אביעד פרידמן (פיזיקאי)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. אביעד פרידמן (נולד ב-9 בפברואר 1964) הוא פרופסור מן המניין במחלקה לפיזיקה, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, ישראל. מכהן כראש המחלקה לפיזיקה מאז 2022. עבודתו מתמקדת בחקר הניסיוני של תכונות חשמליות של מערכות לא מסודרות, נמוכות מימד.
ביוגרפיה
אביעד פרידמן נולד במלבורן, אוסטרליה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בהצטיינות יתרה וביצע את מחקר הפוסט דוקטורט שלו באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, שם עבד עם רוברט כ. דיינס. ב-1999 קיבל משרה אקדמית באוניברסיטת בר-אילן, וקודם לפרופסור מן המניין בשנת 2013. ב-2006 ו-2007 הוא היה מרצה אורח באוניברסיטת ייל. ב-2012 ו-2013 שימש כפרופסור אורח במכון נל שבגרנובל, צרפת וב-2021 ו-2022 שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה. בשנת 2022 נבחר לכהן כראש המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן.
פרופסור פרידמן נשוי למרגלית, אב לארבעה ילדים וסב לשני נכדים. הוא מדריך צלילה ושוקוליטר מומחה.
תחומי מחקר
קבוצת המחקר של אביעד פרידמן מתמקדת בתכונות החשמליות של מערכות לא מסודרות ממימד נמוך. אלקטרונים במוצקים מתנהגים כגלים קוונטים אשר יכולים לפעול אחד על השני ולהתאבך. להתנהגות האלקטרו-קוונטית, אשר נהיית חשובה בממדים נמוכים וטמפרטורות נמוכות, יש השפעה משמעותית על תכונות כגון מוליכות חשמלית, תובלה מגנטו-אלקטרונית וצפיפות מצבים. מעבדתו של פרידמן חוקרת את יחסי הגומלין בין הגיאומטריה, ממדיות, אי-סדר ותכונות חשמליות של מערכות מצב מוצק. על ידי שימוש בשיטות ננו-פבריקציה מתקדמות, מדידות חשמליות בעלות דיוק גבוה וטכניקות של טמפרטורות נמוכות, הם חוקרים את התכונות של מערכות ננומטריות שונות כגון שכבות אולטרה-דקות, ננו-חוטים, שכבות גרנולריות ונקודות קוונטיות בעיקר במתכות לא מסודרות, מוליכי-על ופרומגנטים.
תרומות עיקריות
פרידמן השיג מספר תרומות משמעותיות להבנה של תכונות חשמליות של מערכות לא מסודרות בשני תחומים עיקריים. הראשון הוא בתחום של "מוליכי על לא מסודרים". בשנת 2013 קבוצתו הייתה הראשונה למדוד פער מוליך-על בפאזה המבודדת של מערכות לא מסודרות.[1] בשנת 2015 קבוצתו של פרידמן, בשיתוף עם חוקרים מגרמניה, ארצות הברית, הודו וישראל, זיהתה את האנלוגיה במוליכות-על של חלקיק היגס (החלקיק הא-לוהי).[2] עבודה זו קיבלה נראות רבה כיוון שהציעה ניסוי זול שיאפשר הבנה של אחד הגילויים הגדולים של העשור האחרון.[3] בשנת 2017, בשיתוף פעולה עם חוקרים צרפתים, קבוצתו של פרידמן ביצעה את המדידות התרמיות הרגישות ביותר שנעשו על מוליכי-על ממימד נמוך.[4] על ידי שימוש ב"ננו-טרמפולינה" הם הצליחו לחקור קריטיקליות קוונטית בטמפרטורת אולטרה-נמוכות.[5][6] בשנת 2018 נעשה מחקר רב השפעה בו פרידמן וקליסקי מאוניברסיטת בר-אילן הצליחו "לראות" פלקטואציות קוונטיות" (בועות) על ידי שימוש במכשיר מדידה מגנטי אולטרה-רגיש.[7]
תחום המחקר השני הוא "מבודדים אלקטרוניים בעלי אינטראקציה חזקה", שעליהם כתב ספר הנקרא "The Electron Glass"[8] ביחד עם מיכאל פולאק ומיגל אורטונו. קבוצתו של פרידמן גם זיהתה מבנה רב-מחזורי חדש בנקודות קוונטיות מבוססי ננו-חלקיקים אשר הופך אותם לרכיבים פוטנציאלים במעגלי ננו-אלקטרוניקה עתידיים.[9]
הערות שוליים
- ^ “A Superconducting Gap in an Insulator”, D. Sherman, G. Kopnov, D. Shahar and A. Frydman, Phys. Rev. Lett. 108, 177006 (2012).
- ^ "The Higgs mode in disordered superconductors close to a quantum phase transition", D. Sherman, U.S. Pracht, B. Gorshunov, S. Poran, J. Jesudasan, M. Chand, P. Raychaudhuri, M. swanson, N. Trivedi, A. Auerbach, M. Scheffler, A. Frydman and M. Dressel, Nature Physics, 11, 188 (2015).
- ^ Jonathan Webb "New Higgs detection 'closes circle’", BBC, March 3, 2015.
- ^ "Quantum criticality at the superconductor-insulator transition revealed by specific heat measurements", S. Poran, T. Nguyen-Duc, A. Auerbach, N. Dupuis, A. Frydman and O. Bourgeois, Nature Communications, 8, 14464, (2017).
- ^ Judy Siegel Itzkovitch, Nano-trampoline developed to probe quantum behavior, The Jeruslame Post, May 28, 2017.
- ^ מדענים יצרו "ננו-טרמפולינה" כדי לחקור התנהגות קוונטית, ynet, 9March, 9 (2017).
- ^ “Local view of superconducting fluctuations“, Shai Wissberg, Aviad Frydman, and Beena Kalisky, Appl. Phys. Lett. 112, 262602 (2018).
- ^ “The Electron Glass”, M. Pollak, M. Ortuno and A. Frydman, Cambridge University press (2012).
- ^ "Multiple periodicity in a nanoparticle based single-electron transistor", O. Bitton, D. B. Gutman, R. Berkovits and A. Frydman, Nature communications, 8, 402 (2017).
קישורים חיצוניים
