אגדר
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. |
| מדינה / טריטוריה | נורווגיה |
|---|---|
| שטח | 16,434.12 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 306,849 (2019) |
| ‑ צפיפות | 19 נפש לקמ"ר (2019) |
|
לחצו כדי להקטין חזרה   | |
אגדר (בנורווגית: Agder) הוא אחד ממחוזות נורווגיה, הממוקם בדרום המדינה.
עד 1 בינואר 2020, המחוז חולק לשני מחוזות, מערב אגדר ומזרח אגדר.[1] מאז תחילת המאה העשרים, המונח סרלנדט ("הארץ הדרומית") היה נפוץ עבור אזור זה, לפעמים עם הכללתו של מחוז רוגלנד הסמוך. לפני כן האזור נחשב לחלק ממערב נורווגיה.[2]
האזור היה ממלכה קטנה בימי הביניים, ולאחר איחוד נורווגיה נודע בשם אגדפילקי ואחר כך אגדסידן.
השם אגדר לא היה בשימוש לאחר 1662, אז הוחלט לחלק את האזור ליחידות ממשלתיות קטנות יותר שנקראו נדניס, רוביגלגט, ליסטר ומנדל. השם "קם לתחייה" בשנת 1919 כששני מחוזות נורווגיה הנמצאים בערך באותו אזור גאוגרפי כמו מחוז אגדסידן הישן קיבלו את השם אוסט-אגדר (מזרח אגדר) ווסט אגדר (מערב אגדר). עוד לפני ששני המחוזות התמזגו בשנת 2020, הם שיתפו פעולה בדרכים רבות: לאוניברסיטת אגדר היו אתרים באוסט-אגדר ובווסט-אגדר, כמו גם מוסדות רבים אחרים, כמו בית המשפט לערעורים באגדר ומחוז משטרת אגדר.
שם
השם אגדר ישן יותר מהשפה הנורווגית ופירושו אינו ידוע. המילה אגדר נובעת מהמילה הנורדית העתיקה אגדיר. בתקופת הוויקינגים המוקדמת, אגדיר הייתה ממלכה קטנטנה בה התגורר עם הנקרא על שמה, האגירים.[2]
אין דבר בנורדית העתיקה הנותן קצה חוט לגבי משמעות שמו של המחוז. הוא לא מופיע ולא קרוב לאף מילה בנורדית העתיקה, מה שאומר שהשם ישן יותר מנורדית.
ערים
באגדר יש 25 ערים.
| מס' עיר | שם | נוצר | מחוז לשעבר | |
|---|---|---|---|---|
| 1 | 4201 | ריזור | 1 בינואר 2020 | מזרח אגדר |
| 2 | 4202 | גרימסטאד | 1 בינואר 2020 | |
| 3 | 4203 | ארנדל | 1 בינואר 2020 | |
| 4 | 4204 | קריסטיאנסאנד | 1 בינואר 2020 | מערב אגדר |
| 5 | 4205 | לינדסנס | 1 בינואר 2020 | |
| 6 | 4206 | פארסונד | 1 בינואר 2020 | |
| 7 | 4207 | פלפקפיורד | 1 בינואר 2020 | |
| 8 | 4211 | ג'רסטאד | 1 בינואר 2020 | מזרח אגדר |
| 9 | 4212 | וגורשי | 1 בינואר 2020 | |
| 10 | 4213 | טוודסטרנד | 1 בינואר 2020 | |
| 11 | 4214 | פרולנד | 1 בינואר 2020 | |
| 12 | 4215 | לילאנד | 1 בינואר 2020 | |
| 13 | 4216 | בירקנס | 1 בינואר 2020 | |
| 14 | 4217 | אמלי | 1 בינואר 2020 | |
| 15 | 4218 | איבלנד | 1 בינואר 2020 | |
| 16 | 4219 | איוביה והורנס | 1 בינואר 2020 | |
| 17 | 4220 | בייגלנד | 1 בינואר 2020 | |
| 18 | 4221 | עמק | 1 בינואר 2020 | |
| 19 | 4222 | בייקל | 1 בינואר 2020 | |
| 20 | 4223 | ונסלה | 1 בינואר 2020 | מערב אגדר |
| 21 | 4224 | אוסרל | 1 בינואר 2020 | |
| 22 | 4225 | לינגדאל | 1 בינואר 2020 | |
| 23 | 4226 | היג'בסטד | 1 בינואר 2020 | |
| 24 | 4227 | קווינסדל | 1 בינואר 2020 | |
| 25 | 4228 | סירדל | 1 בינואר 2020 |
היסטוריה
נורווגיה בתקופת הוויקינגים חולקה לממלכות קטנות שנשלטו על ידי אנשים שהתמודדו על אדמות, עליונות ימית או עלייה פוליטית וחיפשו בריתות או שליטה באמצעות נישואין עם משפחות מלוכה אחרות, מרצון או לא מרצון.
מלכי אגדר
מלכים מהתקופות המוקדמות
- הרלד אגדרקינג
- ויקר
- קיסה
- המלך ביירין
מלכי אגדר: 790–987
- הרלד גרנראוד אביו של אוסה
- אוסה, אביו של חלפדן השחור
- הלפדן השחור
- טיוב העשיר
- הרלד גודרדסון גרנסקה
לפני תקופת הוויקינגים יש פער בהיסטוריה של האזור במשך כמה מאות שנים,
בספרו גרמאניה (אנ') תיאר ההיסטוריון טקיטוס את הסויונים (אנשים מהמדינות שוודיה ונורווגיה), שחולקו לציוויאטות (ממלכות) לאורך חופי סקנדינביה והיו יוצאי דופן בכך שהיה להם צי של ספינות מיוחדות שהיו בעלות צורה שונה. הם לא היו תלויים במפרש (כך אומר טקיטוס) אך פרט לכך הם אינם שונים מספינות הוויקינגים. סיוויטים אלה עברו כל הדרך סביב סקנדינביה לקוטב הצפוני, או לפחות לאזורים הקרובים לשם, שם עצרו.
נראה ברור שבתקופת הברזל נורווגיה הייתה מאוכלסת באותם אנשים כמו אלה אשר בשוודיה, שכונו על ידי המקורות הלטיניים הסויונים. נורווגיה אז חולקה למדינות קטנות. אגדר היה אחד מהמדינות הללו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| מחוזות וטריטוריות בלתי נפרדות של נורווגיה | ||
|---|---|---|
| רשימת מחוזות מאז 2020 | אגדר • אוסלו • ויקן • וסטלן • וסטפול וטלמרק • טרומס ופינמרק • טרנדלג • ינלנה • מרה ורומסדל • נורדלנד • רוגלנד | 
|
| מחוזות לשעבר | אופלנד • אסטפול • אקרסהוס • בוסקרוד • הדמרק • הורדלנד • וסטפול • טלמרק • טרומס • מזרח אגדר • מערב אגדר • סון או פיורנה • פינמרק | |
| טריטוריות בלתי נפרדות | יאן מאיין • סבאלברד | |
