אדוארד גיבסון
 | |
| אדוארד גיבסון, 1971 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| בשירות | אסטרונאוט בשירות נאס"א |
| לאום |
 אמריקאי |
| עיסוקים נוספים | מדען |
| תקופת השירות | 1966–1982 (כ־16 שנים) |
| זמן שהייה בחלל | 84 ימים, שעה אחת, ו-15 דקות[1] |
| מספר פעילות חוץ-רכבית | 3[2] |
| זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית | 15 שעות ו-22 דקות[2] |
| ביוגרפיה בנאס"א | אדוארד גיבסון |
| משימות | |
| סקיילאב 4 | |
 | |
| עיטורים | |
 מדליית השירות המצטיין של נאס"א | |
אדוארד גיבסון (באנגלית: Edward Gibson; נולד ב-8 בנובמבר 1936, באפלו ) הוא אסטרונאוט אמריקאי. השתתף במשימת סקיילאב 4, במסגרתה שהה בחלל במצטבר 84 יום, שהיה שיא לאותו זמן. במהלך משימת סקיילאב 4 היה מעורב בשביתה הראשונה בחלל.
לפני נאס"א
אדוארד גיבסון נולד באפלו. בילדות הוא חלה בדלקת העצם והצליח להשתקם רק הודות לטיפול חדשני בפניצילין שהציל את רגלו. בבית הספר הוא היה פעיל בתנועת תנועת הצופים בארצות הברית. לאחר סיום בית הספר גיבסון סיים תואר ראשון באוניברסיטת רוצ'סטר בשנת 1959. הוא המשיך ללימודים במכון הטכנולוגי של קליפורניה בה סיים תואר שני בשנת 1960 ותואר שלישי ב-1964. גיבסון התמחה בחקר פלזמה וחקר השמש. ביוני 1964 הוא התחיל לעבוד כחוקר בכיר בפילקו.
בנאס"א
גיבסון התקבל לנאס"א ב-1965. כשלב מקדים הוא עבר קורס טיס. הוא היה חבר בצוות תמיכה של אפולו 12. בהמשך הוא היה מעורב בתכנון ובדיקות של סקיילאב. גיבסון מונה לטייס-מדען בצוות של סקיילאב 4.
סקיילאב 4
ערך מורחב – סקיילאב 4
גיבסון היה טייס-מדען של סקיילאב 4, המשימה המאוישת השלישית והאחרונה לתחנת החלל סקיילאב מ-16 בנובמבר 1973, ועד 8 בפברואר 1974. שהות המשימה הייתה שיא של שהות מצטברת בחלל (84 ימים, 1 שעה ו-15 דקות). שיא זה נשבר על ידי ברית המועצות ב-1978, אולם נשאר כשיא אמריקאי עד לבניית תחנת החלל הבינלאומית. צוות המשימה כלל מפקד המשימה ג'רלד קאר ויליאם פוג ואדוארד גיבסון. כולם היו בטיסתם הראשונה לחלל.
המשימה התחילה ברגל שמאל כאשר הצוות ניסה להסתיר את מחלת הטיסה של פוג מרופאי המשימה. בקרי המשימה גילו את העובדה הזו לאחר שהם הורידו את ההקלטות הקוליות וגילו שיחה בה האסטרונאוטים התלבטו אם לזרוק את שקית ההקאה או לשמור אותה בשביל הרופאים לאחר הנחיתה. האחראי על משרד האסטרונאוטים, אלן שפרד נזף בהם ואמר שהם "ביצעו טעות שיפוט חמורה".[3]
כיוון שהצוות היה בטיסתו הראשונה לחלל, הוא היה פחות מנוסה מהצוות הקודם, והיה לו קשה להסתגל לאותה רמה של עומס פעילות כמו קודמיהם. משימתם הראשונה הייתה לפרוק ולאחסן את אלפי הפריטים הנדרשים למשימה במהלך השהות הממושכת בחלל. המשימה הייתה עמוסה וקשה, בעיקר כי פוג לא היה יכול לבצע חלק ממטלותיו כיוון שהוא לא הרגיש טוב. הפעלת התחנה והשמשתה לחיים בתחנה הכתיבה רצף פעולות ארוך ועמוס, והצוות מצא את עצמו במהירה מפגר מאחורי לוח הזמנים המשוער, עייף ומתוסכל. חלק מתהליך הפעלת ושימוש התחנה נעשה לא נכון, בזמן שהצוות ביצע משימות אליהן הוא לא התאמן כיאות.[4]
ככל שמשימת סקיילאב התקדמה, האסטרונאוטים התלוננו כי עומס העבודה גדול מדי, בעוד בקרי תחנת הקרקע התלוננו שהם לא עומדים בקצב העבודה הרצוי. בתחקירים שבוצעו לאחר מכן, נקבע שאחד מהגורמים לתחושת העומס של האסטרונאוטים הייתה תוספת של מספר רב של משימות חדשות, אשר הוספו ללא אימון לגביהן לפני השיגור, או ללא הדרכה מספקת, וכן משימות שדרשו חיפוש של ציוד אשר לא הושאר במקומו הנכון בתחנה.[5] יום המשימה התשיעי היה היום הראשון שבו הצוות קיבל יום מנוחה, והם נחשבו כמפגרים מאחרי הלו"ז.[6]
עומס העבודה היה זהה למשימת סקיילאב 3, אולם השוואת ההתקדמות הייתה מול המשימות הקודמות שהיו עם צוותים מנוסים בחלל. והקצב הנדרש היה זהה לקצב שהצוותים הקודמים הספיקו לקראת סיום המשימות שלהם, כאשר כבר צברו ניסיון. הצוות הביע "חוסר רצון" להשלים את המשימות בימי המנוחה שלהם, וחלק מהצוות הקרקעי חשש כי הוא מראה סימנים של דיכאון.
