שו"ת מן השמים
"שו"ת מן השמים" הוא חיבור הלכתי מראשית המאה ה-13 מאת ר' יעקב הלוי ממרויש, מבעלי התוספות.[1]
מהות הספר
פרק זה טעון ספר שאלות ותשובות זה הוא יוצא דופן וייחודי בספרות ההלכה משום שהרב המחבר ענה על השאלות שלפניו בעזרת "שאלת חלום" – מצב שבו אדם נענה לשאלותיו ביום בחלום במשך הלילה. השימוש בשאלת חלום כדי להכריע בסוגיה הלכתית יוצא דופן בספרות ההלכה שהעיון השכלי והמסורת הם הכלים הכמעט בלעדיים שבאמצעותם מוכרעות בה השאלות.
על אף שתשובות שו"ת זה ניתנו באמצעות 'שאלת חלום', הוא מצוטט לרוב בספרות שלאחריו, והרדב"ז, מגדולי וחשובי האחרונים מרבה לצטטו בתשובותיו, וכותב כי ר' יעקב ממרויש זכה לחלומותיו "על ידי התבודדות ותפילה והזכרת שמות".[2]
למרות היותו של נושא פסיקת ההלכה על־פי רוח הקודש או על־פי נבואה שנוי במחלוקת, אף חכם לא טען אי־פעם שלר' יעקב ממרויש לא הייתה התגלות ברוח הקודש של תשובות לשאלותיו, אלא היו שאמרו שאסור לפסוק הלכה על־פיה.
יש להעיר שגם ר' יעקב ממרויש לא היה מעלה בדעתו לטעון שפסקיו הם בגדר נבואה, שכן ידוע שאין הנבואה שורה אלא בארץ ישראל בזמן שרוב עם ישראל יושב בארצו, כפי שניסחו זאת הרמב"ם ורבי יהודה הלוי.
הרב ראובן מרגליות ההדיר והוציא ב-1926 את החיבור (לבוב, תרפ"ו ומהדורה ב' בתרפ"ט, מהדורה מורחבת: ירושלים, מוסד הרב קוק תשי"ז), כאשר הוא מקדים לו סקירה ארוכה וממצה של השתלשלות הדיון אודות פסיקת הלכה על־פי חלומות נבואה ורוח הקודש, מן המשנה והתלמוד ועד ימינו אלה.
תפילין של רש"י ור"ת
תשובה מפורסמת בשו"ת זה היא בשאלת המחלוקת בין רש"י ורבנו תם על סדר הפרשיות שבתפילין:
ועוד שאלתי על סדר פרשיות שבתפלין וכך הייתה שאלתי: אנא המלך הגדול הגבור והנורא חכם הרזים מגלה נסתרות מגיד נעלמות שומר הברית והחסד, הגדל נא חסדך עמנו היום וצוה למלאכיך הקדושים להודיעני את אשר נסתפקנו בסדר פרשיות של תפלין. כי יש מהחכמים האומרים הויות באמצע ואם החליף פסולות, ויש מחכמים האומרים הויות כסדרן ואם החליף פסולות ועתה מלך מלכים צוה למלאכיך הקדושים להודיעני הלכה כדברי מי, ודברי מי אתה מחבב? והשיבו: אלו ואלו דברי אלהים חיים וכמחלוקת למטה כך מחלוקת למעלה. הקב"ה אומר הויות באמצע וכל פמליא של מעלה אומרים הויות כסדרן..
— שו"ת מן השמים, מהדורת הרב ראובן מרגליות, סימן ג'
כמו כן שואל המחבר על קץ הגאולה, ולא עונים לו דבר.
לא בשמים היא
ערך מורחב – לא בשמים היא
החיד"א דן באריכות בכמה מספריו[3] בנושא הכרעת ההלכה באמצעות חלומות שבחיבור זה, ומעמת אותה מול הכלל "לא בשמים היא". גם הרב עובדיה יוסף[4] מתייחס לשאלה זו ולדעתו מותר להיעזר בפסיקת ההלכה בשאילת החלום. אך אין לפסיקה המתקבלת בדרך זו עדיפות על פסיקה רגילה, ורשות נתונה לחכם לחלוק עליה מכוח סברתו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב ראובן מרגליות, שו"ת מן השמים, מוסד הרב קוק, תשי"ז.
- משה אידל, מקובלים של לילה, ירושלים, כרמל, 2006.
- ישראל תא-שמע, "שאלות ותשובות מן השמים - הקובץ ותוספתיו", תרביץ, נז (תשמ"ח), עמ' 51–66.
- נ' דנציג, "תשובות הגאונים, 'שערי תשובה' ו'שו"ת מן השמים'", תרביץ, נח (תשמ"ט), עמ' 21–48.
- הרב ח. פלדמן, "השתלשלות חכמת הקבלה", יתד נאמן, מוסף שבת קודש 22 (כי תשא, תשנ"ג), עמ' 6–7.
- אבישי בר-אשר, 'קבלה ומנהג: תשובות הגאונים ומדרשות ה"קדמונים" בפולמוס המנהגים ב"זוהר" ובסביבתו הספרותית', תרביץ, פד (תשע"ו), עמ' 195–263.
קישורים חיצוניים
- יעקב הלוי ממרויש, שאלות ותשובות מן השמים, מונקאטש, תרנ"ו-1896, באתר היברובוקס
- יעקב הלוי ממרויש, שאלות ותשובות מן השמים, עם פירוש קסת הסופר מאת ר' אהרן מרקוס, תל אביב, תשל"ט-1979, באתר היברובוקס
- האם יש לפסוק הלכה על פי הספר שו"ת מן השמים? באתר "הלכה יומית"
הערות שוליים
- ^ הרדב"ז (חלק א סימן שמ) מביא שיש שיחסו את הספר לרבנו תם. אולם החיד"א (שם הגדולים אות רכד ד"ה ואני הצעיר) הוכיח שאינו מרבנו תם, והביא מספר שיבולי הלקט (כלל א, סימן ד וסימן יב; כלל ב דין כא) שהוא מרבינו יעקב ממרויש.
- ^ שו"ת הרדב"ז, חלק ג', סימן תקל"ב
- ^ חיד"א, ברכי יוסף, אורח חיים סימן תרנד ס"ק ב'. חיד"א, "דבש לפי", מערכת נ' אות יב. חיד"א, שו"ת "יוסף אומץ" סימן פב.
- ^ יביע אומר, ח"א, אורח חיים, סימן מ"א, סעיף כא-ל.
