אברהם צבי מוסקוביץ
ד"ר אברהם צבי (הרמן) מוסקוביץ (תרכ"ט, 1869 – ליל פורים ה'תרע"ו, 1916) היה ציר בקונגרס הציוני והרופא השני של המושבה רחובות. הוא נספה בתאונה בעת מילוי תפקידו.
ביוגרפיה
מוסקוביץ נולד בעיר בראילה שברומניה. למד רפואה בווינה, ובשנת 1894 סיים את לימודיו, שב לבראילה ופתח שם מרפאה.
בשנת 1896 הפך לציוני בעקבות פרסום ספרו של הרצל "מדינת היהודים", והחל לעסוק בפעילות ציונית. בשנת 1898 נשלח כציר לקונגרס הציוני השני בבזל. בהמשך לקח חלק בקונגרסים נוספים, התיידד עם הרצל ועם ארתור רופין, ונבחר לוועד הפועל הציוני. בשנת 1909 החליט לעלות לישראל. לקראת עלייתו נסע לאוניברסיטת היידלברג להשתלמות ברפואה טרופית.
לאחר שהרופא הראשון של רחובות, ד"ר יהודה לייב פוחובסקי התפטר מתפקידו מאימת אביו של ילד ערבי שנפטר, הציע לו ארתור רופין את המשרה. ד"ר מוסקוביץ נענה ובפברואר 1910 הגיע עם משפחתו לרחובות.
מרפאתו נמצאה במרכז המושבה. בבוקר היה מקבל חולים, ואחר הצהרים היה עורך ביקורי בית רכוב על חמור. כל התושבים, ובייחוד הילדים, נדרשו להגיע למרפאה באופן סדיר לקבלת טיפות עיניים נגד גרענת. כולם הכירו אותו כד"ר מוסקוביץ; את שמו הפרטי לא ידע איש במושבה.
ב-1912 היה ממייסדי האגודה המדיצינית העברית ביפו, שהייתה גרעין ראשון של ההסתדרות הרפואית בארץ ישראל.
ד"ר מוסקוביץ היה חסיד של פעילות גופנית, וארגן חגיגות שהיו נערכות ברחובות מדי שנה בפסח. חגיגות אלה כללו תחרויות ספורט - ריצה, רכיבה על סוסים, קליעה, היאבקות בסגנון קלאסי, הרמת משקלות ועוד. ב-1913 השתתפו בחגיגות גם ספורטאים יהודים מחו"ל וד"ר מוסקוביץ ארגן גם תערוכה חקלאית שבה בלטו תעשיית היין, כוורת הדבורים של ראובן לרר מנס ציונה ותוצרת חקלאית של חקלאי רחובות והר-טוב. חגיגות אלה הופסקו עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ולא חודשו עוד ברחובות.
ביום סוער וגשום בפורים שנת תרע"ו (1916), בשעות אחר הצהרים, נקרא באמצעות שליח, עגלון ערבי, לטפל בפועל השוכב קודח מחום בבן שמן. ד"ר מוסקוביץ יצא בגשם שוטף ובדרכים משובשות לבן שמן. הוא טיפל בחולה והצליח לייצב את מצבו. למרות שהשעה הייתה שתיים לפנות בוקר סירב ד"ר מוסקוביץ לבקשתה של האחות להישאר ללון בבן שמן ולחזור לרחובות בבוקר. ברחובות חיכה לו חולה קשה נוסף ולא אבה לאחר ולסכן את חייו של החולה.
בחושך ובגשם שוטף יצא ד"ר מוסקוביץ בעגלה לכיוון רחובות. בין בן שמן לרחובות היה עליהם לחצות נחל עמוק שהוא יובל של נחל איילון. העגלון חשב שיוכל לחצות את הנחל כפי שעשה מספר שעות קודם, אולם כעת בגד בהם המזל. כאשר נכנסה העגלה לנחל הגיעו לפתע גלי מים עזים מההרים והפכו את העגלה. זרם מים אדיר סחף את העגלה עם הנוסעים והסוסים למרחק רב.
כאשר בושש ד"ר מוסקוביץ לחזור יצאו עם בוקר צעירי רחובות רכובים על סוסים, לחפש את הרופא. הם מצאו את העגלה ופגרי הסוסים במקום אחד ואת גופתו של הרופא הרחק משם כשהוא נאחז בשיחים. רק העגלון ניצל וסיפר את אשר קרה.
ד"ר מוסקוביץ נקבר בבית הקברות הישן ברחובות.
ברחובות נקרא רחוב על שמו.
לקריאה נוספת
- משה סמילנסקי, משפחת האדמה, הוצאת עם עובד, כרך ד', תשי"ג.
- נסים לוי, פרקים בתולדות הרפואה בארץ ישראל 1799-1948, 1998.
- אבישי טייכר, "ד"ר מוסקוביץ", הרפואה, 136, 412-414, 1999.
- "הרופא של כולם", מגזין ארץ וטבע, מרץ-אפריל, 2008.
