אברורה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברורה
אברורה עוגנת בסנקט פטרבורג
אברורה עוגנת בסנקט פטרבורג
תיאור כללי
סוג אונייה סיירת מוגנת
צי הצי הרוסי הקיסרי, הצי הסובייטי, הצי הרוסי
סדרה "דיאנה"
אוניות בסדרה "דיאנה", "פאלאדה"
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנת האדמירליות, סנקט פטרבורג
תחילת הבנייה 23 במאי 1897
הושקה 11 במאי 1900
תקופת הפעילות 29 ביולי 1903 – אוניית מוזיאון
אחריתה הוצאה משירות ב-17 בנובמבר 1948
נתונים כלליים
הֶדְחֶק 6,731 טונות
אורך 126.8 מטרים
רוחב 16.8 מטרים
שוקע 7.3 מטרים
מהירות 19 קשרים
טווח שיוט 4,000 מייל (7,200 קילומטרים) ב-10 קשרים
הנעה 3 מנועי קיטור בוכנאיים תלת-דרגתיים; 24 דודי קיטור מתוצרת Bellville, מוסקים בפחם; הספק כולל 11,610 כוחות סוס.
צורת הנעה 3 מדחפים
כמות הדלק 1,440 טונות פחם
חימוש

ב-1903: 8 תותחי 6 אינץ' (152 מ"מ), 24 תותחי 75 מ"מ, 8 תותחי 37 מ"מ, 3 צינורות טורפדו (שניים תת-מימיים).

ב-1917: 14 תותחי 6 אינץ' (152 מ"מ), 4 תותחי נ"מ 76 מ"מ, מכונות ירייה, 3 צינורות טורפדו (שניים תת-מימיים).
"אברורה" ב-1903

אברורהרוסית: Авро́ра) היא סיירת מוגנת של הצי הרוסי הקיסרי לשעבר, שהייתה לסמלה של מהפכת אוקטובר (1917) ברוסיה. היא עוגנת כיום בנהר נייבה בסנקט פטרבורג ומשמשת אוניית מוזיאון.

מלחמת רוסיה-יפן

"אברורה" הייתה אחת משלוש סיירות מדגם "דיאנה", שנבנו בסנקט פטרבורג לשירות במזרח הרחוק (באוקיינוס השקט). האונייה השתייכה לשייטת האוקיינוס השקט מספר 2, שהוקמה בעיקר מאוניות ששרתו קודם בצי הים הבלטי, ונשלחו מן הים הבלטי אל האוקיינוס השקט תחת פיקודו של אדמירל זינובי רוז'סטבנסקי. בתקרית דוגר בנק, שארעה בראשיתה של אותה הפלגה היסטורית, ניזוקה "אברורה" קלות מאש ידידותית.

"אברורה", בפיקודו של רב חובל מדרגה ראשונה (דרגת הצי הרוסי המקבילה לאלוף משנה) וסבולוד יגורייב, השתתפה ב-27 במאי וב-28 במאי 1905 בקרב צושימה. היא הצליחה להיחלץ מן הקרב ללא פגיעות חמורות, ויחד עם שתי סיירות נוספות הגיעה אל מנילה הנייטרלית, שם הוחזקה במשמורת.

ב-1906 שבה "אברורה" אל הים הבלטי ושרתה כאוניית אימונים לצוערי הצי. בין 1906 ל-1912 ביקרה במספר ארצות, ובנובמבר 1911 פקדה את נמל בנגקוק והשתתפה בחגיגות הכתרתו של מלך תאילנד. ב-1908 נטלה הסיירת חלק, יחד עם אוניותיהן של מדינות אחרות, בפעולות להצלת נפגעי רעידת האדמה במסינה.

מהפכת אוקטובר

במלחמת העולם הראשונה פעלה האנייה בים הבלטי. ב-1915 הוחלפו תותחיה לתותחים בקוטר 6 אינץ' (152 מ"מ), ובסוף 1916 הועברה אל פטרוגרד (כיום סנקט פטרבורג) לשיפוץ כללי. בעיר נישבה רוח מהפכה, וחלק מאנשי הצוות נטלו חלק במהפכת פברואר 1917. באונייה הוקמה ועדה מהפכנית, שבחרה באלכסנדר בלישב למפקד האונייה, ורוב אנשי הצוות חברו לבולשביקים. ב-25 באוקטובר 1917 ירו אנשי הצוות של האונייה פגז סרק מתותח החרטום שלה, שנתן את האות להתקפה על ארמון החורף, מקום מושבה של הממשלה הזמנית, ולתפיסת השלטון ברוסיה על ידי הבולשביקים.

מלחמת העולם השנייה

ב-1922 הוחזרה "אברורה" לשירות כאוניית אימונים. במהלך מלחמת העולם השנייה פורקו תותחיה והועברו אל הצבא להגנת לנינגרד (כיום סנקט פטרבורג). האונייה עצמה עגנה בנמל אורניינבאום, חשופה להפגזות והפצצות בלתי פוסקות, וב-30 בספטמבר 1941 ניזוקה בהפצצה אווירית גרמנית וטבעה בנמל.

לאחר המלחמה, ב-1945, נמשתה האונייה ותוקנה, כדי שתשמש אנדרטה למהפכה הסוציאליסטית הגדולה. היא עוגנה עגינת קבע בנהר נייבה העובר בלנינגרד, וב-1957 נפתחה למבקרים. בשנים 1984-1987 שופצה האונייה שנית, לרגל החגיגות לציון 70 שנים למהפכה. לוחות התחתית הוחלפו כולם, והותקנו בה ארובות ותרנים חדשים. מ-1956 ועד היום ביקרו באוניית המוזיאון למעלה מ-28 מיליון איש.

ב-2 בנובמבר 1927 הוענק ל"אברורה" "עיטור הדגל האדום" על חלקה במהפכה הקומוניסטית, וב-22 בפברואר 1968 – "עיטור מהפכת אוקטובר".

מאז מלחמת העולם השנייה ועד היום

אוניית המוזיאון "אברורה", 2010.

בשנות ה-70 של המאה ה-20 האונייה הגיעה למצב מכני קשה מאד ונצטרכה לשיפוץ. לאחר בדיקות ובדיקת חלופות שונות באוגוסט 1984 החל שיפוץ האונייה שהסתיים בשנת 1987 והיא חזרה למקום עגינתה הקבוע בצד של פטרוגרד.

בשנת 2010 הוחלט על ביצוע שיפוץ מחודש במספנות קרונשטדט, שנמשך עד שנת 2016. היא הושבה למקום עגינתה בצד של פטרוגרד, ב-16 ביולי 2016.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברורה בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0