אדיר פרידור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ד"ר אדיר פרידור

אדיר פרידור (נולד ב-31 באוגוסט 1940) הוא מתמטיקאי ישראלי, מייסד ומנהל החברה למתמטיקה תעשייתית[1] ליד אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ראש המרכז למחקרים צבאיים (מחצ"ב) ברפא"ל וממייסדי ענף חקר ביצועים בחיל האוויר הישראלי.

ביוגרפיה

פרידור נולד ב-31 באוגוסט 1940 בתל אביב, כבן יחיד לחיים ולאה פרבר, שעלו לארץ מפולין.

למד בבית הספר תיכון עירוני א' בתל אביב, במגמה הריאלית. התגייס בשנת 1958 לעתודה האקדמית ולאחר טירונות כלל צה"לית החל בלימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, במסלול ישיר לתואר שני במתמטיקה ופיזיקה. במשך לימודיו התמחה בשימוש במחשב ועבד על המחשב היחידי שהיה בזמנו בארץ – המחשב "גולם" במכון ויצמן. בין השאר, כתב עבור המחשב את המהדר של שפת פורטרן. פרידור סיים את לימודיו כעבור ארבע וחצי שנים והוענק לו תואר שני במתמטיקה ובפיזיקה מהאוניברסיטה העברית.

עם סיום לימודיו שובץ לשירות במדור חקר ביצועים בצה"ל, אז מדור קטן ושולי שהשתייך לענף אויר 2 שבראשו עמד סגן-אלוף יואש צידון. במסגרת המדור פגש את ד"ר יצחק רביד וביחד מיסדו את הדיסציפלינה של חקר ביצועים צבאי בצה"ל. פעילות מדור חקר ביצועים היוותה גורם מכריע בהצלחתו המבצעית של חיל האוויר במלחמת ששת הימים[2] והדיסציפלינה שנוצרה השתרשה כרכיב קריטי בתורת הלחימה של החיל.[3] בהמשך, הפך המדור לענף חקר ביצועים של חיל האויר.

בשנת 1964 נישא לרנה טרבס, לימים מנהלת תוכנית החממות הטכנולוגיות בלשכת המדען הראשי.

פרידור השתחרר מהצבא בשנת 1967 בדרגת סרן, אך המשיך לשרת באותו ענף כאזרח עובד צה"ל. במשך שירות המילואים, אותו עשה בהתנדבות גם אחרי גיל הפרישה, הוענקו לו דרגות רב-סרן ומאוחר יותר סגן-אלוף. לאחר השחרור החל לעבוד באוניברסיטה העברית, וב-1971 מונה למרצה במחלקה למתמטיקה. בשנת 1975 סיים את עבודת הדוקטור בתחום מעבר החלקיקים בחומר. בסוף שנת 1975 יצא לשנת פוסט דוקטורט, והתקבל למשרת מרצה באוניברסיטת RPI שבטרוי, ניו יורק. בשנת 1976 הוא התמנה לפרופסור חבר במחלקה למתמטיקה ב-RPI.

ב-1978 חזר עם משפחתו לישראל. בשלב זה חילק את זמנו בין המרכז למחקרים צבאיים (מחצ"ב) ברפא"ל, לבין משרת פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים שבמסגרתה הקים את התוכנית ללימודי חקר ביצועים במחלקה למתמטיקה.

בשנת 1980, במקביל לעבודתו ברפא"ל, עבר מהאוניברסיטה העברית לאוניברסיטת תל אביב, שם לימד במחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב.

ב-1983 מונה לראש מחצ"ב, תפקיד שמילא עד 1986. בשנה זו יצא פרידור לשבתון שני, באוניברסיטת דלאוור, שם התמנה לפרופסור מן המניין. עם חזרתו, בשנת 1988, המשיך את עבודתו ברפא"ל ובאוניברסיטת ת"א, עד שגויס להקמת החברה למתמטיקה תעשייתית[4] בשנת 1992.

בשנים 1992 עד 1996 שימש כנשיא אגודת חקר ביצועים הישראלית וכנציגה באגודה האמריקאית (Operations Research Society of America) שמוזגה בשנת 1995 עם המכון העולמי למדעי הניהול (The Institute of Management Sciences) ליצירת הארגון המאוחד - Institute for Operations Research and the Management Sciences

בשנת 2003 היה חבר בצוות של פרויקט דניאל.

החברה למתמטיקה תעשייתית

בשנת 1992 הוצגה לד"ר פרידור יוזמה של קרן ג'נסיס. הקרן, בשיתוף עם אוניברסיטת בן-גוריון, מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית וקרן היסוד, החליטו להקים מכון מחקר שיעסיק מדענים עולים חדשים מחבר העמים. יוזמי הפרויקט הציעו לפרידור להקים את המכון ולנהל אותו. ד"ר פרידור לקח על עצמו את המשימה והתנה את הצטרפותו בכך שבמקום מכון מחקר תוקם חברה עסקית שתספק שירותי פתרון בעיות תעשייתיות בעזרת מודלים מתמטיים. החברה הוקמה בשנת 1992, תחילה כעמותה וב-1993, רשמה העמותה חברה לצורך התנהלות עסקית. החברה למתמטיקה תעשייתית העסיקה קבוצה נבחרת של מדענים, יוצאי חבר העמים, שבהם מדענים בעלי שם עולמי בתחומם. בהם: לב ברגמן, שעל שמו קרויה שיטת ברייגמן לתכנות קמור, אלכסיי דרוזדוב, מומחה בינלאומי למחקר אלסטו-פלסטיות וד"ר יצחק שרייבר, תושב "העיר האקדמית" בברית המועצות ושותף לתוכניות פיתוח רוסיות.

במשך שנות פעילותה עשתה החברה למתמטיקה תעשייתית מספר רב של פרויקטים רחבי היקף עם גופים ממשלתיים ועם חברות עסקיות כאחד, בהם חברת בזק, חברת קו צינור אילת אשקלון, מפעלי ים המלח, מפעלי נייר חדרה, רפא"ל, פלאפון תקשורת, התעשייה הצבאית, משטרת ישראל, חברת החשמל.

הערות שוליים

  1. ^ באתר SIAM על החברה
  2. ^ נועם אופיר, אגף החקירות, באתר חיל האוויר (לקוח מבטאון חיל האוויר גיליון 119)
  3. ^ אמרל ונקרט, אז איך הביצועים?, באתר חיל האוויר (לקוח מבטאון חיל האוויר גיליון 160)
  4. ^ דניאלה אשכנזי, There's Strength in Numbers, באתר משרד החוץ, 1 ביוני 1997
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0