שמות רחובות בישראל

שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב

דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם.

שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית. לאופן קביעת שמות הרחובות מאפיינים דומים בערים שונות בישראל. קיימים שמות רחובות ייחודיים ויוצאי דופן רבים.

מתן שמות לרחובות נעשה בהתאם לסעיפים 235 ו-235א לפקודת העיריות, סעיפים 24א1 ו-24ב לפקודת המועצות המקומיות וצו המועצות המקומיות (מתן מספרים ושמות לרחובות וסימון בתים במספרים), תשל"א–1971.

מאפייני השמות

אישים

בעיקר מנהיגי הציונות, מנהיגי מדינת ישראל, אישים מהתנ"ך (בדגש על מלכים ונביאים), אנשי תרבות, פוליטיקאים, ורבנים. בולטים בקטגוריה זו: רבי עקיבא, רבי יהודה הנשיא, רבי שמעון בר יוחאי, בנימין זאב הרצל, דוד בן-גוריון, אליעזר בן-יהודה, חיים ויצמן, זאב ז'בוטינסקי, הרב קוק, מנחם בגין, חיים נחמן ביאליק, נחום סוקולוב והברון רוטשילד שעל שמם נקראו צירים מרכזיים ורחובות ראשיים ברבות מערי ישראל. הרחובות שדרות ח"ן ורחוב ביאליק בתל אביב קרויים על שם אותה אישיות – חיים נחמן ביאליק. בדומה לכך, הרחובות הנשיא הראשון וחיים ויצמן ברחובות קרויים שניהם על-שם חיים ויצמן.

נשים

בישראל, רק רחובות מועטים קרויים על שמן של נשים, לדוגמה (עד שנת 2014): בירושלים רק 72 רחובות נקראים על שמן של נשים, בעוד 1,035 מהרחובות על שם גברים, בתל אביב-יפו 61 רחובות על שם נשים לעומת 878 על שם גברים ובחיפה 48 מול 422.

את השינוי המגדרי מובילה באר שבע שבה הוחלט בשנת 2016 שכל הרחובות בשכונת כלניות (41) יהיו על שמות נשים.

בשנת 2021 הקים עדן פוקס את "המיזם להוגנות מגדרית בשמות רחובות". במיפוי שנערך במיזם, במרבית הערים והישובים בישראל יש העדפה של גברים על פני נשים, או אפליה לרעה של נשים ביחס לגברים, של פי 5–15 בהנצחה בשמות רחובות. המיזם יצר קשר עם עיריות ומועצות מקומיות רבות וביקש מהן לפעול לתיקון המצב. מתנדבי המיזם לא מבקשים להחליף רחובות שקרויים על שם גברים בשמות של נשים, אלא להסב שמות נייטרליים (של עצים, אתרים וכו') לשמות של נשים. זאת מתוך מחשבה שגם אם שמות כל הרחובות החדשים בכל עיר יקראו על שם נשים, עדיין ייקח עשרות שנים לצמצם את הפער.

כינויים מפורסמים של אנשים

בירושלים: רחובות הגידם (טרומפלדור), הגננת (חסיה סוקניק), האחות זלמה (זלמה מאיר), הנשיא השישי (חיים הרצוג). בבאר שבע: "הצדיק מירושלים" (הרב אריה לוין), הנדיב (רוטשילד). בהרצליה: הנדיב (כנ"ל) פרדס חנה: הגאון (מווילנא).

קבוצות אנשים

רחוב התיבונים בירושלים, על שם בני משפחת אבן תיבון

רחוב שני אליהו בעכו, רחוב השניים באחדות מערי ישראל, רחוב הארבעה בתל אביב, רחוב נחלת שבעה, רחוב אנוסי משהד, רחוב עולי הגרדום ורחוב הנביאים בירושלים, רחוב בעלי התוספות בבאר שבע וביפו. יש גם רחובות על שם קהילות שלמות – קבוצת רחובות בירושלים, הקרויים בשמות של מדינות, קרויים על שם הקהילות היהודיות של אותן מדינות. יש מקרים בהם הציבור כבר לא זוכר את מי מייצגים הכינויים והקבוצות, כגון כביש שבע האחיות במוצא עילית.

