שמות רחובות בישראל
שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית. לאופן קביעת שמות הרחובות מאפיינים דומים בערים שונות בישראל. קיימים שמות רחובות ייחודיים ויוצאי דופן רבים.
מתן שמות לרחובות נעשה בהתאם לסעיפים 235 ו-235א לפקודת העיריות, סעיפים 24א1 ו-24ב לפקודת המועצות המקומיות וצו המועצות המקומיות (מתן מספרים ושמות לרחובות וסימון בתים במספרים), תשל"א-1971.
מאפייני השמות
השמות הם מקטגוריות אחדות:
- אישים: בעיקר מנהיגי הציונות, מנהיגי מדינת ישראל, אישים מהתנ"ך (בדגש על מלכים ונביאים), אנשי תרבות, פוליטיקאים, ורבנים. בולטים בקטגוריה זו: בנימין זאב הרצל, דוד בן-גוריון, אליעזר בן-יהודה, חיים ויצמן, זאב ז'בוטינסקי, הרב קוק, מנחם בגין, יצחק רבין, חיים נחמן ביאליק, נחום סוקולוב והברון רוטשילד. שעל שמם נקראו צירים מרכזיים ורחובות ראשיים ברבות מערי ישראל. הרחובות שדרות ח"ן ורחוב ביאליק בתל אביב קרויים על שם אותה אישיות - חיים נחמן ביאליק. בדומה לכך, הרחובות הנשיא הראשון וחיים ויצמן ברחובות קרויים שניהם על-שם חיים ויצמן.
- רחובות על שם כינויים מפורסמים של אנשים: בירושלים: רחוב הגידם (טרומפלדור), רחוב הגננת (חסיה סוקניק), רחוב האחות זלמה (זלמה מאיר), רחוב הנשיא השישי. בבאר שבע: רחוב "הצדיק מירושלים" (הרב אריה לוין), רחוב הנדיב (רוטשילד). הרצליה: רחוב הנדיב. פרדס חנה: רחוב הגאון.
- רחובות על שם קבוצות אנשים: רחוב שני אליהו בעכו, רחוב הארבעה בתל אביב, רחוב נחלת שבעה, רחוב אנוסי משהד, רחוב עולי הגרדום ורחוב הנביאים בירושלים, רחוב בעלי התוספות בבאר שבע וביפו וכיוצא בזה. יש גם רחובות על שם קהילות שלמות - הרבה רחובות בירושלים, שקרויים בשמות של מדינות, קרויים, למעשה, על שם הקהילות היהודיות באותן מדינות. יש מקרים בהם הציבור כבר לא זוכר את מי מייצגים הכינויים והקבוצות, כגון רחוב שבע האחיות במוצא עילית.
- עולם החי והצומח של ארץ ישראל: כגון הזית, הדקל, התאנה, הרימון והתמר.
- מושגים מתולדות עם ישראל ומדינת ישראל, כגון התנאים או מבצע קדש בתל אביב וחיפה או הרחובות מבצע קלשון, מבצע נחשון, מבצע ליטני, ספינת המעפילים סטרומה וכו'
- מקצועות ותפקידים, כגון המסגר והבנאי. נוהג זה נפוץ באזורי תעשייה, ונכללים בו בעיקר מקצועות של "צווארון כחול". עם זאת, באילת ובכפר סבא ניתן למצוא את רחוב "התוכנה", בנתניה את רחוב "המחשב", בבאר שבע את רחוב "המדע" ובתל אביב שדרות "ההשכלה".
- שמות מקומות וחבלי ארץ בישראל. לעיתים, הרחוב קרוי על שם המקום הגיאוגרפי שהוא נמצא בו או סמוך אליו, כגון רחוב עמק רפאים או רחוב הגיא בירושלים, וכמו רחוב הירקון בתל אביב (בניגוד לרחוב הירקון בירושלים, שאינו קרוב לנחל הירקון). לעיתים נקרא הרחוב בשמה של עיר בארץ, שהדרך אליה עברה בעבר דרכו. כך למשל רחוב יפו בירושלים. כמו כן השם "ירושלים" ניתן לרחובותיהן של 59 ערים ורשויות מקומיות.
- רחובות על שם כתובים, עיתונים או יצירות אמנות, כגון רחוב התלמוד הבבלי בתל אביב (מכונה בקיצור "רחוב בבלי"), רחוב ארץ חפץ, הצבי והתקופה בירושלים, או רבים בשמות הרחובות במושב אומץ, הקרויים על שם פזמונים עבריים, כמו ילדותי השנייה או אגדת דשא.
