אברהם בלאוגרונד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אברהם ("אדק") בלאוגרונד (1930ספטמבר 2019) היה פיזיקאי ישראלי, פרופסור בפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן למדע.

ביוגרפיה

אברהם בלאוגרונד נולד ב-1930 בפולין. במהלך מלחמת העולם השנייה הסתתר תוך שימוש במסמכים מזויפים, ובתום המלחמה נסע לדודו שבהולנד. אביו נספה בשואה. במהלך לימודיו בתיכון למד הולנדית, אנגלית, גרמנית, צרפתית, לטינית, יוונית עתיקה ועברית. החל ללמוד הנדסת חשמל באוניברסיטת דלפט ועבר ללימודי פיזיקה. לאחר שקיבל תואר ראשון בהצטיינות יתרה, הגיע בסוף 1955 למכון ויצמן. למכון טרם ניתנה הסמכה להעניק תואר אקדמי, ולכן המנחה הפורמלי שלו לדוקטורט היה פרופ' פטר אנדט מאוניברסיטת אוטרכט, וממנה קיבל תואר דוקטור בפיזיקה, אף שהמחקר נעשה במכון ויצמן. מחקרו עסק במדידת זמני חיים קצרים מאוד של חלקיקים, בתחום מאיות הננו-שניות.[1]

בהמשך עבר לעסוק בפיזיקה של פלזמה. ב-1965 יצא לשבתון במעבדה הלאומית ארגון (Argonne National Laboratory). ב-1968 הועלה לדרגת פרופסור חבר.[2] ב-1974 יצא לשבתון במעבדת המחקר של חיל הים האמריקאי בוושינגטון (United States Naval Research Laboratory). הוא התמחה בחקר פלזמות בצפיפות גבוהה ואלומות יונים ואלקטרונים באנרגיות גבוהות. בשנת 1976 שימש כסגן יושב ראש המועצה המדעית של מכון ויצמן למדע ובשנת 1977 כיו"ר המועצה.

התגורר ברחובות. בשנת 1959 נישא לרות שרף.[3] נולדו להם שלושה ילדים, בהם פרופ' מיכל אירני מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0