אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ארגון ריקה. אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה (IAEJ) היא ארגון בישראל הרשום כמוסד ללא כוונות רווח (מלכ"ר). האגודה פועלת בקידום ושינוי מדיניות משרדי הממשלה ביחס ליוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. הארגון עוסק בשנוי תפיסה בקרב קובעי המדיניות, אמצעי התקשורת, המגזר הציבורי ודעת הקהל הישראלית. האגודה פועלת לשינוי המדיניות הקיימת במספר תחומים מרכזיים: חינוך, השכלה גבוהה, תעסוקה, דיור ורווחה[1]. הארגון הוקם בשנת 1994 על ידי בוגרי האגודה האמריקאית למען יהודי אתיופיה שקמה ב-1974 ופוזרה ב-1993.
דרכי פעולה
- פעילות סנגורית בכנסת ובמשרדי הממשלה המיועדת לקידום חקיקה ולשינוי מדיניות בתחומי החינוך, התעסוקה, הרווחה והדיור, שהם עוגנים הכרחיים לחיי רווחה ושוויון בחברה. כאשר ההעלאה לסדר היום הציבורי, הפוליטי והתקשורתי את נושאי הליבה והמאבק בתופעת האפליה והגזענות מהווה חלק בלתי נפרד מהפעילות הסנגורית;
- חיזוק פעילים חברתיים בני הקהילה ביישובים, על מנת שיפעלו בצורה אפקטיבית לשינוי מצבם החברתי, כלכלי וחינוכי ברשויות בהן הם חיים. עבודת האגודה עם הפעילים מאפשרת לה להיות בקשר עם הקהילה באופן ישיר.
- מאבק בתופעות של גזענות ואפליה בחברה הישראלית;
- הקמת מאגר נתונים ומחקרים על הקהילה ופרסום ניירות עמדה על מצבה בתחומים שונים. מסמכי המדיניות על מצבה של הקהילה שמכינה האגודה מהווים מקור מידע אמין ומוכר בקרב חברי כנסת ואנשי מקצוע לגיבוש החלטותיהם;
- יצירת שיתופי פעולה עם ארגונים חברתיים, שמטרותיהם עולות בקנה אחד עם חזון האגודה;
- העלאת המודעות הציבורית לתרבותה של הקהילה ולמורשתה הייחודית בחברה הישראלית;
האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה אינה מקבלת תמיכות ממשרדי הממשלה, זאת כדי לשמור על יכולת הביקורת הבלתי תלויה שלה, ולכן מתקיימת על כספי תורמים בלבד.
חינוך
תלמידים מקרב יוצאי אתיופיה מתמודדים עם אתגרים וחסמים בתוך מערכת החינוך, בעיקר עקב היעדר תשתית ארגונית שבכוחה לממש את יכולותיהם. עניין זה מסביר, במידה רבה, את אחוזי הנשירה הגבוהים של אותם תלמידים ואת הידרדרותם של רבים להתנהגות שלילית וביצוע עבירות פליליות. על כן הארגון משקיע משאבים רבים לקידום התחומים הבאים:
- כשרים אורייניים: נושא זה הוא בראש סדר עדיפויותיו של הארגון, וחשיבותו נובעת מתוך העובדה ששיעור תלמידים יוצאי אתיופיה שמתקשים בקרוא וכתוב, גבוה במידה ניכרת בהשוואה לבני גילם בכלל האוכלוסייה היהודית בישראל.[2] פעילות האגרגון בנושא זה מתחילה בגיל הגן.
