רבי אברהם יצחק בלייווייס

ראב"ד בריסק
רבי אברהם יצחק בלייווייס
	הרב אברהם יצחק בלייווייס תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	י"ד בסיוון תרכ"ח
פטירה	י"ח באדר תרצ"ו (בגיל 67)
מקום מגורים	בריסק
השתייכות	ליטאים
תפקידים נוספים
	יו"ר ועד קהילת בריסק, מ"מ רב העיר

הרב אברהם יצחק הלוי בלייווייס (י"ד בסיוון תרכ"ח, יוני 1868 – י"ח באדר תרצ"ו מרץ 1936) היה ראב"ד^[1] בבריסק דליטא,^[2] לצד רבי שמחה זליג ריגר.

ביוגרפיה

נולד בוורשה לר' צבי – המדפיס של חידושי הריטב"א עם פירוש כור לזהב. לאחר תר"ן^[3] היגר לבריסק, בתקופה זה כבר התפרסם כבעל חוש פסיקה וכחריף. בתרנ"ד מונה לכהן כדיין בבריסק ושימש בתפקיד זה כיובל שנים. חוץ מעיסוק תורני עסק גם בפעילות ציבורית ועמד באופן קבוע בראש משלחות לשלטון המקומי.^[2]

במלחמת העולם הראשונה רבי חיים הלוי סולובייצ'יק נמלט מבריסק והרב בלייווייס מילא את מקומו עד לפטירתו ב-1918 אז מונה בנו הגרי"ז תחתיו.^[4] תקופה קצרה לאחר מכן בעת שלטון האוסטרים בבריסק הבריח יחד עם זאב דוב בגין (אביו של מנחם בגין) שלושה יהודים שעמדו לפני הוצאה להורג בתלייה ממבצר מקומי השוכן על הבוג.^[2] ב-1919 מונה ליו"ר ועד הקהילה למשך מספר שנים.^[5]

היה בעל ספרייה גדולה, בספרייה היו חיבורים עתיקים על חלקים גדולים מהספרים כתב הגהות. את הספרייה ביקש להוריש לספרייה הלאומית.^[2]

באחד ממכתביו כתב: "נאמר אמרי נועם ונלמד זכות על עובדי עבודת כפים אשר הלכו להרבות ולהגדיל היישוב בארצנו הקדושה".^[2] נפטר בי"ח אדר תרצ"ו.^[2]

כתביו

בתר"ן הגיה את החיבור הר המוריה מאת הרב מאיר יונה ברנצקי.^[6] עמד בקשרי מכתבים גם עם רבי מאיר דן פלוצקי^[7] ורבי חיים חזקיה מדיני^[8] חתום על הסכמה לספר מדרש חכמים על פרקי אבות מאת משה חיים קלינמן, לודז' תרצ"ד.

הרב ראובן מרגליות הדפיס ממנו מכתב הגהות למהדורתו לשו"ת מן השמים וכן הגהות רבות לספר חסידים. בכתביו הוא מצטט שמועות רבות בשמו.

הערות שוליים

↑ ישורון, טז, עמ' תשכה; שאלות ותשובות מן השמים, ירושלים תשי"ז, עמ' צד. לעיתים מכונה "דיין ומורה צדק". ב"אנציקלופדיה של גלויות" נכתב שהיה אב"ד, אך תואר זה שימש את רב העיר, שבתקופה זו היה ר' חיים סולובייצ'יק ולאחריו ר' יצחק זאב סולובייצ'יק.
^ ^2.0 ^2.1 ^2.2 ^2.3 ^2.4 ^2.5 אליעזר שטיינמן (עורך), אנציקלופדיה של גלויות – כרך שני בריסק דליטא, תל אביב תשט"ו, עמ' 341-342
↑ אליהו מאיר רייך, רבי אריה פומרנצ'יק זצ"ל בעל 'עמק ברכה', ישורון, גיליון כז, ירושלים תשע"ב, עמ' תתיז הערה 7
↑ הרב אהרן יהודה ליב שטינמן, אעלה בתמר, ירושלים תשע"ה, עמ' שצא
↑ אליעזר שטיינמן (עורך), אנציקלופדיה של גלויות – כרך שני בריסק דליטא, תל אביב תשט"ו, עמ' 96
↑ מודה לו בסוף ההקדמה
↑ שאלו שלום ירושלים עמ' 18
↑ שדי חמד, חלק ח, מערכת ה' תשובה כט

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אברהם יצחק בלייווייס43327649Q139935930

[1] ישורון, טז, עמ' תשכה; שאלות ותשובות מן השמים, ירושלים תשי"ז, עמ' צד. לעיתים מכונה "דיין ומורה צדק". ב"אנציקלופדיה של גלויות" נכתב שהיה אב"ד, אך תואר זה שימש את רב העיר, שבתקופה זו היה ר' חיים סולובייצ'יק ולאחריו ר' יצחק זאב סולובייצ'יק.

[בריסק-2] 2.0 ^2.1 ^2.2 ^2.3 ^2.4 ^2.5 אליעזר שטיינמן (עורך), אנציקלופדיה של גלויות – כרך שני בריסק דליטא, תל אביב תשט"ו, עמ' 341-342

[3] אליהו מאיר רייך, רבי אריה פומרנצ'יק זצ"ל בעל 'עמק ברכה', ישורון, גיליון כז, ירושלים תשע"ב, עמ' תתיז הערה 7

[4] הרב אהרן יהודה ליב שטינמן, אעלה בתמר, ירושלים תשע"ה, עמ' שצא

[5] אליעזר שטיינמן (עורך), אנציקלופדיה של גלויות – כרך שני בריסק דליטא, תל אביב תשט"ו, עמ' 96

[6] מודה לו בסוף ההקדמה

[7] שאלו שלום ירושלים עמ' 18

[8] שדי חמד, חלק ח, מערכת ה' תשובה כט

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]