רחובות על שם אישים חיים

המקובל בישראל הוא לקרות שמות רחובות על-שם אדם לאחר מותו של האדם. ישנם מספר יוצאי דופן. עם כיבוש הארץ על ידי הבריטים מידי הטורקים, נקראו לכבודו של גנרל אדמונד אלנבי רחוב אלנבי בתל אביב ודרך אלנבי בחיפה, עוד בחייו. בתל אביב, נקראו הרחובות ביאליק ואחד העם על שם האישים שהתגוררו בבתים שברחובות אלה, עוד בחייהם, וגם רחוב דיזנגוף נקרא על שמו של מאיר דיזנגוף טרם פטירתו. כך גם רחוב בוגרשוב נקרא על-שמו של חיים בוגרשוב עוד בחייו, חרף התנגדותו של בוגרשוב. כדי שלא להיות מזוהה עם הרחוב, עיברת בוגרשוב את שמו ל"בוגר". סיטואציה הפוכה הייתה בשכונת רחביה בירושלים, כאשר הרחוב בו התגורר מנחם אוסישקין (שלפני כן היה נקרא הקרן הקיימת) נקרא על שמו בהנחייתו הוא, לרגל יום הולדתו ה-70. על שמעון פרס נקרא רחוב בראשון לציון עוד בחייו, רחובה הראשי של גן יבנה נקרא בעבר על שמו של בנימין בן אליעזר, אך עקב מחאה ציבורית, הוחלף שם זה. במרץ 2012 נקרא רחוב באור יהודה על שמו של הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, בעודו בחיים, כמו גם על שם גדעון סער (וזאת למרות התנגדותו של סער). ב-2015 הוחלפו שמות רחובות אלה.

עולם החי והצומח של ארץ ישראל

כגון הזית, הדקל, התאנה, הרימון והתמר.

מושגים מתולדות עם ישראל ומדינת ישראל

כגון הקוממיות, מבצע קדש, ששת הימים, מבצע קלשון, מבצע נחשון, מבצע ליטני, וסטרומה.

מקצועות ותפקידים

כגון המסגר, הצבע, האומן והבנאי. נוהג זה נפוץ באזורי תעשייה, ונכללים בו בעיקר מקצועות של "צווארון כחול". עם זאת, ניתן למצוא את רחובות "התוכנה" (באילת ובכפר סבא), "המחשב" (בנתניה) ו"המדע" (בבאר שבע). בירושלים סמוכים למכללת דוד ילין רחוב המורה ורחוב הסופר.

מקומות וחבלי ארץ בישראל

לעיתים, הרחוב קרוי על שם המקום הגאוגרפי שהוא נמצא בו או סמוך אליו, כגון רחוב עמק רפאים או רחוב הגיא בירושלים, וכמו רחוב הירקון בתל אביב. לעיתים נקרא הרחוב בשמה של עיר בארץ, שהדרך אליה עברה בעבר דרכו. כך למשל רחוב יפו בירושלים ובחיפה. כמו כן השם "ירושלים" ניתן לרחובותיהן של 59 ערים ורשויות מקומיות.

כתובים, עיתונים או יצירות אמנות

כגון הרחובות בבלי, חובת הלבבות ופאת השולחן בתל אביב, רחוב ארץ חפץ, הצבי והתקופה בירושלים, או רבים בשמות הרחובות במושב אומץ, הקרויים על שם פזמונים עבריים, כמו ילדותי השנייה או אגדת דשא.