- חינוך מיוחד: האגודה פועלת זה מכבר להטמיע במערכת החינוך הבנה לגבי הכלים שדרכם ניתן להעריך נכונה את יכולותיהם של הילדים שמקרב קהילת יוצאי אתיופיה. שיטת האבחון הנוכחית אינה מביאה בחשבון את השונוּת התרבותית ואת מידת השפעתה על יכולת הערכת יכולותיו של הילד. החסמים אינם רק נחלתם של הילדים אלא גם של הוריהם, המתקשים לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות - תוצר של קשיי שפה והבנה מלאה של מערכת החינוך בישראל. האגודה פועלת לשינוי התייחסות מערכת החינוך לסוגיה זו ולקידום מעורבות ההורים.[3]
- בחינות בגרות: שיעור הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידים יוצאי אתיופיה, נמוך יחסית מזה של כלל התלמידים, והפער ניכר במיוחד באחוז העומדים בדרישות הסף של המוסדות האקדמיים. הארגון חותר להסיר מכשול זה, כחלק מפעילות רחבה שנועדה לקדם רכישת השכלה גבוהה בקרב יוצאי אתיופיה. הארגון פועל להבאת הנושא לתודעה ולקידום סביבת לימודים המאפשרת לתלמיד רכישת הכלים הדרושים לשם הצלחה בבחינות הבגרות.[4]
- נוער בסיכון: תלמידים צעירים שנפלטו ממערכת החינוך, נתונים במצב של נשירה גלויה או סמויה,[5] מידרדרים להתנהגות עבריינית,[6] לאלכוהוליזם ולשימוש בסמים.[7] פעילות הארגון בקרב נוער בסיכון בקרב יוצאי אפתיופיה, מתחשבת גם עם הקשיים הייחודיים לנוער הנמנה עם יוצאי אתיופיה, והארגון חותר למענה ממוקד ופרטני לאותה קבוצת נוער, באמצעות העלאת הנושא לסדר היום הציבורי, ובאמצעות שיתופי פעולה עם הרשויות האמונות על הטיפול באותה קבוצה.
תעסוקה
בהחשב בעובדה שיוצאי אתיופיה הגיעו מתרבות שבה דפוסי העבודה שונים מאלה שבישראל, רובם חסרים את האמצעים הדרושים למימוש הפוטנציאל שלהם בשוק העבודה הישראלי. האמצעים העיקריים הם רכישת ידע מקצועי והשכלה, והשתלבות תעסוקתית המאפשרת חיים בכבוד והשתלבות תרבותית וחברתית. יעד זה רחוק עדיין מהגשמה, והארגון פועל בתחומים אלה כדי לממשו:
- שילוב בתעסוקה וקידום מקצועי: רבים מקרב יוצאי אתיופיה הם מובטלים או עובדים בשכר שאינו מאפשר קיום בכבוד.[8] הארגון פועל להבהרת נתונים אלה בפני הגורמים האחראיים לקליטת יוצאי אתיופיה, וכן הארגון עוקב אחר המהלכים לשילוב יוצאי אתיופיה בתעסוקה. דגש רב ניתן לעידוד האמצעים שבכוחם לצמצם את שיעורם הגבוה של הבלתי-מקצועיים שמקרב יוצאי אתיופיה. בנוסף, הארגון פועל לקידום מודעותם של יוצאי אתיופיה לזכויותיהם במקומות התעסוקה ובביטוח הלאומי, אי-מודעות הנובעת מאי-ידיעת השפה העברית, וכתוצאה מכך הם סובלים במקרים רבים מיחס מנצל.
- קידום מקומם של אקדמאים יוצאי אתיופיה: בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בשיעור יוצאי אתיופיה בעלי השכלה גבוהה, אולם השכלה גבוהה לבדה אינה מספיקה כדי לקדם את השתלבות יוצאי אתיופיה בשוק העבודה,[9] וגם האקדמאים הנכללים בקבוצה זו מתקשים במציאת מקורות תעסוקה, בפרט בתחומים ההולמים את השכלתם.[10] הארגון פועל להבאת הנושא לידיעת הגורמים שבכוחם לקדם את השתלבות קבוצה זאת בשוק העבודה, כמו גם לחיזוק יכולת השתלבותם בשוק העבודה.
