רבי אברהם ענתיבי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אברהם ענתבי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "רבי אברהם ענתבי" מפנה לכאן. לערך העוסק באיש חינוך ועסקן ביישוב, ראו אברהם אלברט ענתבי.
רבי אברהם בן יצחק ענתיבי
לידה תקכ"ה
פטירה תרי"ח
מקום פעילות חלב (סוריה)
תחומי עיסוק רב ראשי, דיין, מקובל, דרשן ופייטן
רבותיו אביו רבי רבי יצחק ענתיבי, רבי רפאל שלמה לניאדו
חיבוריו אהל ישרים, חכמה ומוסר, יושב אהלים, מר ואהלות, פני אהל מועד, פני הבית, חוקי הנשים ופיוטים.

רבי אברהם בן יצחק ענתיבי (נכתב לעיתים גם ענתבי ומכונה רבי אברהם ענתיבי הגדול), (תקכ"ה - תרי"ח) היה רבהּ הראשי של חלב (סוריה), דיין, מקובל ופייטן.

תולדות חייו

ענתיבי נולד בשנת תקכ"ה בחלב שבסוריה, למשפחת רבנים ותיקה ושורשית, אביו רבי יצחק ענתיבי, שהיה מראשי החכמים והרבנים בדורו, זכה להעמיד תלמידים הרבה ורבים הלכו לאורו. היה מתלמידיו של רבי רפאל שלמה לניאדו אשר שימש כרב הראשי של חלב עד שנת תקנ"ד.

לאחר מותו של הרב הראשי לחלב ואב בית הדין הרב אליהו שמאע הלוי במגפה הגדולה, בשנת תקע"ד. נבחר הרב ענתיבי לכהן כרב הראשי וכאב בית הדין במשך ארבעים שנה. בתקופתו נצטמצם הסחר דרך חלב והמצב הכלכלי בממלכה העות'מאנית התדרדר ולכן כבד עול המסים, ובקהילה רבו העניים, נתמעטו התרומות וההקצבות לתלמודי תורה ולמוסדות חינוך אחרים, רבי אברהם הרבה לעסוק בתשובותיו בבעיות חלוקת המסים ובסכסוכי מסחר, ובעיות חברתיות אחרות שנבעו מן המצב הכלכלי ותיקן תקנות רבות לבני קהילתו וחלקם מופיעים בספרו "מר ואהלות". דבר זה השפיע גם על המצב הרוחני של בני העיר ורבי אברהם חיזק ודרש רבות כדי לשפר את המצב. בני עירו כינו אותו בתואר הכבוד "ראש על אר"ץ רבה". הרב ענתיבי נפטר בכ"ח בטבת בשנת תרי"ח.

חיבוריו

ספריו

הרב ענתיבי כתב ספרים רבים, מהם ספרי מוסר, הלכה, דרשות ושו"ת. על ספרו "יושב אוהלים" מסופר כי ספר זה נקרא על שם שבשנת גזרות קשות בארם צובא ברחו למדבר, ומרוב בהלה לא לקחו עמם ספרים ללימוד, והרב ישב באוהל כל אותה התקופה וכתב ספר מזכרונו, ולאחר שחזר לספריו גילה שלא נפלה שום טעות בציטוטים הרבים מלשונות הגמרא ומהראשונים.

פיוטיו

בנוסף לספריו כתב הרב ענתיבי פיוטים, פיוטים אלו נכתבו במגמה להניע את בני קהילתו משמיעת שירים שאינם שירי קודש (שירי עגבים) ובמסגרת מלחמתו בתופעה זו, את מילות האהבים של השירים הערביים המיר הרב במילים עבריות המתארות שבח ותודה לה'. פיוטים אלו מושרים עד היום בקרב בני עדות שונות וחלקם הוכנסו למקבץ שירת הבקשות.

מפיוטיו הידועים:

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0