לדלג לתוכן

הפרעת אבל ממושך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אבל פתולוגי)

הפרעת אבל ממושך או הפרעת אבל מתמשך (באנגלית: Prolonged Grief Disorder) היא מצב קיצוני בו האדם חש ערגה עזה כלפי אדם שמת או שקוע במחשבות עליו באופן תדיר. המצב גורם למצוקה נפשית או לפגיעה בתפקוד היומיומי, מעבר לפגיעה הטיפוסית הקיימת באבל.[1]

אבל היא תגובה טבעית למוות של אדם קרוב. בקרב רוב האנשים, עוצמת היגון והאבל יפחתו עם הזמן. אך בקרב קבוצה קטנה של אנשים, התחושה העזה של היגון נמשכת, והם סובלים מסימפטומים חמורים שיכולים ליצור קשיים ולהפריע להם בניהול חייהם. אנשים אלה מאובחנים כבעלי הפרעת אבל ממושך, אחת ההפרעות מקבוצת ההפרעות הקשורות לטראומה וגורמי דחק.[1]

סימנים

הפרעת אבל ממושך היא הפרעה שבה, לאחר מותו של אדם קרוב, מופיעה תגובת אבל מתמשכת ונרחבת המאופיינת בגעגועים עזים למנוח או בעיסוק מתמיד בו. תגובת האבל מלווה בכאב רגשי עמוק (למשל, עצב, אשמה, כעס, הכחשה, האשמה, קושי בקבלת המוות, תחושה שאדם איבד חלק מעצמו, חוסר יכולת לחוות מצב רוח חיובי, קהות רגשית, קושי בעיסוק בפעילויות חברתיות או אחרות). תגובת האבל נמשכת לפחות שישה חודשים וחורגת באופן ניכר מנורמות חברתיות, תרבותיות או דתיות המצופות בהקשר התרבותי של האדם. תגובות אבל שנמשכות תקופות ארוכות יותר אך עדיין נחשבות בתוך תקופת האבל הנורמטיבית בהתאם להקשר התרבותי והדתי של האדם, נחשבות לתגובות אבל תקינות ואינן מאובחנות כהפרעה. ההפרעה גורמת לפגיעה משמעותית בתפקוד האישי, המשפחתי, החברתי, הלימודי, התעסוקתי או בתחומים חשובים אחרים.[2]

אבחנה

הפרעת אבל ממושכת מופיעה בשני ספרי האבחון המובילים: ICD-11, DSM-5-TR.

ICD-11

ספר האבחון הרפואי הבינלאומי מתייחס למאפיינים הכרחיים לשם קבלת האבחנה ולמאפיינים נוספים שיכולים להופיע אף הם.[2]

מאפיינים הכרחיים לאבחנה

  • אבל בעקבות מותו של בן זוג, הורה, ילד או אדם קרוב אחר.
  • תגובת אבל מתמשכת ונרחבת המאופיינת בגעגוע עז למנוח או בעיסוק מתמיד בו, המלווה בכאב רגשי חריף. כאב זה יכול להתבטא בחוויות כמו עצב, אשמה, כעס, הכחשה, האשמה, קושי בקבלת המוות, תחושה ש"חלק מעצמי אבד", חוסר יכולת לחוות מצב רוח חיובי, קהות רגשית וקושי לעסוק בפעילויות חברתיות או אחרות.
  • תגובת האבל נמשכת תקופה ארוכה באופן חריג לאחר האובדן (לפחות 6 חודשים), וחורגת באופן ניכר מנורמות חברתיות, תרבותיות או דתיות המצופות בהקשר התרבותי של האדם.
  • ההפרעה גורמת לפגיעה ניכרת בתפקוד האישי, המשפחתי, החברתי, הלימודי, התעסוקתי או בתחומי תפקוד חשובים אחרים. גם אם התפקוד נשמר, הוא מושג רק במאמץ נוסף וניכר.

