו הודפס הספר במספר מהדורות מחודשות:

פירושיו לשיר השירים

פירושו של רבינו על שיר השירים ייחודי אף הוא. רבינו מפרש את שיר השירים כטקסט שמטרתו היא תורת ההכרה; לדעת רבינו , שיר השירים מסביר ללומד אותו כיצד יש לגשת למציאות ובאילו כלים עלינו לחקור אותה. לשיטתו, שיר השירים כתוב כמחזה שמשתתפות בו שלוש ישויות בשתי שיחות. דו-שיח אחד הוא בין השכל ההיולי לבין כוחות הנפש, ודו-שיח שני הוא בין השכל ההיולי לשכל הפועל. יש חוקרים הרואים את פירושו לשיר השירים כחלק מן הפולמוס בשאלת לימוד הפילוסופיה - האם ראוי ללמוד פילוסופיה, מיהו הראוי ללמוד, ובאיזה גיל.

הפילוסופיה האלוקית של רבינו

"מלחמות השם" מהדורה משנת 1480. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 4

רבינו התנגד מכל וכל לקדמות העולם של ארסטו ונוקט רלב"ג עמדה חד משמעית באמונת החידוש שהעולם נברא. רבינו סבור שזמן עבר לעולם אינו יכול להיות אינסופי בגודלו, ועל כן חייבת להיות לו נקודת התחלה. עם זאת, הוא סבר שחומר גולמי (היולי) היה קיים תמיד והוא מה שקרוי "תוהו ובוהו", בניגוד לדעת הרמב"ם אשר סבר שהיה חידוש גמור. דעתו זו של רבינו, כי החומר ההיולי היה קיים תמיד, היא דעה חדשה ומשונה בדבר קדמות ללא הגבלת זמן לכיוון העבר. וקמו על רבינו מתנגדים מקרב גדולי ישראל, בין היתר בשל דעה זו.

רבינו סבר שאסטרולוגיה היא אמת ושהעולם מתנהל על פי הכרח אסטרולוגי, ואילו הנביא הוא זה המסוגל להשיג את הידע האסטרולוגי, ולהסיק ממנו. מצד שני סבר הרלב"ג שחופש הבחירה של האדם אינו כפוף להרכרח אסטרולוגי.

ההשגחה, בעיני רלב"ג, היא שינוי ההתנהגות לכזו שהכוכבים מנבאים לה תוצאה טובה. התוצאה הסופית היא שאדם המיטיב את דרכיו, יוטב לו. גם הנס פירושו יכולתם של אדם או קיבוץ אנשים להתאים את התנהגותם לכזו, שעל פי מנהג הכוכבים, צפויה להיות מתוגמלת בנס. עם זאת, צמצם הרלב"ג בפירושיו את מושג הנס כפשוטו (אירוע "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון" המסופר בספר יהושע, לא כלל לדעתו כל שינוי במהלך השמש. הנס היה שבני ישראל הספיקו בזמן קצר מלאכה שבדרך כלל נדרש לה זמן מרובה).

בספרו "מלחמות השם" מבטא רבינו בחריפות את דעתו על כך שהמנהיג והאחראי על העולם הוא "השכל הפועל" ואילו ה' אינו משפיע באופן ישיר על העולם אלא על ידי אמצעי, דהיינו, השכל הפועל. דעה זו גודרת את כל הפעולות הנעשות בעולם זה על ידי הטבע, שכן השכל הפועל, שמוגבל על ידי חוקים מסוימים, הוא המשפיע על עולם הזה. מחלוקת זו באה לידי ביטוי באופן ההשגחה, בהסבר לנסים ובדרכי הנבואה.