- שמות ייחודיים: ראו הרחבה להלן.
- רחובות חסרי שם שבמקום שמם מצוין מספרם, כגון רחוב 3321. לכל רחוב יש מספר ברישומי הרשות המקומית ואם טרם ניתן לו שם נהוג להשתמש במספר הרחוב כתחליף לשם. כך, בתל אביב ישנם רחובות אחדים ששמם מצוין במספר. העירייה מציגה זאת כתופעה זמנית, עד למתן שם לרחוב, אף שמדובר במצב שנמשך שנים רבות. לעומת זאת, ביישובים ערביים כינוי רחובות במספרים הוא תופעה נפוצה.
בעת הקמתה של שכונה חדשה, ניתנים לעיתים לרחובות סמוכים שמות בעלי מכנה משותף. בשכונת רמת אביב ג' בתל אביב, וגם בשכונת תלפיות מזרח בירושלים, למשל, ניתן למצוא מקבץ רחובות הקרויים על שמותיהם של עולי הגרדום. דוגמה בולטת לכך, היא בשכונה קריית ספר שבמודיעין עילית, בה, כיוון שם השכונה, ניתנו לכל הרחובות שמות על שם ספרי קודש.
לעיתים שמות הרחובות משמרים שימושים ומוסדות שהיו בעבר בסביבות הרחוב, ולא נותר להם כל שריד למעט שם הרחוב. כך, למשל, רחוב הפרדס בתל אביב מנציח את פרדס פורטליס, רחוב הרכבת מנציח את פסי הרכבת של מסילת יפו-ירושלים שסביבם נסלל הרחוב ואשר פורקו בשנות השבעים, רחוב התערוכה מנציח את תערוכות יריד המזרח שהתקיימו בסמוך ורחוב כנפי נשרים בירושלים מנציח את שדה התעופה שהיה במקום לפני מלחמת העצמאות. בכפר חב"ד קרויים כל הרחובות על שם אישים ואירועים מתולדות חב"ד[1].
הנטייה בערים חדשות, כגון שוהם או מכבים-רעות, היא להשתמש בעיקר בשמות גאוגרפיים ושמות צמחים, בעלי-חיים ואבני חן, ולא לקרוא לרחובות על שם בני-אדם.
רחובות על שם אישים חיים
שמות רחובות על-שמו של אדם ניתנים בדרך כלל לאחר מותו של האדם. לכך יש כמה יוצאי דופן. עם כיבוש הארץ על ידי הבריטים מידי הטורקים, נקראו לכבודו של גנרל אדמונד אלנבי רחוב אלנבי בתל אביב ודרך אלנבי בחיפה, טרם מותו. עוד בתל אביב, נקראו הרחובות ביאליק ואחד העם על שם האישים שהתגוררו בבתים שברחובות אלה, עוד בחייהם, וגם רחוב דיזנגוף נקרא על שמו של מאיר דיזנגוף טרם פטירתו. כך גם רחוב בוגרשוב נקרא על-שמו של חיים בוגרשוב עוד בחייו[2], חרף התנגדותו של בוגרשוב. כדי שלא להיות מזוהה עם הרחוב, עיברת בוגרשוב את שמו ל"בוגר". סיטואציה הפוכה הייתה בשכונת רחביה בירושלים, כאשר הרחוב בו התגורר מנחם אוסישקין (שלפני כן היה נקרא הקרן הקיימת) נקרא על שמו בהנחייתו הוא, לרגל יום הולדתו ה-70. רחובה הראשי של גן יבנה נקרא בעבר על שמו של בנימין בן אליעזר, אך עקב המחאה הציבורית, הוחלף שם זה[3]. על-שמו של ראש עיריית רמת גן, אברהם קריניצי, נקראו אתרים אחדים בעיר (כגון "גן אברהם") עוד בחייו, אולם רק לאחר מותו שונה שמו של רחוב יהלום בעיר לרחוב קריניצי. בחודש מרץ 2012 נקרא רחוב באור יהודה על שמו של הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף (מיל') גבי אשכנזי, בעודו בחיים, כמו גם על שם שר החינוך לשעבר, גדעון סער.