רחובות חסרי שם

רחובות שבמקום שמם מצוין מספרם, כגון רחוב 3321. לכל רחוב יש מספר ברישומי הרשות המקומית ואם טרם ניתן לו שם נהוג להשתמש במספר הרחוב כתחליף לשם. כך, בתל אביב ישנם רחובות אחדים ששמם מצוין במספר. העירייה מציגה זאת כתופעה זמנית, עד למתן שם לרחוב, אף שמדובר במצב שנמשך שנים רבות. לעומת זאת, ביישובים ערביים כינוי רחובות במספרים הוא תופעה נפוצה.

בעת הקמתה של שכונה חדשה, ניתנים לעיתים לרחובות סמוכים שמות בעלי מכנה משותף. בשכונת רמת אביב ג' בתל אביב, וגם בשכונת תלפיות מזרח בירושלים, למשל, ניתן למצוא מקבץ רחובות הקרויים על שמותיהם של עולי הגרדום. דוגמה בולטת לכך, היא בשכונה קריית ספר שבמודיעין עילית, בה, בגלל שם השכונה, ניתנו לכל הרחובות שמות על שם ספרי קודש.

לעיתים שמות הרחובות משמרים שימושים ומוסדות שהיו בעבר בסביבות הרחוב, ולא נותר להם כל שריד למעט שם הרחוב. כך, למשל, רחוב הפרדס בתל אביב מנציח את פרדס פורטליס, רחוב הרכבת מנציח את פסי הרכבת של מסילת יפו-ירושלים שסביבם נסלל הרחוב ואשר פורקו בשנות השבעים, רחוב התערוכה מנציח את תערוכות יריד המזרח שהתקיימו בסמוך ורחוב כנפי נשרים בירושלים מנציח את שדה התעופה שהיה במקום לפני מלחמת העצמאות.

הנטייה בערים חדשות, כגון שוהם או מכבים-רעות, היא להשתמש בעיקר בשמות גאוגרפיים ושמות צמחים, בעלי-חיים ואבני חן, ולא לקרוא לרחובות על שם בני-אדם.

השמות הנפוצים ביותר

על פי מאגר המידע של רשימת השמות הממשלתית, בשנת 2021, שם הרחוב הנפוץ ביותר בישראל הוא רחוב "הזית" שקיים ב-177 רשויות. שמות ארבעה מינים אחרים משבעת המינים הם שמות הרחובות הבאים בתפוצתם. שלושת המקומות הבאים ברשימת התפוצה, גם הם שמות של צמחי ארץ ישראל. האחרון שבהם הוא רחוב הברוש. ב-93 יישובים בישראל ישנו רחוב בשם "רחוב הברוש".

השם הבא ברשימת התפוצה הוא רחוב בן-גוריון שקיים ב-75 רשויות ובמקום העשירי רחוב ירושלים שקיים ב-66 רשויות ואחריו נפוצים רחובות על שם מנהיגים ציוניים מהעת החדשה. הקבוצה הבאה בתפוצתה היא קבוצת שמות מלכי ישראל מימי בית ראשון.

הספירה לעיל אינה כוללת רחובות כפולים או משולשים באותה עיר כדוגמת חיפה שעל שמו של הרצל, למשל, קרויים שלושה רחובות שונים ובתל אביב, כאמור, שני רחובות על שם ביאליק. כמו כן הספירה אינה כוללת רחובות כמו "הנשיא" או "חיים", שאינם נספרים כרחובות על שם האישים המונצחים בהם.

שמות ייחודיים

רחוב בשכונת פלורנטין בתל אביב, על שם יצירה ספרותית – "אלוף בצלות ואלוף שום" מאת חיים נחמן ביאליק. על שמו של ביאליק, תושב העיר, קרויים שני רחובות נוספים בעיר: רחוב ביאליק ושדרות ח"ן

בתל אביב סמוכים זה לזה הרחובות סמטה פלונית וסמטה אלמונית. סמטאות אלה נבנו על ידי מאיר גצל שפירא (על-שמו קרויה שכונת שפירא, שאף אותה בנה). שפירא רצה שאחת משתי הסמטאות תיקרא על-שמו, אך ראש העירייה, מאיר דיזנגוף, התנגד לכך, משום ששמר את השם "רחוב שפירא" לרחוב אחר, שבו עמד להיבנות בית הקרן הקיימת לישראל – ארגון שמייסדו הוא צבי הרמן שפירא. כתוצאה מכך ניתנו לסמטאות שמות סתמיים, הם השמות המייחדים אותן עד היום.

