אוז'ן רוז'ה
_p._320_Juif.JPEG)
אוּזֶ'ן (אבגניוס) רוֹזֶ'ה (Eugène Roger[1]; ? – פריז, צרפת, 1646) היה נזיר פרנציסקני צרפתי שחי בארץ ישראל בשנים 1629–1634 וכתב על יישוביה ואנשיה ועל האירועים בה בתקופה זו.
קורות חייו ומעשיו
הידיעות המעטות על אודות רוז'ה שאובות מתוך ספרו היחיד – "ארץ הקודש, או, הארץ המובטחת" מ-1646.[2] מקום הולדתו ושנת הולדתו אינם ידועים.[3] רוז'ה היה רופא ורוקח בהכשרתו, ובתוך המסדר הפרנציסקני השתייך למחלק הריקולטים (Récollets) (אנ') שאנשיו התמסרו לשליחות מיסיונרית. בהקדמה לספרו כתב שביקר "במקומות רבים באפריקה, מצרים, ערב, סוריה, בחלקים של יוון, באיי הים התיכון".
ב-1629 הגיע לארץ ישראל כדי להצטרף בה לחבורת הנזירים הריקולטים במסגרת משמורת ארץ הקודש. שהייתו ארכה כחמש שנים,[4] שמתוכן התגורר כשנה בבית לחם וכ-20 חודשים בנצרת. רוז'ה היה רופאו של שליט דרום לבנון וצפון ארץ ישראל, הדרוזי פח'ר א-דין אל-מעני השני. כתוצאה ממפלתו של שליט זה ב-1634 נאלץ רוז'ה לעזוב את הלבנט וככל הנראה המשיך לפעול בשליחות מסדרו בארצות המגרב.[5]
ספרו של רוז'ה, שהוקדש לארץ ישראל ולאירועים באזור בשנות ביקורו, ראה אור בפריז ב-1646. מהדורה נוספת פורסמה ב-1664. הספר ערוך לפי נושאים, ולא כספר מסע. הספר נחלק לשניים: החלק הראשון מתאר את הארץ ואתריה, את מחוזותיה ואת סדרי הממשל בה. רוב פרקיו יוחדו לנחלות שבטי ישראל המקראיים. הפרקים הראשונים בחלק השני עוסקים בתושבי הארץ המוסלמים וכן בדת האסלאם. פרקים לא מעטים מוקדשים לדרוזים, ובעיקר לקורות פח'ר א-דין השני, והם משמשים כאחד המקורות העיקריים לתולדות שלטונו. שאר פרקי הספר נסבו על היהודים, על העדות הנוצריות השונות וכן על המארונים בהר הלבנון. רוז'ה הקצה פרק לפרשת זאגא כריסט (Zaga Christ) – הטוען לכתר אתיופיה שהציג עצמו כבנו של הקיסר יעקב הראשון. רוז'ה פגש בו בנצרת, והדברים שסיפר על אודותיו משמשים בסיס למידע על אדם זה.
רוז'ה מביא בספרו ידיעות משמעותיות על ארץ ישראל, יישוביה ותושביה במחצית הראשונה של המאה ה-17 ועל האירועים הסוערים בעת שהותו באזורנו. החוקרים מרבים להסתמך עליהן. הוא לא העתיק מכִּתבי אחרים, אלא מסר מידע מתצפיותיו שלו, אם כי התייחס ל"גאוגרפיה הקדושה" ולא רק למציאות. רוז'ה לא הסתפק בתיאור מקומות מרכזיים ומוכרים, אלא חדר גם ליישובים נידחים, ביקר בכפרים ערביים ושהה בקרב היהודים. קטעים מספרו שעניינם היהודים בארץ ישראל תורגמו לעברית וניתנו במאמרו מ-1941 של יצחק בן צבי, 'ליִשובינו בארץ ישראל במאה הי"ז ' וכן בספרו של מיכאל איש-שלום מ-1968, 'מסעי נוצרים לארץ ישראל'.[6] יצחק בן צבי הדגיש שרוז'ה ”הצליח לגלות שבלים בודדות מישובי ישראל בארץ, שנעלמו מעיני אחרים. הוא מזכיר לפחות שנים-עשר מקומות-יִשוב אשר לא ידענו עליהם ממקורות אחרים”.
לקריאה נוספת
- י' בן-צבי, "לישובינו בארץ ישראל במאה הי"ז ", ציון ז', חוברת ג', 1941–1942, עמ' 156–171
- מיכאל איש-שלום, מסעי נוצרים לארץ-ישראל, עם עובד ודביר, תשכ"ח–1968 עמ' 28, 330–344
- נתן שור, ספר העלייה לרגל לארץ ישראל, אריאל 98–99, מארס 1994–אדר תשמ"ד, עמ' 136–137
- Bernard Heyberger, "Eugène Roger", in: François Pouillon (éd.), Dictionnaire des orientalistes de langue française, Paris: IlSMM Karthala, 2008, pp. 834–835 (בצרפתית)
קישורים חיצוניים
Eugène Roger, La Terre Saincte, ou, description topographique tres-particulier des saints lieux, & de la terre de promission, Paris: Antoine Bertier, 1646
הערות שוליים
- ^ בשער ספרו, שנכתב בצרפתית, אוית שמו הפרטי Eugène; תעתיק שמותיו מצרפתית נעשה לפי הגייתם בשפה זו; הכותבים על אודותיו בעברית אייתו את שמו בצורתו הלטינית – אבגניוס; בכתיב זה הוא מופיע גם בכתובים בגרמנית; החוקר נתן שור איית אוג'ין
- ^ La Terre Saincte, ou, description topographique tres-particuliere des saints lieux, & de la terre de promission
- ^ תאריך מותו של רוז'ה אינו ידוע בבירור גמור. האישור מטעם ראשי מחוז פריז של הפרנציסקנים לפרסום הספר ניתן באוקטובר 1645; בספר גופו מזכיר רוז'ה ששהה בסלא שבמגרב בינואר 1646, אך ההקדשה המחורזת בפתח המהדורה מצביעה על כך שרוז'ה היה בין המתים בעת הדפסת הספר
- ^ השנים 1630, 1631, 1632, 1633 ו-1634 נזכרות בספרו
- ^ בשער ספרו נרשם "האח אוזֶ'ן רוז'ה ריקולקט, מיסיונר בברבריה" (F[Frere] EVGENE ROGER Recollect, Missionnaire de Barbarie)
- ^ ראו פרטיהם בפרק "לקריאה נוספת"