מאפיינים קליניים נוספים

  • עיסוק מתמשך בנסיבות המוות או התנהגויות כמו שימור כל חפציו של הנפטר בדיוק כפי שהיו לפני מותו. האדם עלול לעבור לסירוגין בין עיסוק יתר להימנעות מתזכורות של המנוח.
  • קשיים בהתמודדות ללא האדם הקרוב, קושי להיזכר בזיכרונות חיוביים ממנו, קושי לתת אמון באחרים, נסיגה חברתית ותחושה של חוסר משמעות בחיים.
  • התנהגויות סיכון כמו שימוש מוגבר בטבק, אלכוהול וחומרים אחרים, וכן עלייה במחשבות ובהתנהגויות אובדניות.

DSM

הפרעת אבל ממושך הופיעה לראשונה ב־DSM בשנת 2022 במהדורה DSM-V-TR. הקריטריונים לאבחון דומים לאלה הרשומים ב־ICD עם כמה הבדלים בולטים:[3]

  • תגובת האבל נמשכת לפחות 12 חודשים (6 חודשים אצל ילדים ומתבגרים)
  • בחלק מהקריטריונים יש התייחסות דיפרנציאלית לילדים ומתבגרים
  • הסימפטומים לא מוסברים על־ידי מצב רפואי או הפרעות כמו דיכאון מז'ורי או פוסט־טראומה.

שכיחות

השכיחות להפרעת הפרעת אבל ממושך נע בין 2.4% ל 4.8% מכלל האוכלוסייה. ההפרעה שכיחה יותר בנשים מאשר בגברים, במבוגרים מאשר בצעירים, ככל שהקרבה למנוח גדלה וככל שהמוות יותר אלים ויותר פתאומי[4].

אבחנה מבדלת

אבל 'נורמלי': הפרעת אבל מורכב ויציב נבדלת מאבל 'נורמלי' בחומרת הסימפטומים (משך הסימפטומים ומידת הפגיעה בתפקוד) ובכך שהיא ניתנת לא מיד לאחר האובדן אלא רק לאחר 12 חודשים לפחות (6 בילדים) מאז אובדן הנפטר[5], בלא שניכרת הקלה בסימפטומים ובלא שנראה תהליך הסתגלות מחודש לחיים לאחר האובדן, כמצופה באבל 'נורמלי'.

הפרעות מצב רוח: הפרעת אבל מורכב ויציב דומה להפרעות מצב רוח (דיכאון מג'ורי, וכן דיכאון כרוני - דיסתמיה) במנעד הרגשות העצובים והכאב הנפשי. התנהגות כמו בכי, מחשבות על התאבדות והתנהגות אובדנית. ההבדל הוא שבהפרעת אבל מורכב ויציב התסמינים הם סביב האובדן וקשורים אליו ואילו בהפרעות מצב רוח יכולים הסימפטומים להיות קשורים לכל דבר.

הפרעת דחק פוסט-טראומטית: אנשים שחוו מוות יקירם בנסיבות טראומטיות (רצח, התאבדות, פיגוע וכדומה) עלולים להציג סימפטומים פוסט טראומטיים מלאים או חלקיים לצד הפרעת האבל מורכב ויציב. שתי ההפרעות יכולות לכלול מחשבות חודרניות אינטנסיביות של תכנים הקשורים לאובדן או למנוח. כמו כן, בשתי ההפרעות ייתכנו סימפטומים של הימנעות ממצבים, מקומות, אנשים או דברים המזכירים את המנוח או את האירוע הטראומטי. הבסיס לאבחנה המבדלת בין הפרעת דחק פוסט-טראומטית והפרעת אבל נדחה הוא קודם כל ממד הזמן: אבחנת דחק פוסט טראומטית ניתנת בחלוף חודש מהאירוע הטראומטי. לאבחנת אבל מורכב ויציב דרוש שיעברו 12 חודשים מאז אובדן הנפטר. בנוסף, בהפרעת אבל מורכב ויציב יהיה עיסוק מרובה באובדן עצמו, בגעגועים לנפטר (תופעות שאינן חלק מאבחנת PTSD) בעוד ב-PTSD ההתמקדות היא בחוויה הטראומטית ובתגובות פחד הנלוות אליה[6]. כן יהיה עיסוק מרובה באופן בו התרחש האירוע הטראומטי והאופן בו המנוח נפטר כולל עיסוק ברגעיו האחרונים בחיים. ב-PTSD ישנם סימפטומים כמו פלאשבקים ועוררות יתר שאינם חלק מהסיפטומים של PGD[6].