רחוב מעג"ל ברמת גן, הוא ראשי תיבות של "משקי עזר, גנים למופת" – חזונם של מייסדי העיר, אבל רחוב המעגל בגבעתיים נקרא כך על שם צורתו, וכך גם רחוב המלבן בגבעתיים. בעפולה ישנו רחוב הקרוי "פרסה" משום שהוא מתעקל בצורת פרסה; כך גם רחוב הפרסה בתל אביב, ברמת גן ובהוד השרון.

לעיתים ניתנים שמות ייחודיים על מנת שלא לבלבל עם שמות רחובות דומים. לדוגמה, שמותיהם של הרמב"ם והרמב"ן נשמעים דומים מאוד ועלולים להטעות. הרחובות בתל אביב ובירושלים להנצחת שני האישים קיבלו שם ייחודי: בתל אביב הרחוב על שם הרמב"ן נקרא "רחוב נחמני" על מנת שלא לבלבל עם רחוב רמב"ם ואילו בירושלים הוקמה בתקופה המקבילה שכונת רחביה בה נעשה ההפך: רחוב רמב"ן ובמקביל אליו שדרות בן מימון על שם הרמב"ם. באופן דומה, שדרה חדשה בירושלים שביקשה להנציח את הנשיא חיים הרצוג, נקראה "שדרות הנשיא השישי", כדי למנוע בלבול עם "שדרות הרצוג" הוותיקה, על שם אבי הנשיא, הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג, וכן רחוב בירושלים שנקרא על שמו של הרב צבי יהודה הכהן קוק נקרא בשם "רחוב הרב צבי יהודה" על מנת שלא לבלבל בינו לבין "רחוב הרב קוק" הנקרא על שם אביו הרב אברהם יצחק הכהן קוק. רחוב על שם נחמה ליבוביץ' נמצא בהר חומה ושמו "רחוב נחמה", על מנת לא לבלבל עם רחוב על שם אחיה, רחוב ישעיהו ליבוביץ' הנמצא בגבעת רם. או רחוב "בארי" בתל אביב, שלא נקרא על שם הקיבוץ בצפון הנגב, אלא הוא מנציח את ברל כצנלסון תוך שימוש בשמו העברי, וזה על מנת שלא לבלבל בינו ובין רחוב אחר בעיר על שם יצחק קצנלסון.

רחוב ייחודי בעיר חדרה נקרא: "ילדי תימן החטופים", זהו הרחוב הראשון ובינתיים היחיד בישראל הנקרא על שם פרשת ילדי תימן, העיר היחידה בישראל בה רחוב נושא את שם הפרשה. ניתן לזהות במתן השם מעין הכרה של מוסדות המדינה בכאב המשפחות ובצורך בהנצחת הילדים.

שם ייחודי נוסף הוא שמן של שדרות ח"ן בתל אביב שהן ראשי תיבות שמותיו הפרטיים של חיים נחמן ביאליק בעוד שישנו בעיר גם רחוב ביאליק בו נמצא ביתו. בנוסף ישנה במרכז שכונת פלורנטין בעיר סמטה ששמה "אלוף בצלות" על שם אחת מיצירותיו.

