אאוסוציאליות
אאוסוציאליות (באנגלית: Eusociality, נגזרת של המילה היוונית εὖ, טוב) היא הרמה הגבוהה ביותר של ארגון חברתי בעולם החי. היא מוגדרת על ידי המאפיינים הבאים: שיתוף פעולה בגידול צאצאים (כולל גידול צאצאים של אחרים), מושבה שבה גדלים בניהם של מספר דורות זה אחר זה, חלוקת עבודה בין כתות (קאסטות) מתרבות ובלתי מתרבות. חלוקת העבודה ברבייה יוצרת פרטים מתרבים הנקראים מלכות ופרטים שאינם מתרבים הנקראים עמלות.
אאוסוציאליות נבדלת ממערכות חברתיות אחרות בכך שבה מאבדים פרטים בקאסטה אחת, בדרך כלל, את היכולת לבצע לפחות אחת ממטלותיהם או התנהגויותיהם של יחידים בקאסטות אחרות.
אאוסוציאליות קיימת בחרקים מסוימים, בסרטנאים וביונקים. היא נצפתה ונחקרה בעיקר בדבוראים (נמלים, דבורים וצרעות) ובטרמיטים. במושבה יש הבדלי קאסטות (מעמדות ותפקידים): מלכות וזכרים פוריים הם המתרבים, בעוד שחיילים ופועלים עובדים יחדיו כדי ליצור סביבת מחיה המיטיבה עם תהליך הרבייה. גם מספר יונקים הם מינים אאוסוציאליים, בהם החולד העירום וחולד דמאראלנד. גם מיני שרימפים הם אאוסוציאליים. הסוציוביולוג אדוארד וילסון (אנ') טען שבני אדם הם מין אאוסוציאלי, אבל הטיעון שלו הופרך על ידי ביולוגים אבולוציוניים, שציינו שבקרב בני אדם אין חלוקה פיזיולוגית שמקורה גנטי של עבודה יצרנית, ושכל חלוקה כזו היא במקורה תרבותית.[1]
אובחנו מספר דרגות של חברתיות בבעלי חיים, שנמצאות על רצף שבין אאוסוציאליות מלאה לבין מינים שהם יחידאים. בנוסף, מינים רבים מוגדרים כמינים קדם-חברתיים - מינים שהפרטים בהם חיים בבדידות בדרך כלל, אבל פועלים יחדיו למען מטרה משותפת - וכן דרגות נוספות של שיתוף פעולה, שנמדדות בין היתר בממדי שיתוף הפעולה, במשך הזמן שבו הוא מתקיים, באופני חלוקת העבודה וכן ברמת ההשקעה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Herbert Gintis, Clash of the Titans: Book review of 'The Social Conquest of Earth' by Edward O. Wilson, BioScience 2012, volume 62, issue 11 pp. 987–991, doi=10.1525/bio.2012.