הפרעת חרדת נטישה: מדובר בהפרעה המתאפיינת בהתפתחות חרדה מפני אפשרות שאדם ינטוש. כשמדובר בהפרעת אבל מורכב ומתמשך.

הסימפטומים של הפרעת אבל מורכב ויציב נצפים בתרבויות שונות. עם זאת אופן הביטוי של האבל יכול להיות תלוי תרבות. האבחנה מתקיימת אם התסמינים הם יציבים והם שונים מהמקובל בנורמות התרבותיות של האדם האבל. כמו כן הפרעת אבל מורכב ויציב קשורה להתפתחות של מחלות גופניות שונות והחמרה של מחלות או מצבים רפואיים קיימים, בכלל זה מחלות לב וכלי דם, מחלות מטבוליות, יתר לחץ דם, מחלות של מערכת החיסון, וסרטן.

תחלואה נלווית

האבחנות הנלוות השכיחות יחד עם הפרעת אבל מורכב ויציב הן: הפרעות מצב רוח, הפרעת דחק פוסט טראומטית, והפרעות שימוש בחומרים. פוסט טראומה שכיחה יותר כאשר אירוע האובדן הוא אירוע אלים.

גישות שונות

השימוש במונח של אבל פתולוגי לתיאור מצב שבו אבל נמשך מעבר לתהליך הטבעי הצפוי בעקבות פרידה או אובדן הוא שנוי במחלוקת. אנשים שונים אבלים בצורות שונות ומגיבים לאירועי אובדן שונים במגוון של צורות ודרכים, המושפעות מתרבות, מנסיבות המוות ועוד. לכן אין הסכמה על מהות המושג "אבל פתולוגי". אבל הוא במהותו תהליך תגובתי והסתגלותי. ישנם מצבים בהם היכולת להסתגל לאבדן נפגעת מסיבות שונות, הקשורות לאדם האבל, לנסיבות המוות ועוד.

מונחים נוספים שהיו בשימוש וכיום לא נמצאים בספרי האבחון המקובלים הם אבל טראומטי (traumatic grief), אבל מאוחר (delayed grief) ואבל מסובך (complicated grief).

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: אבלות
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: יגון

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Paul Appelbaum, Lamyaa Yousif, Prolonged Grief Disorder, American Psychiatric Association, ‏May 2022
  2. ^ 2.0 2.1 ICD-11 for Mortality and Morbidity Statistics – 6B42 Prolonged grief disorder, International Classification of Diseases, 11th Revision, ‏January 2025
  3. ↑ Maarten C Eisma, Prolonged grief disorder in ICD-11 and DSM -5-TR: Challenges and controversies, Australian & New Zealand Journal of Psychiatry 57, July 2023, pp. 944–951 doi: 10.1177/00048674231154206
  4. ↑ Treml, J., Brähler, E., & Kersting, A, Prevalence, factor structure and correlates of DSM-5-TR criteria for prolonged grief disorder, Frontiers in Psychiatry., 2022
  5. ↑ Maarten C Eisma, Prolonged grief disorder in ICD-11 and DSM-5-TR: Challenges and controversies
  6. ^ 6.0 6.1 Xin Xu et al., Network analysis of PGD, PTSD and insomnia symptoms in Chinese shidu parents with PGD

הפרעת אבל ממושך41889177Q6881260

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הפרעת_אבל_ממושך&oldid=3559471"