רחוב יבנה ברמת השרון הוא רחוב הנגב בהרצליה

רחובות בעלי שני שמות

לעיתים, רחובות הנמצאים בגבול בין ערים שונות זוכים לשני שמות, אחד מעיר זו ואחד מעיר זו. כך, למשל, הרחוב שנמצא בגבול הרצליה-רמת השרון קרוי "רחוב אמנון ליפקין שחק" בצדו שבהרצליה ו"רחוב יבנה" בצדו שברמת השרון; הרחוב שעל גבול רמת גן-בני ברק קרוי "דרך ששת הימים" בצד של בני ברק ו"דרך אבא הלל" בצד של רמת גן; "רחוב הגבול" בצד בת ים (בעבר נקרא כך גם בצדו היפואי), ורחוב "שמחה הולצברג" שהוא גבול תחום השיפוט של תל אביב-יפו (התוחם את שכונת יפו ג').

מבנה שם הרחוב

שם הרחוב יכול להכיל אחת מהקידומות הבאות: רחוב, כיכר, סמטה (למשל: סמטת רחל ברמת-גן), שדרת או שדרות (למשל: שדרות הנשיא בחיפה), משעול (למשל: משעול הגבורה בירושלים), דרך (למשל: דרך אלנבי), מבוא (למשל: מבוא אבא ברדיצ'ב בירושלים), מעלה (למשל: מעלה כפר עציון באפרת).

רחוב סמטת בז, כפר סבא

החלפת שם הרחוב

החלפת שם הרחוב: על חנות ברחוב הרב שך בבני ברק עדיין מופיע שמו הקודם של הרחוב, רחוב הרצל

שלט רחוב מקורי מימי המנדט: רחוב צ'נסלור ששמו כיום רחוב שטראוס

לעיתים מוחלף שמו של הרחוב. לאחר פטירתו של דוד בן-גוריון הוחלף שמן של שדרות קרן קיימת בתל אביב, שבהן עמד ביתו של בן-גוריון, לשדרות בן-גוריון (והשם רחוב קרן קיימת ניתן לרחוב רשפון). סערה ציבורית התעוררה כאשר בבני ברק הוחלף שמו של מחצית מרחוב הרצל לרחוב הרב שך, משום שצעד זה נחשב לפגיעה בכבודו של הרצל. בעקבות אירוע זה תוקנה פקודת העיריות, ונקבע בה שלשינוי שמו של מקום ציבורי הקרוי על שם של אחד מגדולי האומה או שם שהוא בעל משמעות לאומית או ממלכתית, נדרש אישור של הממשלה או של ועדת שרים שהוסמכה לכך.

עם קום המדינה, הוחלפו שמותיהם של רבים מרחובותיה הראשיים של ירושלים, כדי שינציחו אישים ומפעלים מהמורשת היהודית והציונית. כך למשל הוחזר שמו של רחוב צ'נסלור לרחוב שטראוס (שנקרא עוד קודם להחלפתו לצ'נסלור על שמו של נתן שטראוס), רחוב הנסיכה מרי הפך לרחוב שלומציון המלכה, רחוב מליסנדה הפך לרחוב הלני המלכה ורחוב יוליאן שינה את שמו לרחוב דוד המלך. בשנות ה-70 הוחלף שמן של "שדרות האו"ם" בחיפה ל"שדרות הציונות", בתגובה להחלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם, שהשוותה את הציונות לגזענות וכך קרה גם לרחובות שנקראו על שם האו"ם בירושלים (בשכונת קריית היובל) ובתל אביב.

גם בתל אביב הוחלפו שמותיהם של רחובות רבים, כשעד היום הוחלפו שמותיהם של למעלה ממאתיים רחובות.

