אברהם קרסקס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אברהם קרסקס (בקטלאנית: Abraham Cresques) היה קרטוגרף יהודי ספרדי חשוב בן המאה ה-14 שחי ועבד בסיוטאט דה מיורקה, כיום פלמה דה מיורקה. תרומתו העיקרית של אברהם קרסקס, ביחד עם בנו יהודה קרסקס, הוא "האטלס הקטלאני" של שנת 1375.
קורות חייו
אברהם קרסקס נולד ב-1325 במיורקה כבן לשושלת רבנים. עיקר פרסומו היה בתחום הקרטוגרפיה, אך תואר על ידי כותב בן זמנו גם כאמן של בניית שעונים, מצפנים וכלי ניווט אחרים. הוא היה חבר מוביל בבית הספר המיורקי לקרטוגרפיה, אשר היה פורץ דרך בתחומו. שמו האמיתי הוא "קרסקס בן אברהם", אך בספרות מאוחרת יותר שמו נזכר בעיקר בצורה המשובשת. לפעמים הוא נזכר גם כ"קרסקס היהודי".
האטלס הקטלאני
בשנת 1375, אברהם קרסקס ובנו יהודה קיבלו משימה מחואן הראשון מלך אראגון לחבר מספר מפות ניווט של העולם המוכר, עם פירוט רב יותר מהמפות המקובלות עד אותה תקופה. המלך הורה לשניים לפרט במפות על כל "מזרח ומערב" ובפרט "על כל מה שקיים מערבה ממיצרי גיברלטר". בתמורה לכך אברהם קרסקס ובנו שולמו 150 מטבעות זהב אראגוני ו-60 פאונד מיורקי, על פי מסמכים מהמאה ה-14 שנכתבו על ידי המלך עצמו. האב ובנו עבדו על המפות בביתם ברובע היהודי של פלמה דה מיורקה והשלימו אותם באותה שנה.[1] האטלס הקטלאני כולל לא רק מפות, אלא גם מידע באסטרונומיה ותיאורים של אזורים שונים בעולם כפי שהם נכתבו בספרי מסעות אירופאים, כולל אלה של מרקו פולו.
האטלס הקטלאני חיבר מידע ממקורות ישנים וחדשים, והיווה "הניחוש הטוב ביותר של ימי הביניים למפה של העולם". על מפות האטלס תוארו בצורה מדויקת למדי חופי הים התיכון וחופי האוקיינוס ההודי. ערים נוצריות צוינו באטלס על ידי צלב. הממלכה המונגולית הוצבה במיקומה הנכון במרכז אסיה, וניתן בו פירוט אף לגבי ערים מסוימות בסין. עם זאת כמו מפות עולמיות אחרות בנות התקופה, גם באטלס הקטלאני ירושלים תוארה כיושבת במרכז העולם.
מלבד האטלס הקטלאני, ישנן מספר עבודות נוספות שמיוחסות לאברהם קרסקס או לבנו, אך אין תמימות דעים בין החוקרים האם אכן הם חיברו אותן. בין עבודות אלה ישנן מפות של איסטנבול, פריז, נפאל, ונציה וערים נוספות בעולם.
קישורים חיצוניים
- אושי דרמן, תמונות מתוך האטלס הקטלאני, בלוג באתר בית התפוצות, אפריל 2019
הערות שוליים
- ^ Clayton J. Drees, The Late Medieval Age of Crisis and Renewal, 1300-1500, Greenwood Publishing Group, 2001, p. 118.