חכמת במתמטיקה ואסטרונומיה

בשנת ה'פ"א כתב הרלב"ג ספר בשם "מעשה חושב" בהקשר לפעולות חשבון, כולל שורש ריבועי ושורש שלישי, זהויות אלגבריות, סכומי סדרות חשבוניות, מקדמים בינומיים וזהויות קומבינטוריות שונות. בשנת ה'ק"א הוא כתב ספר בשם "חכמת התשבורת" (על סינוסים, מיתרים וקשתות) בנושא טריגונומטריה כולל הוכחת משפט הסינוסים וטבלאות סינוסים בדיוק של 5 ספרות. שנה מאוחר יותר הוא כתב ספר פרושים על ספרי אוקלידס.

הרב נחום רבינוביץ' טען שהרלב"ג היה "הכותב הראשון שהשתמש באינדוקציה באופן שיטתי, ושהכיר בה כהליך מתמטי נפרד". הרב לוי בן גרשום כתב כמה ספרי הערות על "יסודות" של אוקלידס; בספר "מעשה חושב" הוא באר את הספרים השביעי, השמיני והתשיעי של אוקלידס, והוכיח תוצאות קומבינטוריות משל עצמו. לשיטה של עלייה צעד אחר צעד ששימשה אותו בהוכחות הוא העניק את השם העברי "הדְרגה". רבינוביץ' הציע שהרלב"ג יכול היה לשאוב את רעיונותיו מפירושו של רבינו שבתאי בן אברהם דונולו לספר יצירה, שמנה תמורות והסביר כיצד לחשב (רקורסיבית) את מספר התמורות של 3 עצמים מזה של 2 עצמים, של 4 מזה של 3, של 5 מזה של 4, וכן הלאה, עד לתמורות של 7 עצמים (אותן הוא מנה אחת לאחת)[דרוש מקור].

לרלב"ג מיוחסת המצאתו של מכשיר המדידה מטה יעקב, ששימש נווטים בלב ים כארבע מאות שנים.[6]

הוא עשה תצפיות של ליקוי ירח בשנת ה'צ"ז וליקוי חמה בשנת ה'צ"ה.

משפחתו


הערות שוליים

  1. אמנם, בתשובות רבי יצחק לאטיש נמצא תשובה יחידה החתומה "לוי ב"ר צבי גרשון ג' שבט ה"א ק"ג" אולם ביתר המקומות פתח או חתם את דבריו במילים "אמר לוי בן גרשום".
  2. פירוש רלב"ג עה"ת, כי תשא, שו"ת תשב"ץ ח"א, סי' קל"ד.
  3. רבי אברהם זכות, ספר יוחסין השלם, ורשה, תרל"ד, עמ' 150 סוף הטור השמאלי; רבי דוד קונפורטי, קורא הדורות, פרק ג, עמ' 34 (סוף הטור הימני), 44 (תחילת הטור השמאלי) ו-48 (תחילת הטור הימני), במהדורת פיוטרקוב, תרנ"ה; רבי יחיאל היילפרין, האלף השישי, ה"א צ"ח, ורשה, תרל"ז, עמ' 228; סדר הדורות, החיד"א, שם הגדולים, מערכת גדולים, אות ג [טו]; מערכת ספרים אות ש [קט], בשם ספר סדר הדורות.
  4. ראה מאמרו של קלמן שולמן, הודפס בהקדמה לספר "שערי צדק" שהודפס בירושלים, תרמ"ד, בהסכמת רבני ירושלים, עמ' 3 מעמודי ההקדמה; סיני, גיליון מז, עמוד עד.
  5. ראה סיני, גיליון מז, עמוד עד.
  6. ראה Jacob's Staff
  7. ראה לעיל בפרק ביוגרפיה.
  8. רלב"ג על התורה, פרשת כי תשא, שו"ת תשב"ץ חלק א, סימן קלד.
  9. ראה לעיל בפרק ביוגרפיה.
  10. ראה בשו"ת תשב"ץ חלק א, סימן קלד ובהגהה שם (בטור הימני, בתחתיתו). וראה עוד בהגהה שם פרטים נוספים על המשפחה. ראה גם בספר התורה והחכמה עמוד 200, בטור הימני.
הערך באדיבות ויקיפדיה, קרדיט, cc 0.3