החלפת שם רחוב יכולה להעיד גם על אופי האוכלוסייה ביישוב, והרכב המועצה הנבחרת בו. כך למשל, בעיר בני ברק, שהייתה בתחילה עיר שהאוכלוסייה בה מגוונת (חילונים, דתיים לאומיים וחרדים) והפכה לעיר בעלת אופי חרדי מובהק. מאז שנות ה-90 יש בה תהליך מתמשך של החלפת שמות רחובות שהנציחו אישים ומוסדות הקשורים להיסטוריה הציונית – בשמות המנציחים רבנים ומנהיגים המשתייכים למגזר החרדי. בין הדוגמאות הרבות: רחוב השומר, על שם ארגון השומר, הוחלף, ובמקומו הונצחו שמותיהם של הרב יוסף שלמה כהנמן וראובן אהרונוביץ'. רחוב שנקרא על שם משה שרת, ראש ממשלת ישראל, נקרא כיום על שם הרב דוד פוברסקי, רחוב אליעזר קפלן הוחלף לרחוב הרב וינברג, ועוד. בחודש ינואר 2023 פרסמה מועצת העיר בני ברק הודעה בדבר החלפת 24 שמות רחובות המנציחים אישים ומונחים מהציונות ומההיסטוריה, כמו: שבתי דונולו, ועד ארבע ארצות, החלוצים, ז'בוטינסקי, ועוד – בשמות הקשורים למורשת החרדית..

כאשר רשויות, שיש בהן מספר רחובות ששמם זהה, מתאחדות. אז הרשות המאוחדת חייבת להחליף את השמות כדי שלא יהיה בה יותר מרחוב אחד עם אותו השם. כך כשתל אביב התאחדה עם יפו, שונה שמן של שדרות המלך ג'ורג' לשדרות ירושלים מפני שכבר היה בתל אביב רחוב המלך ג'ורג' (היה בה גם רחוב ירושלים, והוא שונה לשדרות הר ציון). מקרה דומה היה בשכונת בית וגן בירושלים, בה היה רחוב הרב קוק כאשר הייתה נפרדת משאר חלקי ירושלים, אולם כשהיא אוחדה עם שאר חלקי העיר הוחלף שם הרחוב ל"רחוב בית וגן" על מנת למנוע כפילות עם רחוב הרב קוק הנמצא בשכונת גאולה על יד הבניין הישן של ישיבת מרכז הרב. החלפה דומה נעשתה ב"רחוב הרב יעקב מאיר" בשכונה (על שם הרב יעקב מאיר), שהוחלף ל"רחוב הרב עוזיאל" (על שם הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל) כדי למנוע כפילות עם רחוב הרב מאיר בשכונת זיכרון משה.

שמן של שדרות ירושלים הוא דוגמה להחלפת שם רחוב בעקבות החלפת שלטון: בהתחלה, בזמן השלטון העות'מאני בארץ ישראל, נקראו השדרות ע"ש המושל של סוריה וא"י ג'מאל פחה ואילו בזמן המנדט הבריטי נקראו השדרות ע"ש המלך ג'ורג'.

שמות במגזר הלא-יהודי

ביישובים הערביים בישראל, כמו גם ביישובי מיעוטים אחרים, לא נהוגים שמות רחובות. מקצתם קרויים על שם אישים ערביים, אך רוב הרחובות הם חסרי שם או ממוספרים. כך לדוגמה הרחובות הראשיים בדלית אל-כרמל נקראים '1', '2'. במספר יישובים מעורבים ניתנו שמות רחובות על שם אישים יהודים גם באזורים שבהם חיה אוכלוסייה ערבית, בהם רחוב חיים ויצמן בעכו, רחוב יצחק רבין בלוד ומספר רחובות נוספים ביפו, רמלה ועוד. בכפר כמא הרחובות קרויים על שמם של השבטים הצ'רקסיים וכן על אתרים חשובים במולדת הצ'רקסים בקווקז.

כיום ישנה פעולה למתן שמות רחובות ביישובים לא יהודיים. שמות רחובות פופולרים במגזר הלא יהודי הם א-סלאם (השלום), זייתון (הזית) ואלקודס (ירושלים). כך, ניתנו שמות רחובות בשפרעם, בית זרזיר ובג'סר א-זרקא. בנוסף ישנן יוזמות להשבת שמות ערביים לרחובות או שכונות שעד 1948 התאפיינו באוכלוסייה ערבית ושאחרי המלחמה התיישבו בהם יהודים. דוגמה לכך היא ברחוב ואדי ג'ימל, הרחוב המרכזי של שכונת עין הים בחיפה, שעד 1948 נודעה בשם ואדי ג'ימל. יוזמות דומות בחיפה מעוררות מחלוקת מטבע הדברים.

