אדוארד נורדן
אדוארד נוֹרדן (בגרמנית: Eduard Norden; 21 בספטמבר 1868, אֶמדֶן, גרמניה – 13 ביולי 1941, ציריך, שווייץ) היה פילולוג קלאסי והיסטוריון של הדת, גרמני ממוצא יהודי. נורדן היה מורו המשפיע של חוקר מדעי היהדות היהודי-גרמני ארתור שְׁפַּנְיֶיר.
קורות חיים
נולד במשפחה יהודית מתבוללת. אביו, קרל יוזף נורדן, היה רופא ידוע. מעט לפני סיום לימודיו המיר נורדן את דתו לפרוטסטנט. נורדן החל את לימודיו בבלשנות קלאסית באוניברסיטת ברלין בשנת 1890 אצל הרמן דִילס (Diels), תאודור מוֹמזֶן, קרל רוברט ואדוארד צֶלֶר (Zeller). לאחר שני סמסטרים עבר ללמוד באוניברסיטת בון, אצל הרמן אוזנר (Usener) ובמיוחד אצל הפילולוג של הלטינית פרנץ ביכלר (Bücheler). הוא קיבל תואר דוקטור כבר בשנת 1891, ומיד התמנה לעוזרו של גאורג קאיבּל (Kaibel) מאוניברסיטת שטרסבורג. גם את ההביליטציה לקראת הפרופסורה השלים נורדן תוך שנה אחת. הקריירה שלו נסקה באופן בולט, ובשנת 1893 הוא מונה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת גרייפסוואלד (Greifswald). מ-1898 כיהן כפרופסור באוניברסיטת ברסלאו, ובין השנים 1936-1906 חזר ללמד באלמה מאטר שלו, אוניברסיטת ברלין. לנוכח רדיפות הנאצים, בסוף ימיו עבר להתגורר בציריך.
גישות במחקר
נורדן חידש דרכי מחקר בתחום הסגנון. ספרו "הפרוזה האמנותית העתיקה" (Die antike Kunstprosa), שראה אור ב-1898, הפך לספר יסוד ללימוד תולדות הסגנון בספרויות הקלאסיות. כהיסטוריון של תולדות הדת, הקדיש במיוחד את זמנו לחקירת הסינקרטיזם הדתי בתקופה ההלניסטית ובתקופת הקיסרות.
מספריו
- Die antike Kunstprosa ('הפרוזה האמנותית העתיקה'), לייפציג, 1898.
- Einleitung in die Altertumswissenschaft ('מבוא ללימודים קלאסיים'), 3 כרכים, לייפציג, 1912–1927.
- Agnostos Theos ('האי-ודאות של האל'), לייפציג, 1913.
- Vergils Äneis ('האינאיס של ורגיליוס'), לייפציג, 1915.
- Die germanische Urgeschichte in Tacitus Germania ('הפרהיסטוריה הגרמנית על פי "גרמניה" לטקיטוס'), 1920.
- Die Geburt des Kindes. Geschichte einer religiösen Idee ('הולדת הילד: תולדותיו של רעיון דתי'), 1924.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: אדוארד נורדן (גרמנית) |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדוארד נורדן |
