אגף השיקום במשרד הביטחון
אגף השיקום במשרד הביטחון הוא אגף במשרד הביטחון הישראלי, שמטרתו היא להעניק שירות לשיקום נכי צה"ל ולסייע לאלו להשתלב בחברה, הן בעזרת מתן שירותים סוציאלים, פסיכולוגים או כלכלים ובין אם בעזרת השתלבות בשוק העבודה הישראלי.
בישראל, אחד משני הגופים שמגדירים אחוזי נכות הוא אגף השיקום. אחוזי נכות שנקבעו האגף חייבים לנבוע מפגיעה שאדם עבר כששירת בכוחות הביטחון (או מהחמרת מצב שעבר בגלל מדיניות רפואית כושלת של האחראים עליו בכוחות הביטחון).
היסטוריה
מעמדם של נכי צה"ל שונה ממעמדם של נכים אחרים וזאת מאחר שהם קיבלו את נכותם עקב שירותם בגופי הביטחון של מדינת ישראל, טרם הקמת מדינת ישראל עסקו וועדות הסוכנות היהודית בנושא זה, למעשה כבר מדצמבר 1924 פעלו גופים שמטרתם הייתה לשרת את נכי המחתרות העבריות. עם הקמת המוסדות הרשמיים התמסדה הפעילות למען נפגעי הקרבות, מעמדם נקבע בחוק ולצורך הטיפול בהם הוקם אגף מיוחד במשרד הביטחון - אגף השיקום. במהלך השנים הורחבה הגדרת הזכאות, ונוספו לה גם נפגעים של קהילת המודיעין, משטרת ישראל, שב"ס, משמר הכנסת ואף נכי המחתרות שפעלו בימי המנדט הבריטי טרם הקמת המדינה.
בנובמבר 2013 הציע חבר הכנסת, עפר שלח הצעת חוק פרטית שלפיה יצומצמם תקציב האגף, שעמד באותם ימים על יותר מ-5 מילארד שקלים. הצעתו של שלח הייתה להקשיח את תנאי הזכאות להכרה של חיילים כנכי צה"ל כך שרק חיילים שנפגעו בפעילות מבצעית יוכרו כנכי צה"ל. על אף שההצעה אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה נקטע תהליך קידום החוק בעקבות הקדמת הבחירות לכנסת העשרים. לטענתו של שלח, החוק היה אמור לחסוך למדינה 100 מיליון שקלים[1]. שנתיים לאחר מכן אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק דומה, גם היא קודמה על ידי שלח. על פי ההצעה, אנשי מערכת הביטחון שנפגעו במהלך שירותם מפגיעות ומחלות "רגילות" לא יהיו זכאים לאותם תנאים שמקבלים חיילים שנפצעו במהלך פעילות מבצעית. עם זאת, אלו שלא יהיו יותר זכאים לתנאים שמקבלים נכי צה"ל יוכלו לקבל הכרה כנפגעי עבודה ויקבלו טיפול מותאם מהמוסד לביטוח לאומי[2]. בסופו של דבר אושרה על ידי הכנסת. במאי 2019 פורסם דו"ח של מבקר המדינה, יוסף שפירא. בדו"ח נבדקו השירותים הרפואיים שמעניק האגף לנכי צה"ל בתקופה שבין ספטמבר 2017 לאוגוסט 2018. על פי ממצא הדוח, בישראל קיים מחסור ברופאים מחוזיים של אגף השיקום וזאת לאור העובדה שהתקן של האגף בעניין רופאים מחוזים נקבע בשנות ה-90 של המאה ה-20 והוא כולל כ-21 משרות רופאים מחוזיים בלבד. בנוסף לכך, רק כ-58% מהמשרות באגף מאוישות[3]. עוד עולה מהדו"ח, כי חוסר התיאום בין האגף לבין המוסד לביטוח לאומי פוגע בתהליך שיקום הנכים[4].
באפריל 2021 ולאחר שאיציק סעידיאן – הלום קרב הצית את עצמו במסגרת מחאת נכי צה"ל, הוחלט במשרד הביטחון לעשות רפורמה באגף השיקום[5] . במאי 2021, אושרה מתקציב המדינה, הרפורמה "נפש אחת", שתכלול את שיפור איכות השירות לנכי צה"ל, להלומי קרב ולנפגעי פוסט טראומה, למימוש זכויותיהם וטיפול בנושאים שטרם טופלו עד כה[6].
בין ראשי האגף: יוסף גוריון (1948-1951) אריה פינק (1968-1990), אורן צ'יקו[7], גד דובב (2001-2005), רוני מורנו (2005-2008), יקותיאל מור (2009-2011), משה צין (2011-2017), חזי משיטה (2017-2021), לימור לוריא (מיולי 2021).[8]
קישורים חיצוניים
- שאול אמסטרדמסקי, אף אחד לא רוצה לגעת באגף השיקום, באתר כלכליסט, 9 ביוני 2013
טלי חרותי-סובר, למה אגף השיקום מציג לביהמ"ש דו"חות מפסיכולוגית ללא רישיון?, באתר הארץ, 22 ביולי 2020- טל לב רם, נלחם בנכים במקום לשקם אותם: דוח חמור על תפקוד אגף השיקום במשרד הביטחון, באתר מעריב אונליין, 27 באוקטובר 2020
הערות שוליים
- ^ רוני לינדר, מהפכה באגף השיקום: רק חיילים שנפגעו בפעילות מבצעית יוכרו כנכי צה"ל, באתר TheMarker, 6 בנובמבר 2013
- ^ אורי תובל, ועדת השרים לחקיקה אישרה: הקריטריונים להכרה בנכי וחללי צה"ל יוקשחו, באתר כלכליסט, 5 ביולי 2015
- ^ לילך שובל, המבקר בדו"ח חמור על שיקום נכי צה"ל ועבודת מצ"ח, באתר ישראל היום, 6 במאי 2019
- ^ יניב קובוביץ, דו"ח המבקר: התנהלות אגף השיקום של נכי צה"ל פוגעת בסיכויי הנכים להשתקם, באתר הארץ, 6 במאי 2019
- ^ לילך שובל, לאחר הפגנת הענק של נכי צה"ל: משרד הביטחון הציג את הרפורמה באגף השיקום, באתר ישראל היום, 18 באפריל 2021
- ^ איתמר אייכנר, "נפש אחת" יוצאת לדרך, ידיעות אחרונות 10.5.2021 גיליון 25091, עמ' 14
- ^ מאת אמנון ברזילי, בכיר במשרד הביטחון נדרש להחזיר 100 אלף שקל בעקבות דיווחי נוכחות כוזבים, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2001
- ^ לימור לוריא כיהנה במשך כ-11 שנים כמנהלת אגף א' נכות וכסגנית סמנכ"ל הקצבאות במוסד לביטוח לאומי. בשנה האחרונה מכהנת לוריא כמנהלת מקצועית לענייני הביטוח הלאומי בלשכת שר הרווחה., באתר ערוץ 7