השמות הנפוצים ביותר
על פי מאגר המידע של חברת מפה[4], בשנת 2006, שם הרחוב הנפוץ ביותר בישראל הוא רחוב "הזית" שקיים ב-124 רשויות. שמות ששת המינים האחרים משבעת המינים הם שמות הרחובות הבאים בתפוצתם. שלושת המקומות הבאים ברשימת התפוצה, גם הם שמות של צמחי ארץ ישראל. האחרון שבהם הוא רחוב הברוש. ב-62 יישובים בישראל ישנו רחוב בשם "רחוב הברוש".
השם הבא ברשימת התפוצה הוא "רחוב ירושלים" ואחריו נפוצים רחובות על שם מנהיגים ציוניים מהעת החדשה. הקבוצה הבאה בתפוצתה היא קבוצת שמות מלכי ישראל מימי בית ראשון.
הספירה לעיל אינה כוללת רחובות כפולים או משולשים באותה עיר כדוגמת חיפה שעל שמו של הרצל, למשל, קרויים שלושה רחובות שונים ובתל אביב, כאמור, שני רחובות על שם ביאליק. כמו כן הספירה לעיתים מטעה מאחר שרחובות כ"הנשיא" או כ"חיים" אינם "נספרים" כרחובות על שם האישים המונצחים בהם.
שמות ייחודיים
בתל אביב סמוכים זה לזה הרחובות סמטה פלונית וסמטה אלמונית. סמטאות אלה נבנו על ידי מאיר גצל שפירא (על-שמו קרויה שכונת שפירא, שאף אותה בנה). שפירא רצה שאחת משתי הסמטאות תיקרא על-שמו, אך ראש העירייה, מאיר דיזנגוף, התנגד לכך, משום ששמר את השם "רחוב שפירא" לרחוב אחר, שבו עמד להיבנות בית הקרן הקיימת לישראל - ארגון שמייסדו הוא צבי הרמן שפירא. כתוצאה מכך ניתנו לסמטאות שמות סתמיים, הם השמות המייחדים אותן עד היום.
רחוב מעג"ל ברמת גן, הוא ראשי תיבות של "משקי עזר, גנים למופת" - חזונם של מייסדי העיר. בעפולה ישנו רחוב הקרוי "פרסה" משום שהוא מתעקל בצורת פרסה; כך גם רחוב הפרסה בתל אביב, ברמת גן ובהוד השרון.
לעיתים ניתנים שמות ייחודיים על מנת שלא לבלבל עם שמות רחובות דומים. לדוגמה, שמותיהם של הרמב"ם והרמב"ן נשמעים דומים מאוד ועלולים להטעות. הרחובות בתל אביב ובירושלים להנצחת שני האישים קיבלו שם ייחודי: בתל אביב הרחוב על שם הרמב"ן נקרא "רחוב נחמני" על מנת שלא לבלבל עם רחוב רמב"ם ואילו בירושלים הוקמה בתקופה המקבילה שכונת רחביה בה נעשה ההפך: רחוב רמב"ן ובמקביל אליו שדרות בן מימון על שם הרמב"ם. באופן דומה, שדרה חדשה בירושלים שביקשה להנציח את הנשיא חיים הרצוג, נקראה "שדרות הנשיא השישי", כדי למנוע בלבול עם "שדרות הרצוג" הוותיקה, על שם אבי הנשיא, הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג, וכן רחוב בירושלים שנקרא על שמו של הרב צבי יהודה קוק נקרא בשם "רחוב הרב צבי יהודה" על מנת שלא לבלבל בינו לבין "רחוב הרב קוק" הנקרא על שם אביו הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
שם ייחודי נוסף הוא שמן של שדרות ח"ן בתל אביב שהן ראשי תיבות שמותיו הפרטיים של חיים נחמן ביאליק בעוד שישנו בעיר גם רחוב ביאליק בו נמצא ביתו. בנוסף ישנה במרכז שכונת פלורנטין בעיר סמטה ששמה "אלוף בצלות" על שם אחת מיצירותיו.
רחובות בעלי שני שמות
רחובות רבים הנמצאים בגבול בין ערים שונות, זוכים לשני שמות, אחד מעיר זו ואחד מעיר זו. כך למשל, הרחוב שנמצא בגבול הרצליה-רמת השרון קרוי "רחוב אמנון ליפקין שחק" בצדו שבהרצליה ו"רחוב יבנה" בצדו שברמת השרון; והרחוב שעל גבול רמת גן-בני ברק קרוי "דרך ששת הימים" בצד של בני ברק ו"דרך אבא הלל" בצד של רמת גן. גם בכבישים ישנה תופעה דומה, כאשר קיים קטע כביש המשותף לכביש 6 ולכביש 1.
