אדם פרגוסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אדם פרגסון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית פילוסוף ריקה. אדם פרגוסון (אנגלית: Adam Ferguson; ‏20 ביוני 1723 - 22 בפברואר 1816) היה פילוסוף והיסטוריון סקוטי, אחד מאבות הסוציולוגיה. נמנה עם גדולי ההוגים של הנאורות הסקוטית. בן דורם של דייוויד יום, אדם סמית, ויליאם רוברטסון ולורד קיימס.

חייו

פרגוסון נולד על הגבול שבין סקוטלנד השפלתית וההררית (ה"היילנדס"), והתחנך באוניברסיטאות סנט אנדרוז ואדינבורו. שירת ביחידה הסקוטית "המשמר השחור" ככוהן דת צבאי, והשתתף במלחמת הירושה האוסטרית. בשנת 1759 התמנה לפרופסור לפילוסופיה של הטבע באוניברסיטת אדינבורו, וכעבור כמה שנים קיבל את הקתדרה לפילוסופיה של המוסר.

השתתף במשלחת בריטית אשר נשלחה בניסיון לפייס את המורדים האמריקאים בעת מלחמת העצמאות האמריקאית ב-1776.

ספריו עוררו עניין רב בבריטניה ותורגמו למספר לשונות אירופיות, ורעיונותיו קנו להם אחיזה בקרב הוגים ובציבור הרחב בארצות הברית, צרפת, איטליה, ובעיקר בגרמניה במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה. בין השאר ניכרת השפעתו על הפילוסופים גוטהולד אפרים לסינג וגאורג וילהלם פרידריך הגל. גם וולטר ופרידריך שילר רחשו לו הערכה רבה.

רעיונותיו

פרגוסון התעניין בתולדותיה של החברה האנושית למן ראשיותיה המוקדמות. ניתוחיו ההשוואתיים בין "פראים" בני זמנו, למשל בין ילידי צפון אמריקה לבין "ברברים" ו"אומות מודרניות", נחשבים למניחי יסודות של מדעי החברה, בעיקר הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה. בין השאר ניתח את עלייתן של האמנות והספרות. מקוריותו ניכרת בסירובו לקבל את התפיסה הליניארית של הקידמה האנושית, כפי שרווחה בעידן הנאורות (אצל וולטר, למשל). אך חרף הכבוד שרחש ל"פראים" הקדמונים ולמקביליהם בעולם החדש בעידן המודרני, ולמרות שסבר שלאדם המודרני יש מה ללמוד מהם, לא שעה אל הרומנטיזציה של "הפרא האציל" נוסח ז'אן-ז'אק רוסו.

חשיבתו הפוליטית של פרגוסון מעוררת כיום עניין, בשל היותו הרפובליקאי ביותר מקרב הוגי הנאורות הסקוטית. פירוש הדבר הוא שפרגוסון אמנם השתתף בפריצת-הדרך של מחשבת הכלכלה המדינית המודרנית, לצד דייוויד יום ואדם סמית, וסייע בניסוח הרעיונות היסודיים של אסכולה זו; אך מאידך עמד על חשיבותה של אזרחות פעילה, נוסח הרפובליקה הרומית, וטען בלהט שהאדם נועד להגן על קהילתו ולהשתתף בחיים הפוליטיים. אין די בהתמקצעות ובהשתתפות בחיי הכלכלה והשוק, לטענת פרגוסון; השוק מעודד "הפרדת מקצועות", התמחות צרה, ואילו החיים הפוליטיים הם שמפעילים את אישיות האדם במלואה, ומקיימים את האדם במעגל הציבורי כיצור מוסרי, בעל תושיה וכוח יצירה.

ספריו

  • An Essay on the History of Civil Society, 1767.
  • Institutes of Moral Philosophy, 1768.
  • The History of the Progress and Termination of the Roman Republic, 1783.
  • Principles of Moral and Political Science; being chiefly a retrospect of Lectures delivered in the College of Edinburgh. 1792.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Jane B. Fagg, "Biographical Introduction," in The Correspondence of Adam Ferguson, ed. Vincenzo Merolle, with an introduction by Jane B. Fagg, 2 vols. London: William Pickering, 1995, cxviii-cxxxvi.
  • David Kettler, Adam Ferguson: His Social and Political Thought. New Brunswick: Transaction, 2005.
  • Fania Oz-Salzberger, "Introduction", in Adam Ferguson, An Essay on the History of Civil Society, edited by F. Oz-Salzberger, Cambridge: Cambridge University Press, 1995
  • Fania Oz-Salzberger, Translating the Enlightenment: Scottish Civic Discourse in Eighteenth-Century Germany, Oxford: Oxford Univ. Press, 1995

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדם פרגוסון בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0