תמונות

• 
  שלט רחוב המלך ג'ורג' בתל אביב שנקרא על שם מלך בריטניה בתקופת המנדט
• 
  שלט ובו בנוסף לשם הרחוב גם פרטים בסיסיים על האישיות שעל שמה נקרא הרחוב. מתחת לשם הרחוב מופיע מספר הבית
• 
  שלטים מוארים (עמודור) בפינת הרחוב
• 
  שלט רחוב עשוי עץ
• 
  רחוב על שם הפילוסוף והמדען המוסלמי אבן סינא בשכונת עג'מי ביפו.

ראו גם

• שמות יישובים בישראל

לקריאה נוספת

• מעוז עזריהו, על שם – היסטוריה ופוליטיקה של שמות רחובות בישראל, ירושלים: כרמל, 2012.
• ד"ר א. פוירשטיין, אנציקלופדיה של אישים שרחובות ערינו נקראים על שמם, הוצאת "בצלאל", 1959.

קישורים חיצוניים

• שמות הרחובות בירושלים, באתר עיריית ירושלים
• עיריית תל אביב יפו – מדריך הרחובות
• אמציה פלד, מדריך רחובות חיפה, עיריית חיפה
• רמת השרון – הרחובות שלנו
• שכונות ורחובות רמת גן באתר בית קריניצי
• רשימת כל הרחובות בישראל, מאגרי המידע הממשלתיים
• אישי רחוב, פרויקט היסטורי שבו מוצגות ביוגרפיות של אישים שעל שמם קרויים שמות רחובות בארץ, ורחובות תל אביב בפרט.
• יוסי ביילין, מזמנהוף עד ציגלמן, דבר, 14 בנובמבר 1975, המשך
• nrg מעריב, הרייטינג של הרחובות, באתר nrg‏, 21 בספטמבר 2006
• דני רובינשטיין, קרבות רחוב, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2006
• ג'קי חורי, עיריית נהריה משנה את שמות הרחובות, ועושה שמות בהיסטוריה של העיר, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2010
• מאיר עוזיאל, שיפודים, באתר nrg‏, 21 בינואר 2004 – התנגדות להצעה להחליף את שמו של רחוב עזה
• גילי כהן, יש רחוב כהנא וגן לאדיר זיק, אבל זוהר ארגוב לא יונצח בשמו, באתר הארץ, 20 במרץ 2011
• נועם דביר, הפוליטיקה שמאחורי מתן שמות לרחובות, באתר הארץ, 27 ביוני 2012
• אלי אלון, מה פשר שם הרחוב "החלום ופשרו", באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 26 ביוני 2013
• אלי אלון, על הנצחת אישים בעודם בחיים, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 10 בנובמבר 2014
• הסיפור שמתחת לבלטות: מה שמות הרחובות שלנו אומרים עלינו?, כתבה על שמות הרחובות באתר הידברות
• יובל מלחי, פרק 147: רחובות בישראל – הופעת אורח בתכנית גלילאו, באתר "קטעים בהיסטוריה", 3 בפברואר 2016
• אסף זגריזק, ‏מבני ברק עד רעננה: הפוליטיקה מאחורי שמות הרחובות, באתר גלובס, 26 באפריל 2023
• אילן סבן, גבולות ההוקרה וההנצחה: סמכותן של רשויות מקומיות ערביות להעניק שמות לרחובות, משפט וממשל כו, תשפ"ב-2022
• הרצל פינת ז'בוטינסקי מאת שלומי רוזנפלד

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שמות רחובות בישראל38848011Q112270262