אדיב סאביר
שִהאבּ א-דין שַראף אל-אוּדַבַּא סאבִּר בן אסמאעיל א-תרמד'י (פרסית וערבית: شهاب الدین شرف الادباء صابر بن اسمعیل الترمذی, תעתיק מדויק: שהאב אלדין שרף אלאדבאא צאבר בן אסמאעיל אלתרמד'י) הידוע בשם אדיבּ סאבִּר היה משוררה המלכותי של פרס במאה ה-12.
מוצאו של אדיב סאבר הוא מן העיר תרמז שבאוזבקיסטן, אך את רוב חייו העביר בח'וראסאן. הוא הועסק בחצר של הסולטאן הסלג'וקי סנג'ר.
מלבד שירותו כמשורר, הסולטאן השתמש בו בתור מרגל בחצר אויבו, שליט ח'וארזם, אתסיז, שלבסוף הטביע אותו למוות בנהר האמו דריה בשנת 1143.[1]
קובץ השירים שלו כולל בעיקר שירי שבח ותהילה לפטרוניו, הסולטאן סנג'ר, אויבו אתסיז, ומושל ח'וראסאן מג'ד א-דין עלי אל-מוסאווי. הוא ידוע בכישוריו הפואטיים וביכוטלתו להשתמש באמצעים לשוניים מגוונים בשירתו.[2]
המשורר הפרסי אנוורי התייחס אליו באחד משיריו, באומרו (ביחס לאיכותו כמשורר):
"אני דומה ל[משורר] סַנַאִאי, אם כי לא ל[אדיב] סאבר" (چون سنایی هستم آخر گرنه همچون صابرم).[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ E.G. Browne, A Literary History of Persia, Volume 1, p. 308.
- ^ Blois, F.C. de. "Ṣābir b. Ismāʿīl al-Tirmid̲h̲ī, S̲h̲ihāb al-Dīn, usually known as Adīb Ṣābir." Encyclopaedia of Islam, Second Edition. Edited by: P. Bearman, Th. Bianquis, .C.E. Bosworth, E. van Donzel, W.P. Heinrichs. Brill Online, 2016
- ^ אנוורי, קובץ השירים, מס' 349 (انوری, دیوان اشعار, مقطعات, شمارهٔ ۳۴۹).
