אדית הינקלי קווימבי
| לידה | 10 ביולי 1891 |
|---|---|
| פטירה | 11 באוקטובר 1982 (בגיל 91) |
| ענף מדעי | פיזיקה |
אדית הינקלי קווימבי (באנגלית: Edith Quimby, 10 ביולי 1891 - 11 באוקטובר 1982) הייתה חוקרת רפואית ופיזיקאית אמריקאית, ידועה בתור אחת המייסדים של תחום הרפואה גרעינית. עבודתה עסקה בפיתוח אבחון וטיפול יישומים של צילומי רנטגן. אחד הדברים בהם התמקדה היה הגנה הן על אלה שמתעסקים בחומר רדיואקטיבי והן ווידוא שמי שמטופל בעזרתו נחשף לרמה המינימלית ההכרחית לצורך הטיפול.
ראשית חייה וחינוך
היא נולדה ב-10 ביולי 1891 ברוקפורד אילינוי. ב-1912, היא סיימה תואר ראשון במתמטיקה ובפיזיקה במכללת וויטמן בוושינגטון. לאחר תקופה קצרה בה לימדה בתיכון בניסה, אורגון, הוענק לה מענק מחקר עבור לימודי תואר שני באוניברסיטת קליפורניה.
קריירה ומורשת
ב-1919 היא עברה לגור בניו יורק, שם היא עבדה בבית החולים לסרטן כעוזרת פיזיקאי לג'ואקיני פאילה, דבר שנחשב נדיר מאוד עבור אישה באותה תקופת זמן; היא הפכה לפיזיקאית-שותפה שם ב-1932.קשרי העבודה שלה עם פאילה נמשכו ארבעים שנים נוספות. ב-1919 היא הצטרפה למרכז למחקר רדיולוגי, ונותרה בבית הספר לרפואה של קולומביה עד 1978. המחקר שלה בבית-החולים לסרטן התעמק במינונים בטוחים של קרינה לצרכים רפואיים, על ידי התבוננות באנרגיה הנפלטת על ידי חומרים פוטנציאליים לרפואה גרעינית, כמו גם את כמות הקרינה הנספגת על ידי הגוף ממקורות שונים. היא גם חקרה את הפוטנציאל של חומרים מסונתזים רדיואקטיבית לטיפול בסרטן[1] וליישומי מחקר רפואי אחרים.
בשנת 1941 הצטרפה לפקולטה של אוניברסיטת קורנל לרפואה בתור עוזרת פרופסור לרדיולוגיה. בשנה שלאחר מכן, היא הפכה פרופסור מן המנין של פיזיקה גרעינית בבית הספר לרופאים ומנתחים באוניברסיטת קולומביה. היא קודמה לדרגת פרופסור בשנת 1954 ופרשה ב-1960.
קווימבי זכתה בפרסים רבים על עבודתה לאורך הקריירה שלה ולקחה חלק במספר אגודות מדעיות. בשנת 1940, היא הייתה האשה הראשונה שזכתה במדליית ג'נוואי מהחברה האמריקאית רדיום. בשנה שלאחר מכן, היא זכתה במדליית זהב של האגודה הרדיולוגית של צפון אמריקה, עבור עבודתה אשר "שמה כל רדיולוג בחוב". היא נבחר כנשיאת החברה האמריקאית רדיום בשנת 1954. ב-1963, המכללה האמריקאית לרדיולוגיה העניקה לה מדליית זהב של כבוד. היא הייתה אחד מהחברים הראשונים של האגודה האמריקאית של פיזיקאים ברפואה.
מחקר
ב־1962 היא פרסמה מאמר שכותרתו "השפעות אחרונות של קרינת רנטגן לטיפול בלוטת התריס"[2] בו הציעה להפסיק עם כל רנטגן הטיפולים (טיפול בקרינה) עד שנדע טוב יותר כיצד סוג של טיפול משפיע על חולים בטווח הארוך. בנוסף, הייתה שותפה לכתיבת מאמר שכותרתו "היסודות הפיזיים של הרדיולוגיה"[3].
חיים אישיים
היא הייתה אחת משלושת ילדיו של ארתור .ס. הינקלי, חקלאי ואדריכל, והארייט הינקלי. היא נישאה לפיזיקאי שירלי ליאון קווימבי בשנת 1915.
ראו גם
לקריאה נוספת
- New York Times, October 13, 1982, p. 28.
- Physics Today, December, 1982, pp. 71-72.
- A Preliminary Report EDITH H. QUIMBY, Sc.D., and DONOVAN J.McCUNE, M.D Columbia University, New York, N.Y.
קישורים חיצוניים
- עובדות, מתוך אתר yourdictionary
- מאמר בנושא קרינה רדיואקטיבית, מאת אדית הינקלי קווימבי שפורסם באוגוסט 1947, מתוך האתר של RSNA.
- על פרס מפעל החיים, מתוך האתר של AAPM.
- מידע כללי, מתוך אתר ehs, אוניברסיטת מישיגן, בריאות ובטיחות סביבתית.
הערות שוליים
- ^ טיפול קרינתי (רדיותרפיה), אתר "האגודה למלחמה בסרטן"
- ^ Quimby, E.H.; Werner, S.C. (1949), Late Radiation Effects in Roentgen Therapy for Hyperthyroidism. JAMA.1949;140(12):1046–1047. (doi:10.1001/jama.1949.02900470050018)
- ^ Glasser, O.; Quimby, E. H.; Taylor, L. S.; Weatherwax, J. L. (1944), Physical Foundations of Radiology, New York: Hoeber