מבנה שם הרחוב
שם הרחוב יכול להכיל אחת מהקידומות הבאות: רחוב, כיכר, סמטה (למשל: סמטת רחל ברמת-גן), שדרת או שדרות (למשל: שדרות הנשיא בחיפה), משעול (למשל: משעול הגבורה בירושלים), דרך (למשל: דרך אלנבי), מבוא (למשל: מבוא אבא ברדיצ'ב בירושלים).
החלפת שם הרחוב
לעיתים מוחלף שמו של הרחוב. לאחר פטירתו של דוד בן-גוריון הוחלף שמן של שדרות קרן קיימת בתל אביב, שבהן עמד ביתו של בן-גוריון, לשדרות בן-גוריון (והשם רחוב קרן קיימת ניתן לרחוב רשפון). סערה ציבורית התעוררה כאשר בבני ברק הוחלף שמו של רחוב הרצל (ליתר דיוק: שם מחצית של הרחוב) לרחוב הרב שך, משום שצעד זה נחשב לפגיעה בכבודו של הרצל. בעקבות אירוע זה תוקנה פקודת העיריות[5], ונקבע בה שלשינוי שמו של מקום ציבורי הקרוי על שם של אחד מגדולי האומה או שם שהוא בעל משמעות לאומית או ממלכתית, נדרש אישור של הממשלה או של ועדת שרים שהוסמכה לכך.
עם קום המדינה, הוחלפו שמותיהם של רבים מרחובותיה הראשיים של ירושלים, כדי שינציחו אישים ומפעלים מהמורשת היהודית והציונית. כך למשל הוחזר שמו של רחוב צ'נסלור לרחוב שטראוס (שנקרא עוד קודם להחלפתו לצ'נסלור על שמו של נתן שטראוס), רחוב הנסיכה מרי הפך לרחוב שלומציון המלכה, רחוב מליסנדה הפך לרחוב הלני המלכה ורחוב יוליאן שינה את שמו לרחוב דוד המלך. בשנות ה-70 הוחלף שמן של "שדרות האו"ם" בחיפה ל"שדרות הציונות", בתגובה להחלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם, שהשוותה את הציונות לגזענות וכך קרה גם לרחובות שנקראו על שם האו"ם בירושלים (בשכונת קריית היובל) ובתל אביב.
גם בתל אביב הוחלפו שמותיהם של רחובות רבים, כשעד היום הוחלפו שמותיהם של למעלה ממאתיים רחובות[6].
המקרה המצוי ביותר של החלפת שם רחוב הוא כשרשויות, שיש בהן מספר רחובות ששמם זהה, מתאחדות. אז הרשות המאוחדת חייבת להחליף את השמות כדי שלא יהיה בה יותר מרחוב אחד עם אותו השם. כך כשתל אביב התאחדה עם יפו, שונה שמן של שדרות המלך ג'ורג' לשדרות ירושלים מפני שכבר היה בתל אביב רחוב המלך ג'ורג' (היה בה גם רחוב ירושלים, והוא שונה לשדרות הר ציון). מקרה דומה היה בשכונת בית וגן בירושלים, בה היה רחוב הרב קוק כאשר הייתה נפרדת משאר חלקי ירושלים, אולם כשהיא אוחדה עם שאר חלקי העיר הוחלף שם הרחוב ל"רחוב בית וגן" על מנת למנוע כפילות עם רחוב הרב קוק הנמצא במרכז העיר, על יד הבניין הישן של ישיבת מרכז הרב. החלפה דומה נעשתה ב"רחוב הרב יעקב מאיר" בשכונה (על שם הרב יעקב מאיר), שהוחלף ל"רחוב הרב עוזיאל" (על שם הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל) כדי למנוע כפילות עם רחוב הרב יעקב מאיר בשכונת זיכרון משה.
שמן של שדרות ירושלים ביפו הוא דוגמה להחלפת שם רחוב בעקבות החלפת שלטון: בהתחלה, בזמן השלטון העות'מאני בארץ ישראל, נקראו השדרות ע"ש המושל של סוריה וא"י ג'מאל פחה ואילו בזמן המנדט הבריטי נקראו השדרות ע"ש המלך ג'ורג'.
