אברהם וכמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם וכמן

אברהם וַכְמן (Wachman;‏ 193122 באוקטובר 2010) היה פרופסור בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, פיתח יחד עם נועה אשכול את שיטת כתב התנועה אשכול-וכמן.

אודות

וכמן נולד בעיר לובלין שבפולין בשנת 1931, ובשנת 1933 עלה לארץ ישראל. הוא גדל בתל אביב ושירת במחזור הראשון של הנח"ל. הוא למד תיאטרון ולאחר מכן השלים שני תארים באדריכלות בטכניון, השתלב בסגל והשלים דוקטורט. וכמן לימד מורפולוגיה (אדריכלות והנדסה) בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, ומינויו לסגל ההוראה הקבוע, אחרי ששימש במשך למעלה מחמש שנים במשרת מרצה ללא קביעות, לווה במאבק קשה בין הנהלת הפקולטה לסנאט הטכניון.[1][2] משנת 1982 היה וכמן פרופסור מן המניין בפקולטה לארכיטקטורה. בין השנים 1982 ל-1986 כיהן כדקאן הפקולטה. פרש כפרופסור אמריטוס.

בסוף שנות החמישים פיתח עם נועה אשכול את כתב התנועה אשר לימים יקרא אשכול-וכמן, המאפשר למפות את תנועת הגוף האנושי במרחב בעזרת כלים גאומטריים.

ב-1975, כאשר מפעל ההתנחלות היה עדיין בחיתוליו, הציע וכמן את "תוכנית השִדרה הכפולה", על פיה יש להוסיף לרצועת ההתיישבות היהודית לאורך החוף רצועה חדשה לאורך בקעת הירדן, מרמת הגולן בצפון ועד אופירה בדרום. ראש הממשלה באותם ימים, יצחק רבין, לא אימץ את התוכנית, אך השר ישראל גלילי ויועצו של רבין אריאל שרון התלהבו ממנה.

וכמן היה ממייסדיה של המועצה לשימור אתרים.

היה נשוי לרחל (רליק) ואב לשלושה בנים, שאחד מהם נפטר בגיל 26. התגורר בחיפה. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ דגניה א'.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0