מענה פרטני
בנוסף, פעיל הארגון גם במתן מענה לבעיות הנובעות מחיי היומיום. המענה הפרטני לפניות של יוצאי אתיופיה, דרוש במקרים שבהם הפונה ניצב חסר אונים מול הגורמים האמורים לתת לו שירות. חוסר האונים במקרים אלה, נובע מכך שרבים מיוצאי אתיופיה חסרים את הידע הנחוץ למימוש זכויותיהם החוקיות או אינם שולטים בשפה העברית. בד בבד הארגון פועל להעצמת פעילות המונהגת על ידי פעילים חברתיים, על ידי פעילות משותפת עם פעילים ביישובים, ועם מנהיגות סטודנטים לצד עידוד פיתוחה של מנהיגות בני נוער.
תוכניות שמפעיל הארגון
מיזם כריזמה
תוכנית "מיזם כריזמה" נועדה לקדם את גיבושן של קבוצות פעילים מתנדבים, הנמנים עם קהילת יוצאי אתיופיה, שישמשו כייצוג הקהילה. מעורבותם היא ברמה המוניציפלית, לשם קידום מעורבותם בכל הקשור לחיי קהילת יוצאי אתיופיה, ולקידום השתלבותם כאזרחים התורמים לחברה הישראלית. הארגון מציע עבור הפעילים הכשרה מקצועית וליווי במהלך פעילותם.
התובנה בסיסה של תוכנית זו היא שבכוחם של שינויים המתחוללים מלמטה - מתוך מעורבות פעילים מקומיים בחיי קהילתם - לקדם משמעותית את היות קהילת יוצאי אתיופיה נושאת באחריות לגורלה. הפעילים שנוטלים חלק ביוזמה מחויבים להביא הלכה למעשה את חלומם של יהודי אתיופיה - להתאחד עם אחיהם בישראל ולהיות שותפים מלאים בחברה הישראלית. מיזם כריזה מתאפשר הודות לתמיכת ארגון "ידידי יהדות אתיופיה".
אקדמאים בתנופה
הארגון רואה את העובדה שרבים מבין האקדמאים יוצאי אתיופיה הם חסרי תעסוקה, כנובעת מחוסר ניסיון תעסוקתי, מיעוט קשרים והיכרות עם מעסיקים ואי הצלחה במבחני המיון למשרות אליהן הם מבקשים להתקבל. ב-2008 החל הארגון להפעיל תוכנית לקידום תעסוקתי לאקדמאים וסטודנטים העומדים בפני סיום לימודיהם יוצאי אתיופיה, תחת השם "אקדמאים בתנופה". במסגרת זו השתתפו כ–175 אקדמאים בסדנאות, בהן הוקנו להם כלים לחיפוש עבודה וכ–60 משתתפים קיבלו מלגות לשיפור הידע באנגלית עסקית.
ב-2009 פעלה התוכנית במתכונת מעודכנת, לפיה נעשו מהלכים לקשר בין המאפיינים, ציפיות ותכונותיו של האקדמאי לבין דרישות המשרה הספציפית המוצעת על ידי המעסיק. במתכונת זו מתאפשרת התאמה מקסימלית של המועמד לתפקיד, וכן נוצרת מחויבות יתירה אצל המעסיק להעסיק את המועמד יוצא אתיופיה[דרושה הבהרה]. (יישום עקרון אפליה מתקנת).
יוזמות נוספות
הארגון מפעיל מספר יזמות נוספות בקרב יוצאי אתיופיה:
- הארגון תומך בסטודנטים מהחוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, כחלק מהכשרתם המעשית, באמצעות הכשרה, הנחיה, סיוע ופיקוח מקצועי.
- התמודדות עם קשיים כלכליים מהווה לעיתים קושי עיקרי אצל סטודנטים יוצאי אתיופיה. הארגון מעניק עשרות מלגות סיוע, כאמצעי לקידום הישגיהם לימודיהם. חלקן של המלגות מחייב מעורבות חברתית, לקיחת חלק בפעילות הארגון, כדי לקדם את ניסיונם המקצועי וכדי לחזק את מעורבותם בתוך קהילת יוצאי אתיופיה.