שמות במגזר הלא-יהודי
ביישובים הערביים בישראל, כמו גם ביישובי מיעוטים אחרים, לא נהוגים שמות רחובות. מקצתם קרויים על שם אישים ערביים, אך רוב הרחובות הם חסרי שם או ממוספרים. כך לדוגמה הרחובות הראשיים בדלית אל-כרמל נקראים '1', '2'. במספר יישובים מעורבים ניתנו שמות רחובות על שם אישים יהודים גם באזורים שבהם חיה אוכלוסייה ערבית, בהם רחוב חיים ויצמן בעכו, ורחובות נוספים ביפו, רמלה ועוד. בכפר כמא הרחובות קרויים על שמם של השבטים הצ'רקסיים וכן על אתרים חשובים במולדת הצ'רקסים בקווקז.
כיום ישנה פעולה למתן שמות רחובות ביישובים לא יהודיים[7]. שמות רחובות פופולרים במגזר הלא יהודי הם א-סלאם (השלום), זייתון (הזית) ואלקודס (ירושלים). כך, ניתנו שמות רחובות בשפרעם, בית זרזיר ובג'סר א-זרקא.
שלט רחוב המלך ג'ורג' בתל אביב שנקרא על שם מלך בריטניה בתקופת המנדט
שלט ובו בנוסף לשם הרחוב גם פרטים בסיסיים על האישיות שעל שמה נקרא הרחוב. מתחת לשם הרחוב מופיע מספר הבית
שלטים מוארים (עמודור) בפינת הרחוב
שלט רחוב עשוי עץ
ראו גם
לקריאה נוספת
- מעוז עזריהו, על שם - היסטוריה ופוליטיקה של שמות רחובות בישראל, ירושלים: כרמל, 2012.
- ד"ר א. פוירשטיין, אנציקלופדיה של אישים שרחובות ערינו נקראים על שמם, הוצאת "בצלאל", 1959 .
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שמות רחובות בישראל |
- שמות הרחובות בירושלים, באתר עיריית ירושלים
- עיריית תל אביב יפו - מדריך הרחובות
- אמציה פלד, מדריך רחובות חיפה, עיריית חיפה
- רמת השרון - הרחובות שלנו
- שכונות ורחובות רמת גן באתר בית קריניצי.
- אישי רחוב, פרויקט היסטורי שבו מוצגות ביוגרפיות של אישים שעל שמם קרויים שמות רחובות בארץ, ורחובות תל אביב בפרט.
- יוסי ביילין, מזמנהוף עד ציגלמן, דבר, 14 בנובמבר 1975, המשך
- nrg מעריב, הרייטינג של הרחובות, באתר nrg, 21 בספטמבר 2006
- דני רובינשטיין, קרבות רחוב, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2006
- ג'קי חורי, עיריית נהריה משנה את שמות הרחובות, ועושה שמות בהיסטוריה של העיר, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2010
- מאיר עוזיאל, שיפודים, באתר nrg, 21 בינואר 2004 - התנגדות להצעה להחליף את שמו של רחוב עזה
- גילי כהן, יש רחוב כהנא וגן לאדיר זיק, אבל זוהר ארגוב לא יונצח בשמו, באתר הארץ, 20 במרץ 2011
- נועם דביר, הפוליטיקה שמאחורי מתן שמות לרחובות, באתר הארץ, 27 ביוני 2012
- אלי אלון, מה פשר שם הרחוב "החלום ופשרו", באתר News1 מחלקה ראשונה, 26 ביוני 2013
- אלי אלון, על הנצחת אישים בעודם בחיים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 10 בנובמבר 2014
- הסיפור שמתחת לבלטות: מה שמות הרחובות שלנו אומרים עלינו?, כתבה על שמות הרחובות באתר הידברות
יובל מלחי, פרק 147: רחובות בישראל – הופעת אורח בתכנית גלילאו, באתר "קטעים בהיסטוריה", 3 בפברואר 2016
הערות שוליים
- ^ דוד אסף, שדרות הנשיאים: רחובות בכפר חב"ד, בבלוג "עונג שבת", נובמבר 2017
- ^ מדריך הרחובות - ב - ג באתר עיריית תל אביב-יפו
- ^ אלי אלון, על הנצחת אישים בעודם בחיים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 10 בנובמבר 2014
- ^ רחוב הזית - הרחוב הכי פופולרי, חברת "מפה", 2006
- ^ ס"ח 1816 מיום 23.12.01.
- ^ ראו כאן את רשימת הרחובות בתל אביב ששמותיהם הוחלפו במהלך השנים.
- ^ עופר פטרסבורג, הרחובות הערביים מקבלים שמות, באתר ynet, 13 בדצמבר 2017