ב-28 לחודש הצוות ביצע שביתה איטלקית, כיבה את כל התקשורת מול הקרקע וביצע יום חופשי ללא מטלות. גיבסון בילה ליד טלסקופ השמש, קאר ופוג בילו בתצפיות על כדור הארץ.[7][8]
ב-31 בדצמבר בוצעה שיחת ועידה בין הקרקע לאסטרונאוטים כדי להפיג את תחושת התסכול, אשר הוביל לשינוי בעומס העבודה ובלוחות הזמנים. הוסכם כי לאסטרונאוטים מגיע זמן מנוחה לפני ואחרי תקופת השינה, וגם זמן לביצוע אימון גופני ממושך. עם סיום המשימה, התברר שהצוות הצליח להשלים אפילו יותר ממה שתוכנן במקור.[9][10]
במהלך הטיסה גיבסון ביצע 3 פעמים פעילות חוץ-רכבית.
לאור מהלך המשימה, אף אחד מהאסטרונאוטים לא שב לחלל, וכל אחד מהם פרש מנאס"א לפני השיגור הראשון של מעבורת החלל.[11]
גיבסון עזב את נאס"א בשנת 1974. בשנת 1977 הוא חזר לארגון וטיפל בבחירת ואימון אסטרונאוטים חדשים. כאשר התברר לו שאין כוונה למנות אותו לטיסת חלל הוא עזב סופית בשנת 1982.
לאחר נאס"א
לאחר פרישתו, גיבסון עבד בחברה שקשורה עם תעשיית החלל ועבד בה עד לשנת 1990 כאשר הוא הקים חברת ייעוץ Gibson International Corp.
גיבסון כתב ספר על פיזיקת השמש ו-2 ספרים עם סיפורים. הוא היה עורך של ספר The Greatest Adventure על טיסות חלל.
קישורים חיצוניים
- אדוארד גיבסון באתר נאס"א (באנגלית)
- ביוגרפיה
הערות שוליים
- ^ אודות אדוארד גיבסון באתר spacefacts.de
- ^ 2.0 2.1 אודות הליכות החלל של אדוארד גיבסון באתר spacefacts.de
- ^ Wilford, John Noble (18 בנובמבר 1973). "Skylab Astronauts Are Reprimanded In 1st Day Aboard". New York Times (באנגלית). נבדק ב-2018-07-11.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Astronauts Try to Make Up Time". New York Times (באנגלית). Associated Press. 19 בנובמבר 1973. נבדק ב-2018-07-11.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Lethargy of Skylab 3 Crew Is Studied" (באנגלית). Reuters. 12 בדצמבר 1973. נבדק ב-2018-07-11.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Skylab Crew Takes Day Off for Rest". New York Times (באנגלית). Associated Press. 25 בנובמבר 1973. נבדק ב-2018-07-11.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Cooper, Henry S. F. (30 באוגוסט 1976). "Life in a Space Station". The New Yorker. נבדק ב-30 בינואר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Broad, William J. (16 ביולי 1997). "On Edge in Outer Space? It Has Happened Before". The New York Times. נבדק ב-29 בינואר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Astronauts Debate Work Schedules With Controllers". New York Times (באנגלית). Associated Press. 31 בדצמבר 1973. נבדק ב-2018-07-11.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Vitello, Paul (10 במרץ 2014). "ויליאם פוג, האסטרונאוט ששבת בחלל, מת בגיל 84". הניו יורק טיימס. נבדק ב-22 בספטמבר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Kat Eschner (8 בפברואר 2017). "Mutiny in Space: Why These Skylab Astronauts Never Flew Again". Simthonianmag.
{{cite web}}: (עזרה)