- הארגון מוציא לאור מדי שלושה חודשים מגזין בשם "קו האופק", שנועד לקהל דוברי עברית ואמהרית כאחד. בתכניו מציע "קו-האופק" נקודת מבט ייחודית על קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, והוא מהווה במה לדיון בנושאים המעסיקים את חברי קהילת יוצאי אתיופיה. לכותבים, שחלקם צעירים, מספק המגזין במה לכישוריהם. לאותה מטרה משמש גם אתר האינטרנט של האגודה, שכולל תכנים אקטואליים והיכרות עם התרבות והמורשת של יוצאי אתיופיה.
- הארגון פועל בתחום ההסברה, ומקיים קשר רציף ועקבי עם כלי התקשורת, כדי להעלות את ענייניהם של יוצאי אתיופיה לסדר היום הציבור, וכדי לקדם את חלקם בשיח הציבורי הישראלי.
- הארגון, שרואה ערך חשוב בפעילות קהילתית ובפרסום צורכי קהילת יוצאי אתיופיה, פועל לייזום הרצאות, כנסים ואירועי תרבות, דוגמת פסטיבל הסרטים היהודי הבינלאומי, שבו מוקדש ערב ליצירותיהם של אמנים יוצאי אתיופיה.
- הארגון מעודד שיתופי פעולה עם ארגונים אחרים.
קישורים חיצוניים
- גייסטאר
אתר האינטרנט הרשמי של אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה- דוח מס' 3 על האגודה, באתר "מדות", אוגוסט 2008.
הערות שוליים
- ^ [1]
- ^ ד"ר מיכל שני, אוניברסיטת חיפה - "רכישת השפה הכתובה בקרב ילדי העדה האתיופית בישראל, מגיל הגן - כיתה ו': היבטים קוגניטיביים, אורייניים-סביבתיים ולשוניים", ינואר 2006.
- ^ וורגן, יובל, 2007, "תלמידים יוצאי אתיופיה – כישורים אורייניים והפניה לחינוך המיוחד", מרכז המחקר והמידע בכנסת.
- ^ תובנות בנושא נסמכות על ניתוח נתוני משרד החינוך והלמ"ס, שנעשה במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.
- ^ אברהם וולדה-צדיק, "שילוב יוצאי אתיופיה בחינוך ובתעסוקה: תמצית ממצאים חדשים",מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, 15.1.2008. ראו גם: יעל פישביין (2004). "הציון: נקלטים בקושי: דו"ח מעקב בנושא השתלבות בני נוער יוצאי אתיופיה בחינוך העל יסודי", אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה, ירושלים.
- ^ ניתוח נתוני מדור נוער במשטרת ישראל מובאים בדו"ח האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה: "פעילות רשויות אכיפת החוק לבני נוער בסיכון שמקהילת יוצאי אתיופיה", 2.4.2008.
- ^ נתונים בנושא: http://www.antidrugs.gov.il/download/files/microsoft_word_-_שימוש_בקרב_נוער_מחבר_העמים-אדלשטיין-2007.pdf
- ^ יהודית קינג ואברהם וולדה-צדיק (2006). "מעקב אחר תעסוקה בקרב עולים מאתיופיה, גילאי 64-18", מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. ראו גם: ברברה סבירסקיוקפלה יוסף (2005), "מצב התעסוקה בקרב ישראלים אתיופים", מרכז אדוה.
- ^ דוח בנושא: טל האס, "קשיי השתלבותם של אקדמאים יוצאי אתיופיה בשוק העבודה והמלצות לפתרונם", האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, 14.2.2007. ראו גם: יהודית קינג י.(2006). "יוצאי אתיופיה ועולם העבודה: הרצאה בכנס מעסיקים מטעם משרד הקליטה והסוכנות היהודית (מצגת), מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.
- ^ רחל גינדין (2005). "בוגרי מנהל הסטודנטים יוצאי אתיופיה שסיימו זכאותם לסיוע בין השנים 2003-1999: מאפייני הקליטה התעסוקתית, עמדות לגבי קשיים מאפיינים קליטה מקצועית הולמת, ושביעות רצון מהמצב בתחומי חיים שונים", האגף לתכנון ולמחקר, המשרד לקליטת עלייה.
